ריאיון
״לא סתם החלטנו להתמקד באירופה, המלחמות הבהירו להם שאי אפשר להסתמך על דלקים פוסיליים״
ההתחלה של חברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י בבורסת ת"א לפני חמש שנים הייתה חורקת, אך מאז היא שינתה את מודל הפעילות, החליטה להתמקד באירופה, קיבלה רוח גבית מהמלחמות בעולם ובחודש שעבר נכנסה למדד ת"א־125. כעת המנכ"ל אייל פודהורצר מסמן את מנוע הצמיחה הבא - אגירה
גם לאחר ירידה של כ־18% במנייתה בשבוע האחרון, סיפורה של חברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י נותר אחד המעניינים בבורסה המקומית. מאז הנפקתה ביולי 2021 עברה החברה מסלול רצוף תהפוכות: משווי של 1.15 מיליארד שקל בעת ההנפקה ב־2021, כאשר עדיין פעלה לפי מודל עסקי שונה לחלוטין, דרך שפל של כ־356 מיליון שקל פחות משנתיים לאחר מכן, ועד לשווי שיא של כ־5.2 מיליארד שקל שנרשם לפני כחודש בלבד. מאחורי התנודתיות החריפה במניה עומד שינוי אסטרטגי עמוק שביצעה אקונרג'י בשנים האחרונות. מהלך שלקח זמן להבשיל, סבל מעיכובים רגולטוריים ותפעוליים, אך החל בשנים האחרונות לבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות. לכך נוספו גם שינויים גיאופוליטיים משמעותיים באירופה, האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת והתפתחויות טכנולוגיות בתחום האגירה, שסיפקו רוח גבית חזקה לענף כולו. כחלק מהמגמה, בתחילת מאי השנה הצטרפה אקונרג'י לראשונה למדד ת"א־90 - ציון דרך משמעותי עבור חברה שבמשך תקופה ארוכה נחשבה לאחת המאכזבות של גל הנפקות 2021.
אקונרג'י הוקמה בשנת 2009 על ידי בעלי השליטה אייל פודהורצר ויואב שפירא, המשמשים כיום כמנכ"ל וכמשנה למנכ"ל בהתאמה ומחזיקים כל אחד ב־15.6% ממניותיה. עד תחילת העשור הנוכחי התמקדה אקונרג'י בעיקר באיתור, ייזום והשבחת פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, ולאחר מכן במכירתם. אלא שב־2021 החליטו בחברה לבצע שינוי אסטרטגי משמעותי: במקום למכור את הפרויקטים לאחר פיתוחם, להחזיק בהם לאורך זמן וליהנות מהכנסות שוטפות ממכירת החשמל המיוצר בהם. המעבר למודל החדש לא התרחש בן לילה. רק בשנת 2024 החלה אקונרג'י לרשום הכנסות משמעותיות ממכירת חשמל. אולם מרגע שהחלה ההפעלה המסחרית של הפרויקטים, קצב השינוי הפך מהיר במיוחד. בעוד שב־2024 עמדו הכנסות החברה ממכירת חשמל על 566 אלף יורו בלבד, ב־2025 הן כבר זינקו ל־8.7 מיליון יורו. לפי תחזיות החברה, עד שנת 2027 צפויות הכנסות אלה להגיע ל־184 מיליון יורו.
בריאיון לכלכליסט מספר פודהורצר כי לצד השינוי האסטרטגי שביצעה החברה, גם ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות תרמו באופן משמעותי לצמיחת הענף. "המלחמה באיראן וחסימת מצר הורמוז, וכבר לפניה מלחמת רוסיה־אוקראינה שהחלה ב־2022, מחזקות את ההבנה של מקבלי ההחלטות באירופה שמשק החשמל לא יכול להסתמך על דלקים פוסיליים", אמר פודהורצר. "הם פעלו כדי לעבור מתלות בגז מיובא לייצור חשמל עצמאי. כחלק מכך, הרגולציה תומכת בחיבור ואישור פרויקטים בקצב מהיר יותר, והוגברו ההשקעות ברשתות ההולכה".
