דודו זקן: "הקורונה מאיצה את השינוי בעולם הבנקאות"
המפקח על הבנקים לשעבר אמר את הדברים בשיחה שהתקיימה במסגרת הועידה המקוונת של כלכליסט וטריא בנושא הבנקאות הדיגיטלית על רקע משבר הקורונה. זקן: "מוקדם מדי לראות את השפעת הקורונה על מצבם הפיננסי של הבנקים. ברור לכולם שסיכון האשראי גדל"
"חלק מהמגבלות שבנק ישראל משנה בגלל הקורונה ישארו גם ביום שאחרי - וטוב שכך"; כך אמר דודו זקן, המפקח על הבנקים לשעבר, בשיחה עם כתב כלכליסט עמרי מילמן, שהתקיימה במסגרת הועידה המקוונת של כלכליסט וטריא בנושא הבנקאות הדיגיטלית על רקע משבר הקורונה.
זקן מסביר כי "צריך לזכור שלקורונה יש השפעה לא רק על הצריכה של השירותים הפיננסים, אלא גם על המצב הפיננסי של הבנקים והתוצאות העסקיות של הבנקים. השפעה שמוקדם מדי לראות אותה היום. ברור לכולם שסיכון האשראי גדל ושזה ישפיע על התוצאות העסקיות של הבנקים, כי התוצאות העסקיות של הבנקים הן תמונת ראי של מצב המשק. ברור שגם אי הוודאות נשארה, לא כמו במשבר רגיל שהמשק חוטף מכה ועכשיו עובדים על ההתאוששות, כאן המשק חטף מכה ולא יודעים אם תבוא או לא תבוא המכה השנייה ומה תהיה העוצמה שלה".
איפה המשבר פוגש את עולם הבנקאות? מה למדו שם?
"מוקדם לומר שהבנקאות תמציא את עצמה מחדש בגלל המשבר, אבל היו תהליכים שקרו עוד לפני המשבר כמו בנקאות דיגיטלית, רפורמות כמו רפורמת שטרום ותהליכים שאפשרו לפתוח חשבון בנק דרך הסלולר או לקחת משכנתא בצורה דיגיטלית".
עדיין לא רואים שינוי גדול בעולם הבנקאות?
"השינוי הזה קורה לאט לאט. הקורונה מאיצה אותו וגורמת לאנשים להבין שיש שירותים בנקאיים שאפשר לצרוך בצורה קלה ויעילה יותר, מתי שהם רוצים. ברור שהקורונה עשתה משהו, אבל האם היא שיבשה את הסביבה התחרותית של שוק הבנקאות? כנראה שלא. התחרות תבוא על ידי כניסה של גופים טכנולוגים גדולים. אולי בהתחלה על ידי כניסה לשוק מערך התשלומים ואחר כך גם לשירותים פיננסיים אחרים, אשראי פקדונות וכדומה. אנחנו רואים את הכניסה הזאת אבל לא בצורה מסיבית, לא בצורה שמשנה את המבנה הריכוזי של מערכת הבנקאות".
הייתה המון ביקרות על הבנקים, על כך שההלוואות שניתנות הן בעיקרן מחזור של הלוואות קיימות, ודווקא מי שנוצר עבורם סיכון בגלל הקורונה לא קיבלו סיוע מהבנקים. מה היה צריך לעשות אחרת?
"צריך לזכור את ההיסטוריה של אותן קרנות, שהתחילה במשברים קודמים כשרק הבנקים נתנו הלוואות דרך השתתפות במכרז של המדינה. בשלב השני צורפו גופים מוסדיים למכרז. יכול להיות שעכשיו זו העת לצרף גופים נוספים ולהגדיל את האלטרנטיבה לבנקים. צריך גוף שיודע לעשות חיתום, זה יכול להיות חברת אשראי חוץ בנקאית או פלטפורמת P2P וגוף שמנהל השקעות ומתמחה בסיכונים וניהול השקעות, כמו גוף מוסדי. יכול להיות שזו דרך יותר נכונה להגדיל את היצע האשראי לאותם עסקים קטנים.
"צריך לזכור עוד דבר אחד חשוב - סיכון האשראי לא מתנדף. מישהו נושא בסיכון הזה, והשאלה היא מי: הבנקים, המפקידים, החוסכים לפנסיה או משלם המיסים, על זה כל הויכוח. ככל שהמדינה חושבת שהצעדים שהיא תעשה למיגור התופעה יתרמו גם למיגור של המגפה מבחינה בריאותית וגם לטיפול בבעיות הכלכליות, כך היא הייתה צריכה להגדיל את שיעור הערבות. במדינות אחרות בעולם רואים שיעורי ערבות גבוהים יותר או מענקים, וזו הייתה דרך יעילה יותר לדחוף את הבנקים לסייע".
אנחנו רגע לפני דיוני התקציב. מה הצעדים שהאוצר ובנק ישראל צריכים לעשות כדי להאיץ את המשק ולייעל את הבנקים?
"צריך רק להסתכל, הכל כתוב. לא מזמן פרסמה הוועדה לבחינת התחרותיות בשוק הפיננסים, שהיא נגזרת של ועדת שטרום, דו"ח שבו יש חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה. צריך להסתכל על חצי הכוס הריקה ולמלא אותה. לדוגמא, בנושא הפיקוח לנותני שירותי תשלום, מתן הרשאה לגופים לצפייה בחשבונות באישור הלקוח. רק צריך לקחת ולממש".
