"ב-2019 הושקעו בתעשייה האווירית 900 מיליון דולר במו"פ"
ד"ר עינת קליין, מהנדסת חדשנות ראשית בחטיבת מערכות טילים וחלל, בכנס החדשנות של כלכליסט: "המטרה שלנו היא להביא אימפקט שהוא גם טכנולוגי וגם עסקי"
12:56
03.02.21
"אנחנו כולנו מרגישים את הבינה המלאכותית שנכנסה לחיינו, במיוחד בשנים האחרונות, כי היא מביאה איתה יכולות פונקציונליות שלא היו בעבר ואנחנו משלבים את זה במערכות שלנו. אמנם התעשיה האווירית לא מהיום ולא מאתמול מפתחת מערכות בעלות אוטונומיות עם אלגוריתמיקה מאד מתקדמת, אבל הבינה המלאכותית משדרגת את המערכות שלנו, מקפיצה אותם קדימה בכל היכולות שלהם", כך אמרה ד"ר עינת קליין, מהנדסת חדשנות ראשית, בחטיבת מערכות טילים וחלל, תעשייה אווירית בראיון עם כתב כלכליסט רון פרידמן במסגרת שבוע חדשנות של כלכליסט. קליין הביאה דוגמאות לשימוש בבינה מלאכותית שמתבצעת בחברה כגון פיתוח מערכת לניהול של להקה של רחפנים למשימות אזרחיות - לוגיסטיקה, חילוץ והצלה ומערכת לגילוי וחיזוי תקלות בלוויינים. "אנחנו משתמשים -ב predictive maintenence שמאד מיעל ומאד מוזיל ומעלה זמינות של המערכות ומביא המון ערך ללקוחות," היא אמרה.
דוגמא נוספת שלא מתקשרת ישירות עם הפעילות השגרתית של החברה, באה מהניסיון להירתם למאמץ הלאומי בלחימה באויב מסוג שונה - מחלת הקורונה. "עם פרוץ הקורונה, השתתפנו באתגר של בית חולים שיבא לפיתוח של מודל לחיזוי התדרדרות של מצב של חולים. בנינו צוות של אנשי דאטה שביום יום שלהם עובדים על חיזוי של תקלות במערכות הגנה אווירית או בלווינות והשתמשנו בידע וברקע שלהם ובמודלים שהם מכירים לניתוח דאטה כדי לנתח דאטה רפואי," קליין אמרה. "החברה התגייסה פה למאמץ לאומי. היו לנו עוד מיזמים בנושא הקורונה. עשינו הסבה של קוי ייצור לייצר מכונות הנשמה, מערכות לחישה מרחוק של חום גוף ומיזמים נוספים".
ד"ר עינת קליין
קליין אמרה שהתעשייה האווירית רואה בחדשנות כחלק מ-הDNA שלה. "החדשנות משולבת בכל המערכות בצורה אינהרנטית, אי אפשר בלי זה. בכל פיתוח שאנחנו עושים, אנחנו תמיד מסתכלים קדימה. מרכז החדשנות שלנו דואג לזה ועובד מול כל הפרויקטים ומול כל המערכות כדי לקדם ולהכניס ולחלחל פנימה את חוד החנית של הטכנולוגיה".
"החדשנות של התעשיה האווירית מתאפיינת בשני מאפיינים בולטים: הראשון היא שזו חדשנות שמוכוונת עסקית. אנחנו תמיד יוצאים מתוך צורך אמיתי של לקוחות, צורך עסקי מתוך הסתכלות על השוק והמטרה שלנו היא להביא אימפקט שהוא גם טכנולוגי וגם עסקי. המאפיין השני הוא שזה חדשנות פתוחה, הכל מבוסס על שיתופי פעולה - עם חברות הייטק, עם חברות סטארט-אפ בארץ ובחו"ל, שיתופי פעולה בתוך החברה עצמה בין החטיבות - לכל חטיבה יש גוף חדשנות וכולנו עובדים ביחד", הסבירה. "תעשייה אווירית באמת משקיעה הרבה משאבים בנושא חדשנות ומו"פ. אם מדברים במספרים, החברה השקיעה ב-2019 900 מיליון דולר במו"פ כולל ומתוכם 190 מיליון דולר במו"פ עצמי. יש לנו מערכת של חדשנות בתוך החברה שמאפשרת לכל עובד להיכנס ולהכניס איזשהו רעיון. אנחנו לוקחים את אלפי הרעיונות ומנפים אותם ומסננים אותם ומזקקים אותם כך שבסוף את כמה מהרעיונות המוצלחים ביותר הופכים למיזמים".
כשזה מגיע לנושא של שילוב בינה מלאכותית בכלי נשק, תמיד קיים החשש של אובדן הגורם האנושי ושהמחשב יקבל החלטות שקשורות לחיים ומוות. קליין התייחסה לשיקולים המוסריים של עבודת הפיתוח. "הדיון האתי-מוסרי מתקיים במקביל לפיתוח, הוא לא עוצר אותו. אנחנו תמיד במרוץ פיתוח טכנולוגי והתפקיד שלנו הוא לשים את מדינת ישראל תמיד בחזית המרוץ, תמיד להקדים את כל האויבים שלנו בכמה צעדים, אבל צריך לזכור שאוטונומיה שה לא משהו שהוא שחור/לבן - יש הרבה תחום אפור ואפשרות לשלוט ולגוון ובכל פונקציה או יכולת אוטונומית תמיד יש איזשהו מפעיל אנושי ששולח את הטיל הזה והכח נמצע בידיים שלו ואנחנו לוקחים את זה בחשבון בפיתוח שלנו והכל נעשה בהמון אחריות".
בתשובה לשאלה על איך זה להיות אישה בתחום שנחשב באופן מסורתי כברי ומצ'ואיסטי, קליין השיבה שבעיניה זה כבר לא כל כך רלוונטי. "אני לא חושבת שזה אישיו בכלל. כשאני מסתכלת היום על החברה, כולם מבינים שהגיוון של העובדים זה דבר חשוב. זה אינטרס של החברה עצמה שנשים תהינה חלק בכל הדרגים ואני זכיתי לעבוד עם נשים מובילות ומבריקות". קליין סיימה במבט לעבר העתיד והטכנולוגיות המתקדמות שנכנסות לשימוש בעשור השלישי של המאה. "אם אנחנו מסתכלים קדימה, אני חושבת שאנחנו בתקופה שחווים כמה מהפכות והן מהפכות שעוד לא מיצו את עצמן. הבינה המלאכותית עוד לא מיצתה את כל היכולות שלה. אנחנו כל הזמן שומעים על עוד ועוד שיטות חדשות ומתקדמות. ממה שאני רואה וחווה עם סטראט-אפים שאנחנו עובדים איתם ובעולם, יש התפתחות בתחום החומרה ואנחנו יודעים שכשיש התפתחות בחומרה אז זה מקפיץ קדימה את כל תחום הבינה המלאכותית. יש כל מיני שיטות, כמו למשל רשתות שמאמנות רשתות אחרות, או שיטות של biomimicry, של חיקוי הביולוגיה - אנחנו מסתכלים על עולם הטבע ומנסים לחקות בעולם הדיגיטלי כל מיני תופעות".