התחלת הפעילות באיטליה
בניגוד לחברות ישראליות מובילות בתחום כמו אנלייט, דוראל, אנרג'יקס ונופר אנרגיה, הפועלות במקביל בחו"ל, אקונרג'י בחרה להתמקד כיום אך ורק באירופה. החברה אמנם החלה את דרכה בהתקנת מערכות סולאריות על גגות בישראל, אך לדבריו של פודהורצר, ההחלטה לעבור לחו"ל התקבלה כבר בשלב מוקדם: "מהר מאוד הבנו שאנחנו לא רוצים להמשיך בפעילות בישראל. מדובר בשוק קטן עם רגולציה מחמירה, והמוסדיים, שאליהם פונים לצורך גיוס הון, חיפשו פעמים רבות תשואות לטווח קצר - דבר שפחות התאים לאסטרטגיה שלנו". לדבריו, "את הפעילות באירופה התחלנו באיטליה. בתחילת הדרך יזמנו פרויקטים קטנים והכנסנו אליהם שותפים, בהם אנלייט וקרן נוי. ירידה במחירי הפאנלים הסולאריים ובעלויות ההתקנה, לצד שותפות שנחתמה ב־2020 עם בנק UBS, שהזרים לפרויקטים שלנו הון של 100 מיליון יורו, אפשרו לנו לעבור לפרויקטים גדולים יותר ולהתרחב לשווקים נוספים".
הנתונים היבשים ממחישים היטב את ההתפתחות החברה. בעת ההנפקה, בקיץ 2021, החזיקה אקונרג'י בפרויקטים לקראת הקמה בהספק מצטבר של 453 מגה־ואט - פרויקטים שהסבירות להתחלת הקמתם בתוך שנה הוערכה ב־95%-85%. בנוסף החזיקה בפרויקטים בפיתוח מתקדם בהספק של כ־1.2 ג'יגה־ואט, עם הסתברות מימוש של 80%-60%. פחות מחמש שנים מאוחר יותר, בסוף הרבעון הראשון של 2026, החברה מחזיקה ב־472 מגה־ואט ובתוספת של 50 מגה־ואט אגירה הנמצאים בהפעלה מסחרית. בנוסף, יש לה 741 מגה־ואט בפרויקטים בהקמה או מוכנים לחיבור, לצד 743 מגה־ואט נוספים של מתקני אגירה באותו שלב. לכך מתווספים עוד כ־1.5 ג'יגה־ואט בפרויקטים המצויים לקראת הקמה. בסך הכול מדובר בצבר בשל של כ־3.5 ג'יגה־ואט, ולצידו עוד כ־5.6 ג'יגה־ואט בפרויקטים המצויים בשלבי פיתוח מתקדמים. במקביל התרחבה החברה מאיטליה לשווקים נוספים ובהם בריטניה, גרמניה, פולין ורומניה. בשבוע האחרון אף חתמה על מזכר הבנות לכניסה לפעילות גם בצרפת.
רומניה הפכה בשנים האחרונות לשוק המרכזי של החברה, עם 390 מגה־ואט במתקנים מחוברים, 473 מגה־ואט נוספים בהקמה או מוכנים לחיבור ו־324 מגה־ואט נוספים המצויים לקראת הקמה. "אנחנו השחקן המוביל כיום ברומניה", אומר פודהורצר. "אנחנו מצפים להמשך צמיחה בשוק הזה בעקבות הצטרפותה הקרובה של המדינה ל־OECD. המהלך צפוי לאפשר הזרמת השקעות משמעותיות מצד גופים מוסדיים אירופיים". אבל עוד לפני הגעת המוסדיים האירופיים, גייסה החברה שותפים מוסדיים מישראל. "ב־2022 התקשרנו עם הפניקס, שנכנסה כשותפה בשיעור של 49% במספר פרויקטים ואפשרה לנו להרחיב את הפורטפוליו שלנו. מאז, הפניקס שותפה איתנו בכל הפרויקטים ברומניה". במסגרת העסקה התחייבה הפניקס להשקיע 100 מיליון יורו בפיתוח פרויקטים ברומניה ועוד 50 מיליון יורו בפרויקטים בפולין, באמצעות הלוואות הניתנות להמרה להחזקה של 49% בפרויקטים. בפברואר 2025 הורחבה ההתקשרות והפניקס התחייבה להשקיע 75 מיליון יורו נוספים. לצד ההשקעות ברמת הפרויקט, נכנסה לחברה גם קרן התשתיות הצרפתית Rgreen שרכשה ב־2022 וב־2024 יחדיו 28% ממניות אקונרג'י אנגליה - החברה־הבת המרכזת את פעילות הקבוצה - בהשקעה מצטברת של 137.5 מיליון יורו. בעקבות הזרמות הון שביצעה אקונרג'י מאז, חלקה של Rgreen דולל ל־22.8%.
