סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
הייטק פיטורים משרד ריק שבוע עבודה מקוצר
ב־2022 ספג ההייטק בישראל פיטורים של מעל ל־6,000 עובדים (צילום: גטי אימג'ס)

קיפאון בגיוסים, מודעות דמה ומשרות רפאים: משבר התעסוקה בהייטק מחריף

לצד פיטורי מעל 6,000 עובדים בענף ההייטק המקומי, אי־הוודאות מצמצמת גיוסי עובדים חדשים. בניסיון לטשטש את הקיטון במצבת העובדים חברות ממשיכות לפרסם מודעות גיוס, למרות שאין להן תקנים עבורם. בצד זאת, בגיוס של טאלנטים מדובר עדיין ב"שוק של עובדים"

שנת 2022 חלפה ואי־הוודאות שאפפה אותה התחלפה בוודאות: חוסר ביטחון תעסוקתי בתעשיית ההייטק המקומית. התעשייה שהפכה צעירים יוצאי צבא לטאלנטים מבוקשים נכנסה למגננה קשה.
ב־2022 ספג ההייטק בישראל פיטורים של מעל ל־6,000 עובדים ובארצות הברית פוטרו יותר מ־100 אלף עובדים. לכל הגורמים ברור שזו היתה רק ההקדמה לשנת 2023 וייתכן שהמגמה אף תגלוש לתוך שנת 2024. מצב הרוח שמשדרת הכלכלה העולמית הוא של מיתון. התוצאה הישירה של מיתון היא חברות שממעטות ברכש, שמקטינות חוזים ודוחות כל פעילות שאינה בליבה העסקית שלהן. עבור חברות הסטארט־אפ בפרט וחברות הטכנולוגיה המקומיות בכלל, זו בשורה קשה שתביא לשינוי של התחזית השנתית ובעיקר להקטנה של כוח האדם שלהן.
2023 אכן נפתחה בסערה והתחזיות השחורות התגשמו. בישראל פוטרו מאות עובדים בחודש ינואר עד כה, ואילו 4 ענקיות הביגטק: מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא פיטרו ביחד ברחבי העולם 46 אלף עובדים בתוך ימים ספורים. הפיטורים בענקיות כבר בתחילת השנה הם הסימן הברור להבנה של החברות שהעתיד בוודאי לא יהיה ורוד בטווח הנראה לעין. ארבע החברות המובילות אינן בודדות, גם סיילספורס פיטרה אלפי עובדים, אינטל תצמצם משמעותית את כוח האדם שלה בשנים הקרובות, וכך למעשה כל הענקיות האמריקאיות.
בישראל, על פי נתוני שירות התעסוקה, נמשכת מגמת העלייה במספר דורשי העבודה בענפי ההייטק. מספר מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים זינק ב־19% מ־2,600 באוקטובר 2022 ל-3,100 בדצמבר. מספר דורשי העבודה שהם הנדסאי וטכנאי מידע וטכנולוגיה עלה ב־18% מ־930 ל־1,090.


