כיצד יכולות טכנולוגיות מידע לשפר את ביצועי המוח?
סער וילף, מייסד משותף של חברת Rootclaim, סיפר בכנס Mind the Data של "כלכליסט" על יתרונות השיטות המדעיות לניתוח מידע. לדבריו, ניתן להיעזר בהן כדי להתגבר על המגבלות המובנות של המוח האנושי
האם ניתן להשתמש בטכנולוגיית מידע כדי להימנע מהשפעת חולשות המוח האנושי? סער וילף, מייסד משותף של חברת Rootclaim, סיפר בכנס Mind the Data של "כלכליסט" על טכניקות לנטרול החולשות המובנות במוח.
"מדען צריך לייצר תוצר שניתן לבדיקה, כדי לבנות מערכת שמאפשרת לסמוך על עבודה של עמיתים. אפשר ליישם את זה גם בתחומים אחרים: כדי שהשיטה המדעית תעבוד יש לפרק את העיניין לרכיבים", הסביר. "אנו יודעים לחזות בדיוק מתי יהיה ליקוי חמה בדיוק של שניות, הודות לאינטגרציה של מודלים מתמטיים. הבעיה היא שכשרוצים לעשות זאת במערכות מודרניות, קשה לפרק את הבעיה לגורמים שניתן לעבוד עליהם".
"זה אומר שכל חוקר מייצר תוצר שיש בו אי-ודאות. ואז חוקרים לא יכולים להסתמך זה על זה ולא ניתן לבצע אינטגרציה. וכך נוצרת השאלה: האם ניתן לחשוב שגם מערכות מורכבות יאפשרו פיצול של בעיה? כדי להגיע לדיוקים אלה אנו שמים לנגד עינינו מטרה יותר צנועה, יש מודלים שניתן להשתמש בהם ולהגיע לתוצאות נאות".
"ב-Rootclaim אנו מייצרים מודלים כאלה, המנטרלים את חולשות המוח האנושי. הנה דוגמה: מגיע אליכם חבר מודאג וטוען שקיבל תוצאה חיובית על HIV, וגילה באינטרנט שאחת ממאה בדיקות מקבלת תוצאה שגויה. כמה עליו להיות מודאג? מבחינה אנושית התשובה היא שיש סיכוי של 99%, אך בפועל מדובר בעשרה אחוז, בני אדם אינם מתייחסים לשכיחות הכללית באוכלוסיה. למעשה, זהו סיכוי של אחד לאלפים. זוהי דוגמה לכשל", הסביר וילף.
וילף טען שכשלים לוגיים מהסוג הזה גורם להרשעה של חפים מפשע, בשל טעויות אנוש. לדבריו, אפשר לפתור את הכשלים הללו על ידי ניתוח מידע בסגנון מדעי. למשל, שופט יכול להציג את הסיכוי המקדמי של הנאשם לפשוע, כנקודת מוצא לניתוח אשמתו במשפט.