יצירת היתרון התחרותי
לדברי פודהורצר, ההחלטה לשנות את המודל העסקי נבעה מהבנה כלכלית ברורה: "זיהינו שהתשואות על פרויקטים מניבים גבוהות משמעותית ממה שניתן לקבל בפעילות ייזום בלבד. צוואר הבקבוק של חברות שמעוניינות להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת באירופה הוא לא כסף. כסף יש. הבעיה היא לאתר פרויקטים איכותיים. עלות רכישה של פרויקט קיים יכולה להגיע לכ־150 אלף יורו למגה־ואט, ועלות ההקמה באמצעות קבלן מקומי עומדת על 70-60 אלף יורו למגה־ואט". היתרון התחרותי של אקונרג'י, לטענתו, נעוץ ביכולת לבצע את הייזום בעצמה. "אנחנו פועלים כשחקן מקומי בכל אחד משווקי הפעילות שלנו. אנחנו יודעים לאתר קרקעות, ליזום, לתכנן ולהקים את הפרויקטים בעצמנו בעלות של 30-25 אלף יורו למגה־ואט, וגם לשלוט בכל תהליך ההקמה".
אקונרג'י הגיעה לבורסה בתקופה יוצאת דופן בשוק ההון המקומי. ב־2021 הצטרפו לאחוזת בית 94 חברות חדשות באמצעות הנפקות ראשוניות, לאחר שב־2020 הונפקו 27 חברות. לצד אקונרג'י הונפקו גם שורת חברות אנרגיה מתחדשת, ובהן דוראל, נופר אנרגיה, משק אנרגיה ופריים אנרג'י. אלא שאקונרג'י הגיעה לשוק בשלב שבו גל ההנפקות החל כבר לאבד גובה. רק כשליש מההנפקות של 2021 בוצעו במחצית השנייה של השנה, שבה בוצעה גם הנפקת אקונרג'י. בנוסף, החברה עדיין לא החזיקה בנכסים מניבים או בפרויקטים פעילים משמעותיים. כתוצאה מכך נאלצו פודהורצר ושפירא להתפשר על תנאי ההנפקה. לאחר שבתחילה שאפו לגייס כ־600 מיליון שקל לפי שווי של כ־2 מיליארד שקל ואף לשלב בהנפקה הצעת מכר של בעלי השליטה, גייסה החברה לבסוף 148.5 מיליון שקל בלבד, לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף. כל כספי הגיוס הוזרמו לקופת החברה. לאחר מכן הגיעה גם תקופת האכזבה. יציאת האוויר משוק ההנפקות של 2021-2020, יחד עם הקשיים התפעוליים, הובילו לירידה חדה במניה. "בשנתיים הראשונות סבלנו מעיכובים בביצוע", מספר פודהורצר. "היו השפעות של הקורונה, לצד קשיים רגולטוריים באישורי חיבור לרשת החשמל, ולכן קצב ההתקדמות היה איטי יותר מכפי שתכננו".
