הקברניט
השיטות של אוקראינה ליירוט נחילי כטב"מים - האם הן יעבדו בישראל?
מלחמה גדולה עם איראן עלולה לכלול מטחים של מאות כטב"מים, שמסוגלים לזרוע הרס עצום; כך הצליחו האוקראינים להתמודד עם האיום הזה בלי כיפת ברזל ולייזרים, בזכות קומבינות יצירתיות ורעיונות מהמאה ה-19
שלום, כאן הקברניט; מכר אוקראיני אמר לי לא מזמן שישראלים מפחדים בעיקר מהטילים הבליסטיים של איראן רק כי הם עדיין לא ראו מתקפת כטב"מים גדולה. זה לא תרחיש בדיוני: מדובר בכלים קטנים וזולים להפליא, קשים לגילוי והפלה, שאפשר לשגר בנחילים עצומים ולזרוע הרס בקלות ובזול. ואם הסיוטים המעופפים האלה היו ג'אנק פוד, כנראה שאיראן היתה מקדונלדס, חנות המפעל.
אפשר להניח שכל מערכה מלאה נגדה תתאפיין במתקפות כטב"מים בסדר גודל שהמזה"ת עוד לא ראה; חבר הפרלמנט האיראני מוג'טבה זראי שיושב שם בוועדה לחוץ וביטחון, טען בסוף החודש שעבר שאיראן הכינה מראש "80,000 כטב"מים", כחלק מאיומים על ארה"ב שפיזר בטוויטר.
המספר נשמע מנופח ומוגזם, אך כטב"מי נפץ כמו השאהד 136 זולים מאוד ופשוטים לייצור, ולא אופתע אם המספר האמיתי אינו קטן בהרבה.
איך אפשר להתמודד עם נחילי ענק? מסתכלים על אוקראינה שמצליחה בכך מאז הפלישה הרוסית של 2022. היום נבחן את השיטות שלה, כדי לראות מה עשוי לעבוד גם עבורנו - ומה פחות.
אף מדינה בעולם לא סבלה יותר מהסיוט המעופף הזה יותר מאוקראינה: מאז הפלישה הרוסית באפריל 2022, חדרו אליה כטב"מים מתאבדים מתכנון איראני בכמויות אסטרונומיות - לפי ממשלת אוקראינה, עד ספטמבר 2025 שוגרו לפחות 50,000 כאלה אל ערים, כפרים ובסיסי צבא בשטחה. מאז ארעו כמה התקפות גדולות מאוד, ולפי הערכות שטרם אומתו הגיע המספר ל-65,000 לפחות.
הנזקים שנגרמו היו עצומים: רוסיה כיוונה היטב, והכטב"מים שרפו אלפי בתים ופגעו קשה בתשתיות חשמל, מים, תקשורת ותחבורה.
למשל, ב-11 באפריל 2024 שוגרו 15 כטב"מי שאהד 136 אל תחנות כוח בעיר חרקיב, השנייה בגודלה במדינה, פגעו וניתקו את החשמל ליותר מ-350,000 איש. הפצצות המעופפות גובות מחיר דמים כבד: מפרוץ המלחמה ועד אוקטובר 2025 נהרגו לפחות 253 אוקראינים מפגיעות בעורף, ונפצעו 1,525.
אך הנזק היה יכול להיות גדול בהרבה: מגיני אוקראינה מצליחים ליירט כ-80% מנחילי הכטב"מים המתאבדים, מספר שאינו רחוק מאחוז ההצלחה של צה"ל. וזה מאוד מרשים, כשזוכרים שלאוקראינים אין את כיפת ברזל - מערכת הנ"מ עם אחוז ההצלחה הגדול בעולם, מכ"מים סופר-מתקדמים מתוצרת אלתא, ובטח שלא מטוסי קרב חמקנים ותותחי לייזר. מה יש להם? אמצעי הגנה מדורות קודמים, ראש יצירתי להפליא, ואת מנוע המוטיבציה הכי עוצמתי בהיסטוריה: העובדה שאין ברירה אלא להצליח - הרי כל הפסד מקדם כיבוש רוסי.
18 צפייה בגלריה
חם בחוץ, אל תשכחו להשאיר הריסות שאהד לחתולי הרחוב
(צילום: Zinchenko/Global Images Ukraine via Getty Images)
בואו נבחן את מערכי ההגנה האוקראינים, ונכיר כמה מהאילתורים והקומבינות המקומיות. האתגר הגדול ביותר הוא גילוי; נחיל של 300 כטב"מים יבלוט לסנסורים יותר ממטח של שלושה כלים כמו שחיזבאללה נהג לשגר - אך השאהדים עדיין קטנים, טסים נמוך, ולא קל להבין שהם בדרך או לאן הם מתקדמים. זמן התגובה קריטי: אוקראינה אמנם מדינה עצומה, אבל חלק גדול מהכטב"מים שוגר מקרוב: העיר חרקיב יושבת 30 ק"מ משטח רוסי.
