"שוק המניות של 2020 קשה מאוד לניתוח בכלים של מקרו כלכלה"
את הדברים אמרה גת מגידו, מנהלת ההשקעות הראשית בפסגות גמל ופנסיה, במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה בנושא השקעות מוסדיים בעידן הקורונה. בשיחה השתתפו גם גיא פישר, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח; אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס; ועו"ד אנה משה, שותפה בכירה במשרד פרל כהן
"החודשים הקרובים כנראה יהיו חודשים קשים עם עליות וירידות, אבל בעוד חצי שנה או שנה נגיע למקום נכון יותר מבחינת הכלכלה"; כך אמר גיא פישר, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, בשיחה עם גולן פרידנפלד מכלכליסט שהתקיימה במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה בנושא השקעות מוסדיים בעידן הקורונה. בשיחה השתתפו גם גת מגידו, מנהלת ההשקעות הראשית בפסגות גמל ופנסיה; אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס; ועו"ד אנה משה, שותפה בכירה במשרד פרל כהן.
"אי אפשר להתעלם מהזרמת הכספים המאסיבית שיש במרבית העולם" הוסיף פישר, "במדינות שהיו הזרמות כספים אנחנו רואים שזה גם מאושש את הכלכלה. בסך הכל אנחנו רואים בארה"ב למשל, שתוכנית המענקים של הממשלה יצרה עלייה בהכנסה הפנויה של האנשים, בגלל שיש פחות הוצאות שמאזנות את הפיטורים והאבטלה. לכן, אנחנו רואים כל מיני סקטורים מפתיעים כמו שוק הרכב והאופנה, שמראים פגיעה הרבה פחות משמעותית ממה שחשבנו".
כשמסתכלים על הבורסה והכלכלה הריאלית רואים ניתוק טוטאלי בין הישויות האלה – הבורסה עולה, חברות נסחרות במכפילים תלת ודו ספרתיים - ולעומת זאת הכלכלה הריאלית שוקעת והתוצר נשחק. איך מישבים את הדיסוננס?
גת: "הדבר הראשון שצריך להבין הוא ששוק המניות של 2020 קשה מאוד לניתוח בכלים של מאקרו כלכלה, משום שאני לא יודעת להגיד אם יש עדיין שוק. בשוק האמריקאי אנחנו רואים 5-6 חברות שהן רוב התשואה; בעצם, כשלוקחים את פייסבוק, אפל, אמזון וגוגל נשאלת השאלה האם התרומה שלהן לכלכלה האמריקאית היא פחותה באופן משמעותי מהתרומה שלהן למדד המניות האמריקאי. בעצם בנקודה הזו אפשר לומר שה-S&P 500 הוא לא ייצוג טוב של הכלכלה האמריקאית. כששמים את החברות האלה בצד רואים את מה שאתה רואה בסקטורים כמו נדל"ן, אנרגיה וצריכה, סקטורים חבוטים לחלוטין ובמובן מסוים נמצאים איפה שהיינו מצפים ששוק המניות יהיה בכזה אירוע, עם כל כך הרבה אי ודאות".
אבל בישראל אין פייסבוק, גוגל או אמזון. מה קורה פה?
גת: "שוק המניות שלנו מפגר מאחור בדיוק מהסיבות האלה. במובן מסוים, תגיד לי כמה טכנולוגיה ופארמה יש לך במדד ואני אגיד לך מי אתה - ככה נראה השוק בישראל. חלקים מהשוק באירופה, חוץ מהמזרח ששם אנחנו רואים התאוששות כלכלית קצת יותר משכנעת, עדיין עסוקים בגל הראשון או השני. צריך לשים לב לשני דברים חשובים: ראשית, ברמה המסחרית חברות הטכנולוגיה שבסוף השבוע הוציאו דוחות פנומנליים עם מספרים חזקים מאוד - צריך להבין שהפער הזה לא יכול להתקיים לאורך זמן. הם לא חיים בעולמות נפרדים. זה נכון שהאירוע הזה של המגפה גרם לכך שהרבה חברות צריכות שירותי ענן, סייבר וכדומה - אבל גם צריך שמתחת לזה תהיה כלכלה, שיהיה ביזנס, וכרגע הוא בבעיה מאוד גדולה.
"הדבר השני שחשוב לשים לב אליו כשמסתכלים על התחזיות הכלכליות, זה שכבר ביוני פרסם ה-IMF שהוא צופה שגם עד סוף 2021 הכלכלה לא תחזור לאיפה שהיינו בתחילת 2020 מבחינת צמיחת תוצר, וזה עוד היה על סמך נתונים שהתגבשו לפני מה שקורה עכשיו. אנחנו אולי מדברים על זה, אבל כרגע ההערכות לא לוקחת בחשבון את התרחישים שיוכלים לקרות אם לא יהיה לנו חיסון בחורף הקרוב, וזה משהו שכן רואים בסקטורים הנכונים. הטכנולוגיה עושה הטעייה בהקשר הזה".
