• תפריט

הוועידה הלאומית

קרנית פלוג: אין עדויות למניפולציות בשוק המט"ח

נגידת בנק ישראל אמרה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, כי בימים סוערים היא מסתכלת יותר מפעם בשעה על שער הדולר; קוראת להכניס לימודי ליבה גם בבתי הספר החרדים ולתגמל מורים טובים שילמדו בפריפריה

מיקי פלד 11:0204.09.17

"בימים ששוק המט"ח סוער אני מסתכלת יותר מפעם בשעה על שער הדולר, ובימים יותר רגועים אני מסתמכת על זה שהאנשים האחראים בבנק יעדכנו אותי במקרה הצורך". כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בראיון בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט", לגולן פרידנפלד, סגן עורכת "כלכליסט".

 

 

 

שער השקל הוא אחד הנושאים שמטרידים ביותר את מנוחתה של פלוג, שרוכשת מיליארדי דולרים כל שנה כדי למתן את התחזקות השקל במטרה להקל על היצואנים. אחת הטענות היא שהבנק למעשה עושה את העבודה בשביל הספקולנטים בשוק, שמרוויחים מכך שהם פועלים למכור מט"ח כי הם יודעים שבנק ישראל תמיד יקנה, אך לדברי פלוג, "לא מצאנו עדויות לפעילות ספקולטיבית מוגברת בשוק המט"ח. זו טענה שעולה מדי פעם ובחטיבת השווקים בבנק יש מי שעוקב בצורה רציפה בשוק הזה, ואין עדויות לכך, וכמובן שכל אחד מגדיר אחרת מה זו פעילות ספקולטיבית, ומדי פעם אם לדוגמה בשישי בערב יש תנודה רואים אחרי זה תנודה בכיוון ההפוך אבל אין עדויות לפעולות ספקולטיביות".

 

בנושא מדיניות הריבית, שנמצאת מאז מרץ 2015 על שיעור של 0.1% בלבד, אמרה פלוג כי "ברור שהריבית שלנו לא מנותקת מהעולם. לגבי הריבית שלנו, פה הוועדה מוניטרית היתה די ברורה בהגדרת התנאי לשינוי במדיניות שלנו וזה כשנראה שסביבת האינפלציה מתבססת בתחום היעד זה הזמן לשנות את הריבית. בסך הכול המדיניות שלנו משרתת את המשק היטב וזה ניכר בתוצאות הצמיחה והאבטלה הנמוכה".

 

 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט צילום: נמרוד גליקמן

 

 

לשאלה על תופעות הלוואי של הריבית הנמוכה, כמו אשראי צרכני שעולה, מחירי נכסים כמו נדל"ן וניירות ערך שעולים, והאם היא מודאגת מהן אמרה פלוג כי "משלמים לי כדי להיות מודאגת, אז אני מודאגת. אבל לפני שמדברים על תופעות הלוואי צריך לדבר על מה הריבית נמוכה עושה, והיא עושה את מה שהיא אמורה וזה לדאוג לכך שהצמיחה תהיה גבוהה, והאבטלה בשפל, כולל של בעלי השכלה נמוכה ובפריפריה וזה לא דבר קטן. השכר עולה, והעובדה שהריבית נמוכה מאפשרת בעצם להמשיך ולהגדיל את הצריכה, גרם לכך שלפחות בישראל אנחנו כמעט ולא נפגענו מהמיתון הגלובלי וזה הדבר העיקרי שצריך לומר בזכות הריבית הנמוכה. אז כן, אחד הערוצים שבהם משפיעה הריבית הנמוכה היא שהיא מאפשרת להגדיל את האשראי במחיר יחסית נמוך ואשראי הוא נעים כשלוקחים אותו כי הוא מאפשר לעשות כל מיני דברים, אבל בסוף גם צריך להחזיר, ולכן גם מי שנוטל אשראי וגם מי שנותן אשראי צריך לעשות את זה בצורה מדודה ומושכלת ולבין מה יכולת ההחזר בעתיד.

 

"כשמסתכלים על סך כל האשראי אז באמת האשראי הצרכני גדל בכ-25% בשלוש השנים האחרונות, וזה קצב גבוה, אבל רמת האשראי ביחס תוצר וההכנסה לא גבוהה באופן מיוחד ואנחנו לא רואים כאן סיכון מאקרו-כלכלי. אבל ברור שכשמשהו גדל מהר צריך לעקוב שלא מתפתחת בעיה ואנחנו עושים את זה. ואני חושבת שכרגע, ברמה שאנחנו נמצאים, בסך כל הגידול של האשראי ביחס להכנסה הפנויה הוא היה מתון. איפה שחשבנו שיש בעיה טיפלנו בה, לדוגמה בתחום הרכב שיצאו הנחיות של המפקחת על הבנקים לגבי הסטנדרטים להעמדת אשראי, ובתחום המשכנתאות - ההגבלות שהוטלו בשנים האחרונות נועדו לוודא שלא מתפתחת בעיה של אנשים שלוקחים משכנתאות שהם לא יוכלו לעמוד בהחזרים שלהן".

