ועידת התחזיות

"לאורך המשבר שמרנו על הנשים שעבדו במפעל, והעלינו להן את השכר"

כך אמרה ג'וליה זאהר, הבעלים והמנכ"לית של טחינה אל-ארז, בפאנל בוועידת התחזיות של כלכליסט, בהשתתפות רים יוניס, מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת אלפא-אומגה, שמספקת ציוד לניתוחי מוח, וקרן חזון, יו"ר בעלים של תורפז תעשיות, שמתמחה בייצור תמציות טעם וריח

סופי שולמן 13:2008.03.21

"האתגר הקשה ביותר של שנת הקורונה היה חוסר הוודאות. מפעלים וחברות מתקיימים על תכנונים והשנה זה לא היה רלוונטי. היה צריך לחשוב מהר, לחשוב כל הזמן על התזרים ולהוריד את ההוצאות. האתגר הגדול הנוסף היה שאין עם מי להתייעץ כי אף אחד לא עבר משהו כזה לפני, אף אחד לא ידע מה יהיה. אבל השנה הסתיימה טוב ואפילו יותר טוב ממה שתיכננו".

 

כך מסכמת את השנה החולפת רים יוניס, מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת אלפא-אומגה, שמספקת ציוד לניתוחי מוח, במסגרת פאנל בוועידת התחזיות של כלכליסט.

 

 

"בסופו של דבר גם אנחנו סיימנו את השנה יותר טוב מהתכנון, גם אם בלי הקורונה היינו עושים אפילו יותר טוב. אבל בעיצומו של המשבר קיבלנו החלטה אסטרטגית שבמידה ונצטרך לקצץ, הבעלים יוותרו על השכר ועל דברים נוספים שהם לא חובה, כי לבעלים יש לאורך השנים זכויות שאין לכלל העובדים. אבל את העובדים לא מוצאים לחל"ת ובסופו של דבר גם נתנו להם בונוסים על השנה הקשה שהייתה", הוסיפה קרן חזון, יו"ר בעלים של תורפז תעשיות, שמתמחה בייצור תמציות טעם וריח, חומרים כימיים לתעשיית הפארמה ותערובות תבלינים.

 

ג'וליה זאהר, מנכ"ל ובעלים של טחינה אל-ארז, הסבירה על האתגרים של יצרנית הטחינה הפופולרית שעלתה לכותרות השנה לאחר שהביעה תמיכה בארגוני להט"בים בחברה הערבית ואף תרמה להם: "אנחנו מוכרים לשוק המוסדי ואחרי שהמסעדות נסגרו התחילו לדחות לנו תשלומים. מצד שני לא יכולים להוציא עובדים לחל"ת כי היו הביקושים בשוק הפרטי. אחרי הסיפור עם התרומה לקהילה הלהט"בית מצד אחד עשו עלינו חרם וזרקו את הסחורה שלנו, אבל במקביל קיבלנו המון תמיכה כך שהמכירות בשוק הפרטי עלו ופיצו על אובדן ההכנסות בשוק המוסדי. לא תיארתי לעצמי שהחיבוק של החברה יהיה כל כך חזק ומרגיע, אבל אני חייבת להיות אמיצה, אחרת לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי. לאורך המשבר שמרתי על הנשים שעבדו במפעל ולא הוצאתי אותן לחל"ת ואפילו העליתי להן את השכר. היה מותר להביא את הילדים למשרדים".

 

מימין: קרן חזון, רים יונס, ג'וליה זאהר מימין: קרן חזון, רים יונס, ג'וליה זאהר

 

 

ומה מתכננות הנשים הבכירות של התעשייה לשנה הקרובה?

"עכשיו אנחנו כבר מגייסים עובדים חדשים ולא יכולים לעצור, משום שאנחנו בונים מפעל חדש להרחבת יכולת הייצור", מסבירה זאהר, "חצי מהשטח יהיה מו"פ למוצרים חדשים כי מפעל שלא מתפתח ולא עושה דברים חדשים מתחיל לרדת. כמו כן התחלנו לייבא שומשום לבד וזה דורש מחסנים. בינואר 2020 כל זה אמור היה להתחיל אבל דחיתי הכל מהפחד של הקורונה. היום אני כבר מרגישה הרבה יותר בטחון".

 

גם חזון מדגישה את חשיבות המפעלים התעשייתיים בישראל: "הלקח המרכזי שלי מהשנה האחרונה הוא החשיבות של בניית תשתית רחבה לייצור ושימור מרכז הפיתוח בישראל. לב החברה צריך להישאר כאן".

 

איזה שינוי הייתן רוצות לראות בהתנהלות הכלכלית של ממשלת ישראל לאחר הבחירות? האם יש מקום לתוכניות מיוחדות עבור נשים להחזרתן למעגל העבודה לאחר שנפגעו יותר מהגברים?

"בישראל העובדים לא רוצים לחזור מחל"תים ובארה"ב, שם יש לנו אנשי מכירות שדווקא אותם הגיוני היה להוציא לחל"ת עם תחילת המשבר, קיבלנו מיד פניה מהממשלה שאמרו - אנחנו נשלם את השכר שלהם שלושה חודשים, רק אל תשחררו אותם. וזה עבד יותר טוב", מסביר יוניס.

 

"לצערי ההתנהלות בישראל היא קצרת טווח ומי שעושה תעשייה צריך להסתכל לטווח הארוך. אנחנו צריכים מבוגר אחראי במערכת שידע להסתכל ממעוף הציפור ואז לרדת למטה ולבנות תוכנית מפורטת לתעשייה. אצלנו מרוב שכולם גועשים ורועשים אף אחד לא מסתכל קדימה", מוסיפה חזון.
x