הקרבה הפיזית מייצרת עוד בעיות גדולות: מתקפת הפתיחה של רוסיה פגעה קשה במכ"מים זירתיים גדולים, שמשמשים ליצירת תמונת שמיים והעברת מטרות אל סוללות נ"מ ומטוסי יירוט. מפרוץ המלחמה התאמצו הרוסים לחסל סנסורים בכל הזדמנות, בעיקר כשהם קרובים לגבול; סוללה אוקראינית שמדליקה את המכ"מ שלה ומשדרת יותר מכמה דקות מסתכנת בפגיעת טיל או כטב"מ נפץ שיתבייתו על השידורים.
מה עשו האוקראינים? הקימו רשת גילוי שמקבלת דאטה מכל מכ"מ קטן של כל סוללת נ"מ בודדת בשטח, אפילו אם היא גילתה תנועת כטב"מים לזמן קצרצר בלבד. סוללה שנמצאת מאחוריה בנתיב התנועה של הכטב"מ תידלק רק כשתתקבל אינדיקציה למתקפה מתקרבת, וכך משתפרת יכולת הגילוי גם בלי מכ"מ זירתי גדול.
ואלו לא רק סוללות הנ"מ: מצלמות חכמות שסורקות את השמיים, סיורי חי"ר בחזית ועמדות תצפית - כולם מעבירים מיקומי כטב"מים והדיווחים מצטרפים לתמונה גדולה. מכפיל כוח חשוב הוא אזרחי אוקראינה: אפליקציה ייעודית מאפשרת להם לדווח על תנועת כטב"מים בתווך החקלאי שבין ריכוזי הערים.
אל כל אלה מצטרף סנסור אחד גאוני - גילוי אקוסטי. לכטב"מים מתוצרת איראן יש רעש מאוד מובחן, שנישא למרחקים וניתן לניטור. סיפרתי לכם פעם על הטכנולוגיה הזאת: הקונספט נולד במאה ה-19 בתור כלי לאיתור ספינות בערפל על ידי אפרכסות פיזיות ובהמשך גם מיקרופונים. סנסורים אקוסטיים שימשו לגילוי כלי טיס גם במלחמת העולם השנייה, עד שהמכ"מ הפך לסטנדרט בכל העולם.
קמו יזמים באוקראינה, והחלו לפרוס מיקרופונים כרשת; המרחקים ביניהם קבועים, ולפי עוצמת הצליל וגובהו אפשר להבין מאין מגיע כטב"מ, לאיזה כיוון הוא מתקדם ובאיזו מהירות. ולא רק: גרסאות חדשות של הפיתוח יכול לזהות את סוג המנוע ולהצביע על דגמי שאהד ספציפיים. מה אגיד לכם, שזאם לכטב"מ.
כיום פועלות באוקראינה שתי רשתות מיקרופונים נפרדות, זבוק (Zvook) הוותיקה שמכסה 5% משטח המדינה, וסקיי פורטרס הגדולה יותר, שמורכבת מ-15,000 מיקרופונים נפרדים.
הגילוי האקוסטי מעביר את הנתונים לרשת ההגנה הארצית ביחד עם כל שאר אמצעי הגילוי, וכך מתגבשת תמונה אווירית ברזולוציה גבוהה, ומגיני אוקראינה יכולים לתכנן את יירוט הכטב"מים הפולשים.
בואו נדבר על היירוט הזה. גם כאן נדרשו שלל קומבינות, שכן הנ"מ הרוסי מכסה שטחים נרחבים באוקראינה עצמה; חיל האוויר האוקראיני נפגע קשה בלחימה, והוא לא הולך לסכן מיג 29 מהמעטים שנותרו לו כדי להפיל שאהדים. ולכן, מטוסי קרב פחות משתתפים בציד הנחילים הללו, ובטח שלא בחזית.
ישנם מקרים בהם בכל זאת נאלצה אוקראינה לסכן מטוסי קרב ליירוט נחילים גדולים, למשל, כשהגיעו מכיוון הים השחור; לשאהד 136 יש טווח ארוך מספיק כדי לקבל מסלולים ארוכים ופתלתלים כשצריך. ובמצבים אלה, אין כוחות שאפשר לפרוס בדרך במהירות. טכניקת היירוט המועדפת על טייסי הקרב במדינה היא שיגור טילי R73 קצרי טווח - וכשנגמרים הטילים, מתקרבים ויורים בתותח. זה ביצוע מאוד מסוכן; כבר קרה שמיג נפגע מרסס הכטב"מ שפוצץ, והטייס נאלץ לנטוש.