 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בשיחה עם סגן עורכת כלכליסט, גולן פרידנפלד נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בשיחה עם סגן עורכת כלכליסט, גולן פרידנפלד צילום: נמרוד גליקמן

 

 

בעניין מחיר למשתכן הוסיפה פלוג כי "אני חושבת שההחלטה של הממשלה ושר האוצר לוותר על הכנסות כדי לאפשר לזוגות צעירים לקבל דירה במחיר יותר נמוך היא החלטה לגיטימית. בסופו של דבר, פתרון בעיית הדיור יבוא מבנייה בהיקפים גדולים וראינו שמרגע שהיה גידול בביקושים לדיור לקח הרבה זמן עד שהיקפי הבנייה הגיעו ל-50 אלף בשנה, שזה הקצב שנדרש כדי לענות על הביקוש השוטף לדיור. אם נתמיד בזה מספיק זמן, גם באיזורי הביקוש, בסוף נראה שינוי במגמה".

 

פלוג מוכרת כנגידה שעוסקת רבות בנושאים חברתיים, וטבעה את המונח "צמיחה מכלילה" ולדבריה "החינוך הוא המפתח ופערים בהישגים של האוכלוסיה הבוגרת, ועכשיו יש מבחנים שבודקים את המיומנויות של האוכלוסיה הבוגרת, הם גבוהים ביותר. אחר כך יש את מבחני הפיזה שבוחנים את ההישגים של התלמידים אם זה במיומנויות כמותיות, מילוליות, או היכולת לתפקד בסביבה דיגיטלית ובכל אלה הפערים של תלמידי ישראל גבוהים במיוחד ואחרי זה גם משתקף בפערים בשכר. אז צריך להגביר את החלוקה השוויונית במקורות שמוקצים בכל הרמות, יש העדפה מתקנת רק בחינוך היסודי ובחינוך הביניים, לא בתיכונים, צריך להבטיח שכל תלמידי ישראל רוכשים את המיומנויות הבסיסיות - אם זה בקריאה וכתיבה, כמותיות, מיחשוב, אנגלית - גם באוכלוסיות שלא פתוחות לזה והדבר השלישי זה מורים כי רמת המורים היא אחת החולשות של המערכת, בעיקר בפריפריה ובבתי ספר שבהם יש ילדים עם רמה כלכלית-חברתית נמוכה צריך לתגמל מורים שירצו ללמד שם ולעשות את זה מספיק אטרקטיבי".

 

למה יש כל כך מעט נגידות

 

פלוג חזרה לאחרונה מפסגת נגידי הבנקים המרכזיים בג'קסון הול בארה"ב וסיפרה כי "אלה כנסים חשובים כי אנחנו חלק מהכלכלה הגלובלית וזו הזדמנות לשמוע בצורה בלתי פורמלית מה חשוב לאנשים בעולם הגדול והסביבה שאנחנו פועלים בה. אלה מפגשים באווירה לא פורמלית ויש קצת שיחות חולין. אני יכולה לספר על מפגש אחד קצת שונה הפעם, שיזמה נשיאת הבנק של קנזס, אסתר גורג'. היא יצרה מפגש של נשים שהיו בכנס, אגב רק 6% מהנגידים הן נגידות, והיו גם פרופסוריות לכלכלה ואחרות, והדיון עסק בשאלה למה יש כל כך מעט נשים ומה אפשר לעשות כדי לשנות את הפרופורציה הזו והיתרונות של שינוי הפרופורציה, והנשים סיפרו את החוויות שלהן מהשנים המוקדמות והיה תסכול שלמרות שמעמד הנשים השתנה על פני העשורים האחרונים עדיין הייצוג הוא מאוד נמוך ודובר על מה אנחנו יכולות לעשות כדי לעשות יותר. מהניסיון שלי שדיברתי עליו יכול להיות שכשאישה מגיעה לראש המערכת היא לא מפספסת נשים טובות בסביבה וזה משפיע על המינויים ואלה משפיעים על המינויים הבאים, והעובדה שבבנק ישראל 50% מההנהלה הן נשים זה ביטוי לכך שכשמגיעים לקצה של המערכת אפשר לעשות הרבה".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x