גיא, כשאתם מסתכלים על התרחישים הצפויים - איך אתם רואים את העסק מתקדם, ומה אתם עושים בשביל זה?
"אנחנו מסתכלים על זה בצורה קצת שונה. מבחינתנו, כל העניין של הטכנולוגיה הופך להיות הכלכלה האמיתית. אין הפרדה בין הכלכלה לבין הטכנולוגיה כמו שנוטים לעשות. אנחנו גם מסתכלים על הכלכלה החדשה, דיברנו על איך עוברים לעבוד מרחוק וזה הופך להיות הכלכלה, המשרדים שלנו משתנים, אנחנו נמצאים בעולם הוירטואלי מרבית היום כך שהכלכלה החדשה הזאת זה משהו אמיתי, זה לא איזה נדבך. זה מזמן לא התומך בכלכלה, זו הכלכלה שלנו קדימה. זה לא מתבטא רק בטכנולוגיה, אבל גם".
אבי, עשיתם ערב הקורונה השקעה מאוד מעניינת ברשת נייקי של פוקס. איך אתם רואים את ענף האופנה מתפתח והאם אתם לא מצטערים על ההשקעה?
"יש שלושה מגזרים שנפגעו מאוד מהקורונה: הפיננסים, הנדל"ן - בעיקר המשרדי - ומגזר הפנאי והתיירות. גם מדד תל-אביב 35 שירד מתחילת השנה ב-15%-16% - בסופו של דבר החלקים הגדולים שירדו שם זה באמת הנדל"ן, הבנקים והפיננסים. הבורסה בתל אביב, על אף שאין לה את מגזר הטכנולוגיה, שמרה על כוחה ולא ירדה משמעותית - ובאמת הסיבות הן גם הזרמה של הרגולטור וגם שערי הריבית בכל העולם שדוחפים את המשקיעים. כך שאם ראינו במרץ תופעה שהרבה מהציבור יצא מהבור, אנחנו רואים שהרבה מהמוסדיים התחילו להכניס הרבה מאוד כספים. בכלל, זו התקופה לעשות עסקאות טובות ולקנות חברות במחירים סבירים - מה שלא יכולנו לעשות ב-2019.
"אנחנו מסתכלים על כל המגזרים ותמיד שואלים מה הזווית הנכונה והאם יש משהו שונה ממקומות אחרים. מגזר הריטייל הוא דוגמא כי אנחנו מחפשים חוויית לקוח שלא קיימת במקומות אחרים, ובמובן הזה מצאנו יכולת של קבוצת פוקס לקשור את עצמה עם נייקי ופוטלוקר, שהיא יכולת ייחודית. בסוף זו גם חברה טובה ואתה מחפש חברות טובות שבימים כתיקונם אי אפשר להיכנס אליהן במחירים טובים - ופה עשינו עסקה מאוד מעניינת. המצב יוצר הזדמנויות לפרוש כנפיים בארץ ובחו"ל בצורה יותר קלה וזולה ובעתיד נראה את הפירות".
אנה, אתם נמצאים על הצומת שבין משקיעים, הייטק לוסף גדול. אתם מרגישים האטה בלהט של משקיעים להיכנס לתחומים הללו?
"זה נכון שיש הזדמנויות השקעה מאוד מעניינות במחירים יותר טובים, אנחנו פוגשים את זה בחברות טכנולוגיות קטנות ובינוניות כשלקראת סוף העסקה המשקיע מבקש לדבר שוב על הוולואציה, פתאום נכנס מצב של שימור כסף או בקשה להגיש תקציב בגובה של שני שליש ממה שהיה, כי הוא נבהל וחושש הם לא יוכלו לגייס כסף או שידלולל בצורה מאוד מסיבית. מבקשים הגנות מפני דילול, זכויות וטו על כניסת משקיע חדש או חלק שמבקש משקיע נוסף כדי לחלוק סיכון. זה הצד השני של לקבל הזדמנות טובה, וזו בעיה מאוד גדולה מבחינת חברות טכנולוגיה כי הן נתקלות במצב שדורשים מהן להוריד וולואציה שלא בצדק הרבה פעמים. המוסדיים עוד לא במשחק, למרות שבאפריל דיברו על זה שהמדינה תזרים דרכם כסף. אנחנו רואים שהחברות מחשפות כסף בחוץ, למשל ממוסדיים אוסטרליים".
מה יש למוסדיים אוסטרליים לחפש בחברות טכנולוגיה ישראליות קטנות?
"אוסטרליה נמצאת אחרי 28 שנות צמיחה רצופות, שיא במדינות המתפתחות. יש שם 25 מיליון איש והיא מדורגת 14 במדד התמ"ג. כל הכסף הזה בא ממחצבים. עד היום סין הייתה הלקוחה הכי גדולה שלהם, אבל סין בהאטה ולכן האוסטרלים מחפשים אפיקים חדשים להשקעה. הם החליטו שחדשנות זו הזירה הבאה וחדשנות זה ישראל - ולכן הבורסה האוסטרלית, ששוויה 10 מיליארד דולר, הכריזה על ישראל כמטרה להשקעה".