רוב ההפלות מבוצעות באש מהקרקע; בקו הראשון מסתובבים רכבי נ"מ בעלי טילים לטווח קצר ולוחמים עם טילי כתף, שנפוצים בחזית כמו סיגריות.
סוללות נ"מ כבדות יותר - הפטריוט לטווח ארוך, וה-NASAMS לטווח בינוני - מכסות את החזית וישגרו טילים גם הן, במטחים בודדים כדי שלא לחשוף את מיקומן; הכטב"מים האיראנים של פוטין מקבלים קבלת פנים לוהטת - והשילוב בין ריבוי גורמי אש ועבודה זהירה יוצר קו הגנה גמיש שלרוסיה קשה לנטרל.
כשמזוהה הנתיב של להקת הכטב"מים, יוקפצו צוותי ירי אזוריים - כוחות כוננות עם טנדרים ומקלעים, שיתמקמו בין החזית וכפרי העורף.
על הנייר, לחוליה כזאת יש סיכוי כמעט אפסי לפגוע בכטב"מ שטס במהירות של 200 קמ"ש. אבל כשמגיעים 30 עד 60 צוותים לגזרה אחת, הרבה יותר כדורים עפים אל כל שאהד, והסיכוי להפלה עולה משמעותית; פיתרון לא רע עבור מדינה מאוד גדולה עם מעט סוללות נ"מ.
פה נכנס לתמונה גם יירוט אווירי - ובטח כבר ניחשתם שגם כאן השיטה לא הכי שגרתית; למשל, ב-2024 תועדו מטוסי בוכנה דו מושביים נצמדים לכטב"מים, כשאיש צוות במושב האחורי יורה לעברם במקלע. במקרים אחרים, תועד המטוס נצמד לכטב"מ ופוגע בו עם הכנף כדי שיסתחרר ויצלול - כמו שהיו עושים טייסי ספיטפייר בשנות הארבעים לפצצות המעופפות של הנאצים.
מטוס הבוכנה המדובר נקרא יאק 52, ואני יודע שהוא נראה כאילו בא מאיזה מוזיאון - אך אל תטעו; זה מטוס לאימון צוותים, והוא יותר צעיר מה-F15. יכולתו לטוס לאט ביציבות הופכת אותו לפלטפורמת מאוד נוחה, והוא מופעל רחוק מהחזית, שלא יטרוף אותו איזה סוחוי.
שיטה נפוצה יותר ליירוט הנחילים הוא שימוש במסוקי סער מדגם MI8: לאוקראינה יש עשרות כאלה, והם מוזנקים לעבר השאהדים, משייטים לצידם ופותחים באש.
בשנה האחרונה התגבר השימוש ברחפנים נגד כטב"מים - שמיירטים אותם בהתנגשות או מטען נפץ קטן; חלקם מופעלים מרחוק ואחרים אוטונומיים למחצה - משייטים למטרה אך מצריכים בקרה של מפעיל. הדגמים הבסיסיים עולים קצת יותר מאלפיים דולר, עשירית ממחירו של כטב"מ מתאבד, ואוקראינה עומלת על השקת גרסה אוטונומית לגמרי.
כטב"מים שהצליחו לעבור את צוותי הירי, המטוסים והמסוקים, וסוללות הנ"מ שפרוסות בעומק אוקראינה עלולים להגיע קרוב לערים, בסיסים ותשתיות למיניהן - ושם יפגשו את הגפארד.
זהו תותח נ"מ מתנייע מתוצרת גרמניה שנחשב למדויק ויעיל ביותר: יש לו שני קנים בקוטר 35 מ"מ ותחמושת חכמה, ולרוב תופר שאהד בצרור של פחות מ-20 פגזים. בסביבת הערים ישנן עוד חגורות של טנדרים עם מקלעים ולוחמים עם טילי כתף, כך שבעצם קבוצת שאהדים שיצאה מרוסיה בדרכה לקייב מתמודדת עם ניסיונות הפלה ממש לכל אורך הדרך; ארץ אוכלת פולשיה.
רוב ההפלות של הכטב"מים מתבצעות בידי כוחות הנ"מ בחזית, ואילו חיל האוויר האוקראיני אחראי רק לכ-12% מהן. אבל כל הגורמים עובדים ביחד, בשיתוף מלא, וכך מצליחה התחמנות האוקראינית להתמודד עם האיום - למרות מגבלות פיזיות, טכנולוגיות, מודיעיניות ואחרות. עתה, בואו נגיע לתכל'ס: אילו מהשיטות יתאימו עבור מדינת ישראל?