בשנים האחרונות האיום הגדול על חברות הסטארט־אפ המקומיות היו חברות הביגטק האמריקאיות: אמזון, גוגל, מיקרוסופט, אפל, אינטל וגם סיילספורס ועוד ענקיות שבבים דוגמת אנבידיה ואחרות. החברות האלו הציעו משכורות עתק ותנאי עבודה שלחברות הישראליות היה קשה מאוד להתמודד איתן. לכן רבות מהן נאלצו או להקפיץ את השכר או לוותר על עובדים טובים. ב־2023 הענקיות יהיו עסוקות בצמצומים, פיטורים והתבוננות עמוקה למצב כוח האדם שהן מעסיקות והאיום על החברות המקומיות קטן משמעותית.
"הפיטורים בהיקפים של עשרות אלפי אנשים מחברות ביג־טק כמו גוגל, מיקרוסופט, מטא (פייסבוק), אמזון וסיילספורס, ממחישים את ההבנה שלא תהיה התאוששות בשוק בקרוב, מאחר ואלו חברות שמתכננות מהלכים ארוכי טווח", אומרת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה גוטפרנדס. "כמות מחפשי העבודה בשוק ממשיכה לגדול בעיקר מסבבי פיטורים של חברות ביג־טק, וכשלא מדובר בעובדים ברמת טאלנט הדבר מוביל להגברת התחרות על משרות, מקשה על בוגרים טריים ועובדים פחות מנוסים למצוא עבודה".
למרות הפיטורים בתעשיית ההייטק, במרבית החברות לא רואים ירידה בשכר. יזם של חברת הייטק אמר ל"כלכליסט" שללא קשר לגל הפיטורים המתגבר בתעשייה אין ירידה בשכר העובדים. "עובדים שנמצאים בביקוש מקבלים את השכר שהם מבקשים ואין ירידה בשכר. כן רואים הרבה יותר עובדים ברמה גבוהה שמחפשים עבודה באיכות שלא היתה זמינה בעבר בשוק".
וקס מוסיפה בהקשר זה כי "בחודשים האחרונים הפיטורין בהייטק נעים בין 5% ל־20% מכוח העבודה ולא פוסחים כמעט על אף חברה. מעטות החברות שחייבות לעשות את הקיצוץ הזה, יש הרבה חברות שמנצלות את הסיטואציה כדי להתייעל או שנגררות עקב אפקט העדר. כחברת השמה אנחנו מרגישים שכמדובר בגיוס טאלנט השוק הוא עדיין שוק של עובדים ולא של מעסיקים. עדיין יש הרבה מאוד משרות שנלחמות על כל טאלנט ומועמדים מחוזרים שמקבלים משכורות שוברות שוק".
אחת הסיבות העיקריות לעלייה במספר דורשי העבודה בתעשייה היא הירידה המשמעותית בקצב גיוס העובדים. אם ב־2021 השוק היה שייך לעובדים שראיינו את החברות, וב־2022 המצב היה לא ברור הרי שב־2023 השוק הוא לחלוטין שוק של מעסיקים אשר בוחרים את העובד שיעסיקו בקפידה. כל משרה נשקלת וכל משרה מקבלת תשומת לב גדולה הרבה יותר. למנהלי כוח האדם עומד לפתע היצע לא קטן של עובדים ראויים.
"חשוב לציין שבתקופה הזאת יש גם הזדמנות. אנחנו מראיינים טאנלטים נדירים שאי אפשר היה לפגוש לפני חצי שנה וחברות חכמות שידעו לנצל את ההזדמנויות היום - ירוויחו מהן מחר", מדגישה וקס. "המרוויחים מהמצב הם הסטארט־אפים החדשים שנבנים בתקופה זו ויכולים להשיג שחקנים חדשניים ומובילים".
למרות שהפיטורים בהייטק אינם נדירים, חברות רבות מנסות להסתיר את הקיטון במספר עובדיהן או לפחות לטשטש את הפגיעה בחברה. חלק מהחברות עושות זאת באמצעות משרות דמה באתר, כלומר משרות אשר למעשה אינן אמיתיות. "יש המון משרות רפאים של חברות שעצרו גיוסים וממשיכות לפרסם כדי להראות עסקים כרגיל", אומרת וקס. "משרות הרפאים משרתות בעיקר חברות שיודעות שללא משרות כאלה הן משדרות ללקוחות עתידיים מצוקה וחוסר ביטחון עתידי וכי משרות רבות באתר מעידות על חברה פעילה".
בין היתר חברות רבות מנסות לטשטש את הקיטון במספר העובדים באמצעות פרופילים מזוייפים בלינקדאין - אחד מהכלים המרכזיים לחיפוש עובדים - או באמצעות עובדים שכבר אינם בחברה אבל לא מיהרו לעדכן את הפרופיל שלהם.