אלא שבמקביל לשיפור התפעולי חל גם שינוי עמוק במדיניות האנרגיה האירופית. הפלישה הרוסית לאוקראינה חידדה את הסיכון שבהסתמכות על גז רוסי והאיצה את המעבר לאנרגיה מתחדשת. אם ב־2021 היו מקורות אנרגיה מתחדשים אחראים ל־37.8% בלבד מייצור החשמל באיחוד האירופי, הרי שב־2025 כבר הגיע שיעורם ל־47.2%. אקונרג'י נהנתה מהמגמה הזו. בנובמבר 2023 החלה החברה בהפעלה מסחרית של פרויקט Ratesti ברומניה, בהספק של 155 מגה־ואט. הפרויקט הוחזק בתחילה במשותף עם נופר אנרגיה, ובאוקטובר האחרון רכשה אקונרג'י את מלוא חלקה של נופר (50%) תמורת 45 מיליון יורו. במהלך 2024 חיברה החברה גם את פרויקט Parau ברומניה, בהספק של 92 מגה־ואט, לצד פרויקטים נוספים באיטליה ובבריטניה. ב־2025 כבר החלה הפעלה מסחרית של שלושה פרויקטים נוספים ברומניה ובפולין, בהספק מצטבר של 195 מגה־ואט. "לאחר עשורים של יציבות יחסית, העשור האחרון מאופיין בעלייה בביקושים לחשמל באירופה", אומר פודהורצר. "לצריכה המסורתית מתווספים כיום מנועי ביקוש חדשים, כמו חוות שרתים (דאטה סנטרס) וכלי רכב חשמליים. במקביל נעשה מאמץ לעבור מייצור מזהם, כמו תחנות הפחם בפולין, לייצור מבוסס אנרגיה מתחדשת. חברות שכבר פועלות בשטח ויודעות לבצע, נהנות מהמגמה הזו".
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שעליהם בונה כיום אקונרג'י, בדומה למתחרותיה, הוא תחום אגירת האנרגיה. לדברי פודהורצר, האתגר המרכזי של משק החשמל העתידי כבר אינו בייצור החשמל אלא בניהולו. "יש תנודות משמעותיות במחירי החשמל בין שעות השפל לשעות השיא, ויש עומסים על רשתות החשמל. הפתרון הוא אגירה". לדבריו, "היכולת לאגור את החשמל שמיוצר בשעות מסוימות ולשחרר אותו בשעות הביקוש מאפשרת ליהנות מהפער שבין עלות הייצור והטעינה לבין מחיר המכירה כאשר הביקוש עולה והייצור יורד. הקמת מתקני אגירה לצד פרויקטים קיימים, כפי שאנחנו מקדמים כיום ברומניה, מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה. ניתן לבחור אם להטעין את הסוללה מהפרויקט עצמו או ישירות מהרשת. בנוסף, חלק מהתשתיות כבר קיימות, ולכן גם העלויות נמוכות יותר".
הוספת יכולת האגירה
תחום האגירה תופס מקום מרכזי בתוכניות הפיתוח של החברה. בסוף 2025 הוערך ה־EBITDA השנתי המלא מהפרויקטים המחוברים של אקונרג'י בכ־22.7 מיליון יורו. לשנת 2026 כבר צופה החברה EBITDA של כ־61 מיליון יורו, ואילו ב־2027 התחזית עומדת על כ־150 מיליון יורו. לדברי פודהורצר, חלק משמעותי מהזינוק צפוי להגיע בדיוק מתחום זה: "משמעות הוספת יכולות אגירה לפרויקטים שלנו ברומניה היא תוספת EBITDA שנתי של כ־24 מיליון יורו". כדי לממן את תנופת הפיתוח, ובפרט את הרחבת פעילות האגירה, גייסה אקונרג'י מתחילת 2025 כ־1.1 מיליארד שקל באמצעות הקצאות מניות למוסדיים. מהם, כ־550 מיליון שקל גויסו בחודש האחרון בלבד. המספרים הללו ממחישים עד כמה השתנה היחס של שוק ההון לחברה בתוך שנים ספורות. מהנפקה שבוצעה בפשרות כואבות ובצל דעיכת גל ההנפקות, לאחת מחברות האנרגיה המתחדשת הבולטות בבורסה המקומית - כשהאתגר הבא שלה הוא להוכיח שהתחזיות השאפתניות אכן יתורגמו לתזרים ולרווחיות לאורך זמן.