שיטות הגילוי שלהם פחות רלוונטיות עבורנו: ראשית, אנחנו מפעילים תשתיות מודיעין עולמיות, לוויינים, ונהנים משותפויות עם ארה"ב ומדינות נוספות שמספקות מידע על מתקפות גדולות והיערכויות לקראתן. שנית, זיכרו שאמצעי הגילוי של צה"ל הרבה יותר מתקדמים מכל מה שנמצא באוקראינה; המכ"מים שלנו הם הטובים מסוגם, ואנו משלבים סנסורים שונים כדי לאתר מתקפות מעופפות מטווחים ארוכים.
ושלישית - הסנסורים שלנו לא נמצאים תחת איום איראני - וגם כשמערכות נפגעות, רשת הגילוי ממשיכה לתפקד. קחו לדוגמה את מתקפות חיזבאללה על יחידת הבקרה האזורית בהר מירון: למרות עוד ועוד פגיעות במתחם, המשיך צה"ל לאתר וליירט מתקפות מעופפות.
ועדיין, אני סבור ששילוב סנסורים אקוסטיים ואמצעים נוספים שאינם משדרים, יוכל לספק ערך ולהשלים את תמונת הגילוי - בעיקר מול איומים שמגיעים מטווח קרוב; יכול להיות שחיזבאללה יחליט להשתתף במערכה.
ומה עם שיטות היירוט? גם כאן אין הרבה שאפשר לאמץ. צה"ל צד כטב"מים באוויר באמצעות שתי פלטפורמות: יש לנו חופש פעולה מאוד משמעותי בזירה, שמאפשר לשלוח מטוסי קרב וליירט קבוצות כטב"מים ממרחקים גדולים, הרבה לפני שיראו את הארץ המובטחת.
למטוסינו יש גם מכ"מים מעולים שמסוגלים לגלות מטרה קטנה, וגם סנסור תרמי חכם כך שהשאהד לא יחמוק בקלות. לרוב יתבצע היירוט בטילי אוויר-אוויר; הם מאוד יקרים, אך מבטיחים שהכטב"מ יחוסל לפני שיגיע לשטח בנוי או רגיש. אם התגלה הפולש בטווח קצר, יופעלו מסוקי האפאצ'י שלנו. הם ייצמדו לכטב"מ, ויחסלו אותו בתותח - והרשת מלאה בתיעודים של יירוטים מוצלחים כאלה.
לצה"ל יש גם אמצעים מוצלחים ליירוט מהקרקע: חיזבאללה שלח לשטח ישראל כטב"מי שאהד 101 ו-107, שחלקם חשמליים - ובעלי חתימות קטנות יותר משל השאהד 136; לעיתים היה קשה לגלות אותם בגלל הטופוגרפיה הבעייתית של לבנון, והעובדה ששלחו כלים בודדים בכל מטח ולא תזמורת שלמה של כטב"מים - אך אם התגלו בזמן, לרוב הופלו באש סוללות כיפת ברזל.
כמו כן, ניסויים מבצעיים שנערכו בגבול הצפון הוכיחו שגם אור איתן - תותח הלייזר שלנו - לא מבייש את הפירמה. ובגלל שישראל קטנה פי 30 מאוקראינה, אנחנו מסתדרים עם הגנה אזורית ולא צריכים להציב טנדר עם מקלע בכל כיכר בבאר שבע או לתת טיל כתף לכל שליח פיצה בתל אביב. לדעתי יש ערך בלהחזיק ברחפנים אוטונומיים להגנה נקודתית, אך גם כאן מדובר באלמנט גיבוי לפתרונות קיימים.
בשורה התחתונה, השיטות של אוקראינה מאוד יצירתיות, וגרמו לצבאות רבים בעולם לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לטיפול בכטב"מים; חלק מהפיתוחים יכולים לעבוד גם עבורנו בטח אחרי שהוכחו מול הציוד האיראני בקרב במשך שנים, ואחדים אף נבחנו ברמות שונות. אבל זיכרו שהאוקראינים האמיצים פיתחו את כולם משום שלא היו להם היתרונות הטכנולוגיים והאסטרטגיים שקיימים בידי ישראל. וגם אם לפעמים הפיתרון האוקראיני זול יותר, אצלנו אפקטיביות ניצבת במקום הראשון, וכך נשמרים השמיים שלנו הכי נקיים שאפשר. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
