בלעדי
הנתונים של מגזר ההייטק שהבהילו את משרד האוצר - והפתרונות שהוצגו
לקראת הדיונים המכריעים באוצר, נחשפות ההצעות והפתרונות שנמצאים על השולחן במטרה לסייע לתעשיית ההייטק להתמודד עם השקל החזק: ממענקי חירום מוגדלים לסטראט־אפים צעירים, דרך הקלות בעליות נקודות הזיכוי של העובדים, ועד למעבר תשלום מס חברות בדולרים
המתמטיקה של המשבר הזה פשוטה. בשכר ממוצע של 30 אלף שקל בחודש ושער הדולר הממוצע של עשר השנים האחרונות, שעמד על 3.53 שקלים, כל עובד הייטק עולה למעסיק היצואן כ־8,500 דולר בחודש. בשער דולר של 3 שקל, אותו עובד בדיוק עולה כבר 10,000 דולר בחודש. כלומר, 1,500 דולר יותר.
רונן ניר, שותף בקרן הון סיכון PSG, חישב על בסיס מספרים היסטוריים אלה, ובהינתן 400 אלף עובדים בתעשיית ההייטק, כי העלות הנוספת לענף של העובדים היא 21 מיליארד שקל. זוהי עלות ההעסקה של כ־40 אלף עובדים או, במילים מכובסות פחות, מספר המשרות שכבר נמצאות תחת איום של הוצאה מישראל לטובת חיסכון בעלויות.
בפועל, הדולר כבר מתחת ל־3 שקלים, ואילו השכר הממוצע זינק, לפי הנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר, ל־38 אלף שקל, כך שתוספת הנטל גדולה אף יותר ומספר המשרות המתנדנדות גדול יותר.
למרות שהדולר התחזק בסוף השבוע לאחר הירידות החדות בוול סטריט ונסחר כבר סביב 2.96 שקלים, כל הגורמים במשק, בהם גם בנק ישראל, מודים שהפעם האירוע לא לגמרי בשליטת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. השער מושפע היום יותר מאי־פעם מהרצון של ממשל טראמפ להחליש את המטבע האמריקאי, מהגאות בוול סטריט וגם מירידת פרמיית הסיכון של ישראל. לראיה, הדולר נחלש בשיעור דו־ספרתי לא רק מול השקל, אלא עושה זאת בעקביות מאז ינואר 2025, תחילת כהונתו השנייה של טראמפ בבית הלבן, גם מול כל המטבעות המרכזיים, בהם היורו והפרנק השווייצרי.
ניר ערך את החישוב המבהיל הזה כבר בתחילת מאי, זמן קצר אחרי שהדולר ירד לראשונה מתחת ל־3 שקלים, אך רק כעבור חודש, והורדת ריבית של רבע אחוז שלא דגדגה למטבע הישראלי, הבינו במשרד האוצר שלא מדובר בעניין זמני ונקודתי, אלא באיום של ממש על קטר הצמיחה. זה כבר לא רק ההייטק "המפונק", אלא המשק כולו.
ביום רביעי קיימו בכירי האוצר, ובהם החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הממונה על אגף התקציבים מהרן פרוזנפר והכלכלן הראשי שמואל אברמזון, דיון חירום עם בכירי תעשיית הטק המקומית, שבסיומו נקבע שיוקם צוות לגיבוש המלצות ליישום מיידי לנטרול השפעת השקל החזק. עד כמה הבעיה אמיתית וכואבת לכל אורך ועומק ההייטק המקומי ניתן ללמוד מרשימת המשתתפים המרשימה מצד התעשייה.
לפי נתונים שהגיעו לכלכליסט, לשיחת הזום עלו מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מנכ"לית המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל; עדי סופר־תאני, מנכ"לית מטא ישראל; אופיר ארליך, מייסד־שותף ומנכ"ל EON, אחד היוניקורנים הישראליים החמים; חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים וכיום המשנה למנכ"ל eToro, חברת פינטק שנסחרת בנאסד"ק; וגם נציגי הון סיכון, ובהם אדם פישר, שותף מנהל בקרן בסמר הבינלאומית; ואריק קלינשטיין, שותף־מייסד בקרן גלילות קפיטל, המתמחה בהשקעות בחברות סייבר.
בדיון השתתפו גם דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, נציגי פורום חברות הצמיחה המאגד שורה ארוכה של חברות הייטק גדולות, ציבוריות ופרטיות, וכן איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, שהציג סקר חברות החושף מספרים מבהילים.
לפי הסקר של איגוד ההייטק, שנערך במהלך חודש מאי בקרב עשרות חברות שמעסיקות יחד 12 אלף עובדים, רובן המוחלט נערכות לשחיקה של 15% ויותר ברווח, וכתוצאה מכך לפיטורי עובדים ולהעברת חלק מהפעילות לחו"ל. מדובר בחברות מגדלים שונים, החל בחברות הבינלאומיות הגדולות ועד סטארט־אפים צעירים. דווקא מכיוון שמדובר בסוגים שונים של חברות שנמצאות בשלבים שונים בחייהן, גם הפתרונות צריכים להיות מגוונים. כלכליסט חשף השבוע את המשא ומתן שכבר מתנהל בין אנבידיה וגוגל לבין משרד האוצר לגבי אפשרות של מעבר לתשלום מס חברות בדולרים. אלא שפתרון כזה אינו רלבנטי לסטארט־אפ שעדיין רושם הפסדים ואינו משלם כמעט מסים ישירים, אך פתאום מוצא את עצמו עם כסף שיספיק לתקופה קצרה הרבה יותר מהמתוכנן. ההסכמה הגורפת הייתה שהפתרונות חייבים לקרות במהירות, וככאלה אינם יכולים לערב חקיקה, בוודאי לא חודשים ספורים לפני הבחירות.
