בוגי יעלון: "המדינה צריכה לקבוע כיעד לאומי את צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה"

"המדינה צריכה לקבוע כיעד לאומי את צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה"; כך אמר יו"ר מפלגת תל"ם ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, בשיחה עם כתב כלכליסט צבי זרחיה במסגרת כנס פריפריה 2030 של כלכליסט.  

"בישראל נוצר מצב שמי שהוריו יכולים להרשות לעצמם מקבל חינוך יותר טוב. יוצרים פה מצב של קושי להוציא אנשים משכבה סוציו-אקונומית מסויימת אל החיים עם כלים יותר טובים. לפיכך, המשימה של הממשלה ושל משרד החינוך היא לסגור את הפערים הללו", אומר יעלון. "יש אוכלוסיות שלמות שאין להן נגישות למחשב או למחשב נייד. היום בעידן הזום זה נהפך להיות בעייה של מערכת החינוך, אבל שצעיר היום לא יקבל כלים ומקצועות ליבה כמו שצריך? הגישה למחשבים היא כלי בסיסי לחיים".

יעלון מבהיר כי "המדינה צריכה לקחת את זה כמשימה לאומית. ביקרתי בירוחם לפני כמה שבועות, שם פגשתי משפחה שלא יכולה להרשות לעצמה מחשבים לילדים. במציאות הזו המדינה צריכה לדאוג לה. שיוויון ההזדמנויות לצעירים זו משימה לאומית. צריכה להיות החלטת ממשלה, כדי לתת שיוויון הזדמנות לכל צעיר ולא רק למי שגדל בבית שהוריו יכולים להשיג את זה. הממשלה צריכה גם להקצות כספים לכך".

לפי יעלון, "הצבא פעיל בהכשרת הצעירים לפני שמגיעים לשירות. אבל, הבעיה היא לא של צה"ל אלא של החברה כולה וזו משימה לאומית לא רק של הצבא והעמותות, אלא של המדינה ומשרד החינוך.

משה בוגי יעלון צילום: יוסי דוס סנטוס

"לצה"ל כצבא העם יש תפקיד חשוב מאוד בשילובם של צעירים מכל המגזרים והפריפריה הגיאוגרפית והסוציו-אקונומית בצבא ובחברה. הצבא מוצא את עצמו קודם כל בקידום אוכלוסיות מסוימות לסף גיוס, והוא פעיל בקרב הצעירים הללו עוד לפני השירות הצבאי, פנימיות ועוד. הרמטכ"ל שאול מופז יזם את פרוייקט עתידים שמטרתו היתה להביא צעירים מהפריפריה להזדמנות יותר שווה בהרבה מאוד תחומים. אני שילשתי את פרוייקט עתידים.

"אני בעד תחרות ושוק חופשי אבל אנו מדינה שקולטת עלייה. המדינה צריכה לקחת אחריות על זה. מספרים על קפטליזים, זה יופי, אבל בתחומי החינוך הבריאות, ועוד כשאין שיוויון הזדמנויות המדינה צריכה לקחת האחריות - וזה לא רק תפקידו של הצבא. הצבא לא יכול להחליף את המדינה. זו החלטה שרה"מ צריך להעביר מדיניות, ולצערי זה לא קורה".

"כשהמדינה לא מסוגלת לעשות את זה, אזי עמותות מהמגזר שלישי יכולות לטפל יותר טוב ממנה. המדינה צריכה לקחת אחריות על המגזר השלישי. כשיש עמותה שמטפלת בנושא המדינה צריכה להנהיג 'מצ'ינג', כלומר להקצות שקל על כל שקל שמתקבל מגופים אחרים וחברתיים. ביזור שכזה של סמכויות ופעילויות למגזר השלישי יכול להיות טוב. היום כשעמותות מושבתות בשל הקורונה אנו בבעיה קשה".

בתשובה לשאלות על המצב הפוליטי אמר יעלון כי "אני חרד מאוד לעתידה של המדינה ולכן הלכתי לפוליטיקה. אני לא אוהב אותה, אבל שם מתקבלות ההחלטות. ניסיתי עם חברים בכחול לבן ליצור אלטרנטיבה שלטונית, הצלחנו ליצור אלטרנטיבה שלטונית, שלצערי התפרקה. לקראת הבחירות הקרובות אעשה את כל המאמצים כדי ליצור אלטרנטיבה שלטונית כדי להחזיר את המדינה למסילה". יעלון סירב להתייחס לצירופו של גדי אייזנקוט לתל"ם ואמר כי "אני לא נכנס כרגע לשמות, אבל הוכחתי ששמתי ענייני אגו בצד".

אשר להקדמת הבחירות אמר כי "אני חושש מאוד שהמצב הזה יתגלגל בגלל שיקולים של מי שיחליט זה נתניהו וגנץ. אם נוח להם בלי בחירות אזי הם יגלגלו אותנו הלאה. אני לא רואה שינוי פה. אלטרנטיבה אחרת היא מערכת בחירות עם תקופה לא פשוטה. בגלל השיסוי וההסתה תהינה בחירות אלימות, והדבר המיידי הוא לאשר אי אימון קונסטרוקטיבי (ביש עתיד מציעים את יעלון כראש ממשלה לתקופה של שנה, צ.ז). זו האופציה הכי טובה בלי קשר לכך ששמי מוזכר בעניין".