• תפריט

הוועידה הלאומית

שקד: "צריך להיות משהו באמת חמור כדי שרה"מ יתפטר ונלך לבחירות"

שרת המשפטים אמרה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט: "יש משמעות ליציבות שלטונית. פרקליט המדינה או היועמ"ש הם לא אלה שיחליטו על בחירות, אלא רק החלטה שיפוטית ולכן מדובר על הרשעה בביהמ"ש"

זוהר שחר לוי 11:2704.09.17

"יש משמעות ליציבות שלטונית. צריך להיות משהו באמת חמור כדי שראש הממשלה יתפטר ונלך לבחירות, עד שלא נדע פרטים אנחנו לא רוצים להתייחס לזה", כך אמרה הבוקר (ב') שרת המשפטים איילת שקד בוועידה הכלכלית הלאומית 2017.

 

 

 

השרה שקד אמרה בשיחה עם הפרשן המשפטי של כלכליסט, משה גורלי, כי לפי החוק רה"מ צריך להתפטר רק אחרי שהוא מורשע בעבירה שיש עמה קלון, זאת בניגוד לשר שצריך להתפטר עם הגשת כתב אישום נגדו. "למה הרשעה ולא כתב אישום?", אמרה השרה, "משום שברור שכשרה"מ צריך להתפטר זה עשוי להביא לבחירות. פרקליט המדינה או היועמ"ש הם לא אלה שיחליטו על בחירות אלא רק החלטה שיפוטית ולכן מדובר על הרשעה בביהמ"ש".

 

לדברי השרה, יש בחוק הזה "הרבה מאוד היגיון. מדברים על משמעות ערכית אבל חשובה גם יציבות שלטונית. היום לעשות מהלכים לוקח הרבה מאוד זמן. הקמנו ועדה להקמת בורסה לעסקים קטנים ובינוניים וייקח לנו לפחות שנתיים. זה לוקח זמן, לכן יש משמעות ליציבות שלטונית. פוליטיקאים לא עונים אם רה"מ צריך להתפטר במידה ויוגש נגדו כתב אישום כי הם חושבים שצריך להיות משהו באמת חמור כדי שרה"מ יתפטר וכדי שנלך לבחירות. עד שלא נדע פרטים אנחנו לא רוצים להתייחס לזה".

 

 

 

בהקשר החקירות נגד רה"מ, נשאלה שרת המשפטים גם בנוגע להפגנות מול ביתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט. השרה הסכימה כי יתכן ויש צורך לשנות את החקיקה ולמקם את ההפגנה במקום רלוונטי ולא נגד משפחתו והשכונה שבה עובד הציבור גר, זאת, בשמירה על זכות ההפגנה.

 

"אני מסכימה במאה אחוז עם העמדה הזאת", אמרה השרה. "גם שופטי בג"ץ, גם מני מזוז, כולם אמרו אותו הדבר. זכות ההפגנה היא חשובה. תפגינו מול המשרד של עובד הציבור. אין צורך להפעיל לחץ על ביתו של עובד ציבור, משפחתו ושכניו. פעם בשבוע יש אצלי הפגנה בבית ובעיקר לא נעים לי מהשכנים, יש לי משרד ואפשר להפגין שם. יש על כך פסיקות בג"ץ וצריך לשקול אולי לעגן זאת בחקיקה. השופטים, אני יכולה להגיד, גם הנשיאה וגם השופטים האחרים - הם לא מושפעים מהדברים האלה בכלל".

 

 

השרה שקד בשיחה עם משה גורלי, הפרשן המשפטי של כלכליסט השרה שקד בשיחה עם משה גורלי, הפרשן המשפטי של כלכליסט צילום: נמרוד גליקמן

 

 

שקד נשאלה עוד באשר לעמדתה בנושא המשילות כמו גם הביקורת הרבה שלה כלפי מערכת המשפט. כך היא נשאלה על כך שמצד אחד היא משמיעה ביקורת כי מערכת המשפט מעדיפה זכויות אדם אוניברסליות על פני הצביון של ארץ ישראל ומן הצד השני היא טוענת כי ביהמ"ש מפעיל חסמים ומונע מנבחרי הציבור להגשים את מה שנבחרו על פיו.

 

"אין סתירה בין הדברים שאני אומרת", השיבה על כך השרה שקד. "זה שיש מערכת משפט חזקה, מקצועית ונקייה משחיתות זה דבר אחד. מצד שני, יש בישראל בעיות. כשפוליטיקאים טוענים לבעיות משילות, כשפקידות בכירה טוענת לכך וכשקשה להזיז דברים אז אתה רואה שיש עודף דמוקרטיזציה ורגולציה".