אריק קלינשטיין גלילות קפיטל: "צריך לפעול מהר כי הפיטורים יהיו מיידיים והוצאת המשרות תהיה מהירה מאוד, אחרת יהיה כאן צונאמי. צריך להתחיל לגייס עכשיו עוד כסף, ודחוף"
"צריך לפעול מהר כי הפיטורים יהיו מיידיים והוצאת המשרות תהיה מהירה מאוד, אחרת יהיה כאן צונאמי", אומר לכלכליסט קלינשטיין מקרן גלילות, שלרוב נוטה להתבטא באיפוק רב. גלילות מושקעת בעשרות חברות סייבר, שלכאורה אין להן בעיית מימון מכיוון שהן שייכות למגזר חם, אלא שבפועל גם הן בבעיה: "אם התעשייה כולה גייסה 15 מיליארד דולר ב־2025, עכשיו הסכום הזה מתכווץ בדיעבד ל־12 מיליארד דולר, מה שאומר שצריך להתחיל לגייס עכשיו עוד כסף, ודחוף".
קלינשטיין מציע להפעיל מחדש באופן מיידי את המנגנון שבנתה רשות החדשנות בתקופת הקורונה וגם בתחילת המלחמה ב־2023, של מענקים שהופכים להלוואות שמוחזרות בהמשך הדרך כאחוז מהמחזור. "הפעם קרן חירום של 400 מיליון שקל, כפי שהיה בעבר, לא תספיק, ואנחנו חושבים שצריך להקצות לכך מיליארד שקל לפחות", הוא מפרט. המענקים לסטארט־אפים יינתנו לכיסוי אחוז קבוע מההוצאות החודשיות, ולאחר שיגיעו למכירות משמעותיות הם יתחילו להחזיר את כספי המענק כהלוואה.
באיגוד ההייטק הכינו לקראת הדיון נייר עמדה שכולל שורה של הצעות יצירתיות יחסית, ולא רק קריאה להתערבות של בנק ישראל במסחר או להורדת ריבית. בין ההצעות שעלו: הנחה בארנונה בישראל ליצואנים גדולים, והקלה בעלויות נקודות הזיכוי של העובדים שמשולמות על ידי המעסיקים. כך העובדים ימשיכו לקבל שכר נטו זהה, אך העלות למעסיק תפחת. באיגוד מעריכים כי בדיונים עם האוצר יעלו צעדים נוספים שיאפשרו הוזלה של תשלומים למדינה כדי להפחית את העלויות השקליות.
2 צפייה בגלריה
יו"ר איגוד ההייטק אלון בן־צור (מימין) והכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון. "נוצר מצב מסוכן של הוצאת ידע מישראל"
(צילומים: אוראל כהן, בינת תקשורת)
"עצם המפגש שהתקיים השבוע, שהיה יוזמת משרד האוצר, הוא כבר איתות חיובי, ועכשיו חייבים שהצוות יפעל במהירות לקבלת החלטות מיידיות", אומר אלון בן־צור, יו"ר איגוד ההייטק ומנכ"ל בינת תקשורת, בשיחה עם כלכליסט. "הסקר שהצגנו במפגש הפתיע אפילו אותנו עם נתונים מדאיגים באמת. גם נתוני השכר הממוצע בהייטק שהתפרסמו בשבוע שעבר והראו זינוק חד הם סיבה לדאגה, כי מה שמושך כלפי מעלה הן המשכורות שמשלמות החברות הגלובליות הגדולות שפועלות כאן. הן מוכנות לשלם הרבה עבור מספר לא גדול של עובדים שמפתחים את הדברים הקריטיים והמורכבים באמת, אבל במקביל מוציאות מכאן תפקידים רבים שדורשים פיתוח פשוט יותר. כמו כן, זה נובע גם מירידה בהעסקת ג'וניורים". בן צור מוסיף ומזהיר כי "נוצר מצב מסוכן של הוצאת ידע מישראל, והדבר יוביל לפגיעה גם במעגלים הנוספים מעבר לאנשי ההייטק עצמם. כלומר, יזלוג לפגיעה בתעשיות נוספות בישראל".
השקל החזק הוא בגדר הקש האחרון שעלול להביא לפגיעה עמוקה בתעשיית ההייטק המקומית, שכבר החלה, לראשונה בתולדותיה, להוציא מכאן משרות פיתוח בשנה האחרונה. זאת לאחר שלוש שנים של טלטלות שהחלו עם חוסר ודאות פנימי בעקבות ניסיון ההפיכה המשטרית והעמיקו עם פרוץ המלחמה, ימי המילואים הארוכים ועוצר הטיסות. נתונים של מכון אהרן, שקיבלו חיזוק בהמשך בדו"ח השנתי של רשות החדשנות שהתפרסם לפני שבוע, מראים שב־2025 לראשונה נרשמה ירידה במספר משרות המו"פ בישראל. זאת בהמשך לעלייה במספר הסטארט־אפים החדשים שנרשמים מחוץ לישראל, ששיעורם הגיע ליותר מ־50% בשנה שעברה, לעומת 30% בלבד לאורך העשור האחרון.
המשתתפים בזום עם האוצר התרשמו שהפעם יש גם בירושלים הבנה של המצב ובהילות אמיתית. ההערכה היא כי דווקא לאחר שבאגף התקציבים ראו את תקבולי המס הפנומנליים מהאקזיטים של וויז, ארמיס וסייברארק, שהפחיתו את הגירעון למרות הוצאות הביטחון האדירות, החשש מאובדן הכנסות עתידי הפך למוחשי יותר.
