ביטול הזיכוי ממס על תרומות לישיבות יכניס למדינה 430 מיליון שקל
היועמ"שית ומנהל רשות המסים סיכמו על לוח זמנים לעצירת הזיכוי ממס על תרומות לישיבות שבהן לומדים משתמטים. תחשיב מגלה שהיקף הסכום שיכול להיחסך למדינה מגיע ל־430 מיליון שקל מתוך תרומות של 1.7 מיליארד שקל בשנה
החיסכון למדינה מביטול אפשרות הזיכוי על תרומות לישיבות שבהן לומדים משתמטים עשוי להגיע ליותר מ־400 מיליון שקל. כך עולה מבדיקת היקף התרומות בישראל ליותר מ־800 ישיבות חרדיות שבהן לומדים משתמטים. היקף החיסכון יכול להצטמצם אם החרדים ירכזו את האברכים המשתמטים בכוללים נפרדים מאלה של בעלי הפטור החוקי, אבל ספק אם צעדים כאלה צפויים לפני הבחירות.
את הבדיקה ביצעה עמותת ישראל חופשית בעקבות הסיכום בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה למנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' על לוח זמנים ליישום הסנקציה. כמעט כל הסנקציות על המשתמטים שהוחלט עליהן עד עכשיו הוטלו בעקבות עתירות של עמותת ישראל חופשית. הפעם מדובר בעתירה לשלילת האפשרות לזיכוי מס על תרומות לישיבות שבהן לומדים משתמטים.
בסוף אפריל עדכנה היועמ"שית את בג"ץ כי הורתה לרשות המסים להיערך לביטול הזיכוי ממס לפי סעיף 46 על תרומות לישיבות שבהן לומדים משתמטים. "המדינה אינה יכולה להוסיף ולממן באופן עקיף את פעילותם של מוסדות תורניים שבהם לומדים חייבי גיוס שאינם מסדירים את מעמדם מול רשויות הצבא ולעודד השתמטות באופן זה, באמצעות הענקת הטבת זיכוי מס לתורמים למוסדות", כתבה היועמ"שית.
לפני כשבועיים סיכמו בהרב־מאירה ואהרונוביץ' כי הודעה על הכוונה להפסיק את הזכאות היתה אמורה להתפרסם עד אתמול וכן יפורסם התאריך שבו תחדל הזכאות. ממועד זה תורמים לישיבות אלה לא יוכלו לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 46. ישיבות שירצו שהתורמים להן ימשיכו לקבל זיכוי ממס יידרשו להוכיח שלא לומדים בהן משתמטים.
על פי החוק, אדם פרטי שתורם לעמותה מקבל זיכוי ממס בשיעור של 35% מסכום התרומה, וחברה זכאית לזיכוי של 23%. בישראל חופשית מניחים שהתמהיל הוא 80% תרומות מחברות ורק 20% מתורמים פרטיים. כלומר, יש להניח זיכוי בהיקף של 25.4% מכלל התרומות למוסדות הרלבנטיים.
בישראל חופשית איתרו 805 ישיבות חרדיות שמקבלות תרומות מישראל בהיקף של 1.69 מיליארד שקל. כמות התרומות המדווחות בישראל גבוהה משמעותית מכמות התרומות מחו"ל (1.14 מיליארד שקל). עם זאת, ייתכן שתרומות רבות מוכנסות לישראל במזומן. התחשיב מתבסס על העובדה שיותר מ־100 אלף מתוך 170 אלף תלמידי ישיבות חרדים (כלומר כ־60%) הם משתמטים. לכן אפשר להניח שמעטות מאוד הישיבות שאין בהן תלמידים משתמטים ולפיכך הסכום שצפוי להיחסך למדינה הוא עד 429 מיליון שקל.
צפוי שיהיו ניסיונות לעקוף את הסנקציה כמו העברה פיקטיבית של המשתמטים לישיבות אחרות. כדי למנוע יצירת מסלולי מימון עקיפים, יוקם צוות בראשות אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית, שבו ישתתפו נציגי רשות המסים, אגף התקציבים ורשות התאגידים ומשרד המשפטים.
עם זאת, ישנם שלושה מסלולים שיהיה קשה לבלום אותם. האחד, תורמים ישראלים יוכלו להעביר כסף לשותפים בחו"ל כדי שיתרמו ויקבלו זיכוי מס. המסלול השני הוא ריכוז של האברכים (תלמידי ישיבה נשואים) המשתמטים בכוללים (ישיבות לאברכים) שיקבלו מימון מקרן עולם התורה, שהיא הגוף שמקיים מגביות למימון ישיבות המשתמטים. כך יוכלו הכוללים האחרים להמשיך לקבל מימון. מהלך אפשרי נוסף הוא הפרדה בין ישיבות קטנות שבהן לומדים תלמידים בגיל תיכון לישיבות גדולות שבהן תלמידים בוגרים. בדרך זאת, הישיבות הקטנות יוכלו להמשיך לקבל זיכוי ממס על תרומות. בפועל, כל זמן שהחרדים מקווים להעברת חוק השתמטות, בנוסח כזה או אחר, ועד לאחר הבחירות לא סביר שינקטו צעדים כאלה.
הסנקציה הראשונה שהטיל בג"ץ בשל אי־הציות לחובת הגיוס היתה שלא ניתן לממן מתקציב הישיבות תלמידים שהיו צריכים להיות בצבא. היקף שלילת התקציבים מהישיבות על רקע זה הוא יותר מחצי מיליארד שקל. רוב הפגיעה היא בישיבות הגדולות, הישיבות לגברים חרדים רווקים. אבל הפגיעה בכוללים הולכת ומתרחבת ככל שעובר הזמן.
מהחלטת היועמ"שית בעניין סעיף 46 משתמע שיש בעיה להמשיך לממן מתקציב הישיבות כל ישיבה שלומדים בה משתמטים. בעת אישור תקציב המדינה, היועמ"שית הודיעה שהיא מקפיאה 200 מיליון שקל מתקציב הישיבות עד לסיום הבדיקה המשפטית בעניין זה. כרגע קשה לראות איך תתקבל החלטה אחרת מלבד זו שתקבע כי רק ישיבות שאין בהן משתמטים ימשיכו לקבל תקצוב. "הנתונים מוכיחים שהדרישה שלנו לעצור את ההחזר הכספי שהמדינה משיבה לתורמים לישיבות של משתמטים היא צודקת ואפקטיבית", אמר מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, אורי קידר. "נמשיך לעצור את הפריבילגיות ונייבש לחלוטין את תקציבי ההשתמטות".
