שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
גג עמוד כנס פינטק 2017

FinTech 2017

שליטי העננים, הילדים של הודו והאסימטריה של המידע

האם החדשנות הטכנולוגית מצמצמת את אי-השוויון או מגדילה אותו. דברים של מו"ל כלכליסט בכנס פינטק 2017

יואל אסתרון 09:3408.11.17

למה לא להתחיל את הבוקר הזה בפרובוקציה קטנה: בשביל מה זה טוב, או אולי למי זה טוב הפינטק הזה? עוד מעט ננסה לענות על השאלה הזו, אבל לרגע בואו נחזור ל-2008. מה למדנו ב-2008? למדנו שהתעשייה הפיננסית המתוחכמת, הנגזרים ושאר ירקות מהונדסים, שבאה לעולם בעזרתה האדיבה של הטכנולוגיה, לא רק שלא יצרה ערך אמיתי לבני האדם. היא השמידה ערך. היא יצרה מעט מקומות עבודה בוול סטריט וריסקה הרבה מאוד מקומות עבודה ברחבי העולם. אגב, אולי בכלל לא נכון לקרוא לה תעשייה, אלא ענף. בתעשייה יש עשייה. לא רק מזיזים טריליונים בין מחשבים.

 

 

 

 

 

יש אנשים שאלגוטריידינג למשל מלהיב אותם. למה בעצם? המכונות יודעות לסחור יותר טוב מבני האדם. כפיים! אבל למי זה עוזר. היזמים של חברות האלגו התעשרו, המשקיעים התעשרו, אבל מה האלגו תרם לאנושות? לבני האדם באשר הם? איך מכשירים פיננסיים לולייניים עוזרים לנו? האם הם מקטינים את האסימטריה של המידע או מגדילים אותו?

 

כדי לפשט את זה: אסימטריה של מידע סייעה לאורך ההיסטוריה להגדלת האי-שיוויון בין בני האדם. מי שידע יותר – זכה במקרים רבים בנתח גדול יותר מאלה שלא ידעו. לא רק בענפי הפיננסים, כמובן. הטכנולוגיה יכולה להקטין אי שוויון או להגדיל אותו. זה לב העניין.

 

אני הראשון להתפעל מחדשנות טכנולוגית. חדשנות עושה לי את זה. אבל קצת אחרי שאני מוחא כפים, אני שואל: האם החדשנות המרהיבה שזה עתה ראיתי, מצמצמת את האסימטריה של המידע בין בני האדם או מגדילה אותו.

 

יואל אסתרון יואל אסתרון צילום: עמית שעל

 

 

הטכנולוגיה אפשרה הפצת מידע במהירות ברחבי העולם. כל ילד בהודו יכול למצוא ברשת כל מה שהוא צריך כדי לרכוש ידע, השכלה, לייצר לעצמו הזדמנויות עסקיות, למצוא קהל גלובלי לרעיונות שלו, למוצרים שלו. יופי. הנה הקטנו את האסימטריה.

 

אבל - בצד השני, תאגידי ענק, הנשלטים בידי מעטים, אוספים מידע אדיר על כל מי שנוגע במקלדת. פייסבוק, גוגל, אמזון, עלי באבא, אפל, אקספידיה, אובר. הרשימה ארוכה. ריכוז המידע הזה פותח מחדש פער אדיר בין מי שיש לו מידע והוא יכול לנתח אותו ולהשתמש בו לתועלתו, לבין מי שאין לו - לא רק הילד הזה בהודו. מיליארדי בני אדם, אינספור חברות. הנה שוב א-סימטריה של מידע! הנה שוב, הגדלת האי-שוויון. שליטי העננים, מי שהמידע עובר בחוות השרתים המפלצתיות שלהם - מנצחים. אימפריאליזם של נתונים.

 

ועכשיו, בואו נדבר על פינטק. הבנקים וחברות הביטוח נהנו עשרות שנים מהיתרונות של האסימטריה של המידע ביניהם לבין הלקוחות. הפינטק נראה לרבים כדיסראפשן כזה או אחר לפיננסים. בקצה הטריוויאלי והגלוי לעין שלו, הוא מקל על בני האדם לעשות פעולות פיננסיות מהמחשב האישי או מכף היד, העברות, השקעות וכו. מוריד קצת עמלות, מייתר במדיה מסוימת את הצורך ללכת לסניף ולחכות בתור. נחמד, אבל לא באמת משמעותי.

 

השאלה המהותית יותר, האם הפינטק תורם להקטנת האסימטריה בין השחקנים השונים על המגרש הגלובלי? זו השאלה שאני מבקש להניח הבוקר על סדר היום. אני מדבר כאן כצרכן, זו בוודאי שאלה לרגולטורים, אבל נדמה לי שגם הבנקאים, שהאינטרס שלהם הוא להשאיר את המידע אצלם, וגם היזמים והמשקיעים שחולמים על אקזיט, צריכים לשאול את עצמם את השאלה הזו. אני רוצה לקוות שמיזמי הפינטק שיחוללו שינוי מהותי גדול – הם אלה שיקטינו את האסימטריה. אבל אולי אני תמים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x