 

השרה הוסיפה: "כשנכנסתי למשרד המשפטים התייעצתי עם אנשים. מישהו אמר לי שהמדינה היא כמו התמונה המפורסמת של גוליבר ששוכב וקושרים אותו בהמון חבלים. צריך לנתק חלק מהחבלים כדי שיהיה אפשר לעבוד בצורה יותר טובה. אם נצמצם משפטיציה ורגולציה במערכת המשפטית שמשנה לשנה מתגברת, אז כל אזרחי ישראל ירוויחו מזה".

 

שקד התייחסה גם לנאומה מהשבוע שעבר שעורר סערה כשמתחה ביקורת על פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין המסתננים. לדבריה, במרכז אותו נאום עמד פסק הדין של בית המשפט העליון שפורסם כבר לפני שנים בנוגע לאיחוד משפחות. "מסתכלים בעיקר על זכויות פרט", אמרה השרה. "האשמתי, כלומר לא האשמתי אלא אמרתי שגם הממשלה צריכה לעשות תיקון וגם מערכת המשפט. הטיעון שטענו באותו פסק דין היה רק ביטחוני וצריך גם לטעון טיעון לאומי. לכן, צריך לחוקק את חוק הלאום. זכויות הפרט מקודשות בעיני אבל זה לא סותר שיש גם זכויות לאומיות. הכנסת צריכה לחוקק חוק לאום, המדינה צריכה להגיד את זה בביהמ"ש, וביהמ"ש צריך לקבל את זה ולפעול לפי זה".

 

 

שרת המשפטים איילת שקד בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט שרת המשפטים איילת שקד בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט צילום: נמרוד גליקמן

 

 

באשר לחוק המסתננים, הוסיפה השרה כי הציגה את הדברים בצורה מדויקת. "פס"ד בעניין המסתננים קיבל את רוב עמדות המדינה", אמרה, "הם אישרו את המדינה השלישית כמדינה בטוחה, אישרו העברת מסתננים למדינה שלישית ללא הסכמתם, אמרו שבהסכם מדינה שלישית צריך הסכמה של האדם ואנחנו הסברנו שהכוונה היא שהאדם עולה מרצונו למטוס. אף אחד לא ישים עליו אזיקים ויצא מרצונו. חשבנו שלא צריך להתערב בהסכם בילטראלי. ביהמ"ש חשב שכן, שזה שאנחנו מנופי לחץ זה לא לגמרי רצון חופשי. אם רוצים להוציא כך מסתננים, צריך, לפי בג"ץ, לבטל הסכם בילטראלי".

 

"בסופו של דבר", כך לפי שקד, "פסק הדין אומר שאם נתקן את ההסכם עם המדינה השלישית ותבינו שהמנוף לא באמת בהסכמה, אז תוציאו. אני הסברתי את פסק הדין באותו נאום, הנאום שלי נכתב קודם והיה מבוסס על פס"ד איחוד המשפחות. במקרה זה ביהמ"ש קיבל את רוב עמדות המדינה".

 

נושא נוסף שאליו התייחסה השרה שקד נוגע למכל האמוניה בחיפה ולרעיון להפקיע במקרים מסוימים מראשי ערים את הסמכות לבצע מעשים כמו סגירת מפעל אמוניה או לא לאפשר הקמת מתקן גז טבעי וכן הלאה.

 

"הרעיון הזה עלה כתוצאה מכל המשבר סביב מכל האמוניה", כך לפי השרה, "מי שהעלה את הרעיון זה היועמ"ש, שאמר שלא הגיוני שראשי ערים אחראים על תשתית שהיא לאומית. ראש עיר, מאינטרס שלו, יכול להחליט שלא להקים מתקן גז טבעי ולכן אמרו שצריך תיקון חקיקה. שבהתנהלות בלתי סבירה יהיה אפשר להפקיע את הסמכות מראש העיר לממשלה. גילינו שיש את זה היום במתקנים שהם ביטחוניים ומי שנותן את האישור לכך זה משרד הפנים. הכוונה שלנו היא להעתיק את המודל הזה כדי למנוע מצב שראש עיר מונע הקמת תשתית לאומית שכל אזרחי ישראל יכולים ליהנות מזה כשהוא מונע מאינטרסים שונים. יש לכך התנגדות גדולה מהשלטון המקומי. החוק כרגע בהכנת תזכיר חוק ואני מקווה שנחוקק את זה במושב הבא".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x