"אנו מעמידים תאגידים לדין כדי שהם יוקיעו עבריינות מתוכם"

יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שוחחה במהלך הוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" עם עמיר קורץ.

מטבע הדברים, לא תוכלי לדבר על פרטי תיק 4000 שאת מנהלת בו את צוות הפרקליטים, אבל באופן כללי איך מרגיש פרקליט שמנהל תיק שיש להחלטות בו השפעה על השלטון בישראל?

"הסיטואציה מורכבת ולא פשוטה, אבל מה שעוזר לי ולפרקליטים שלי להתמודד, זה לעבוד בצמוד לחומר הראיות ורק בצמוד לחומר הראיות ואנחנו מאד משתדלים לא לתת לשום דבר אחר לבלבל אותנו או להשפיע עלינו".

יהודית תירוש צילום: עמית שעל

איך זה לצפות כל ערב במהדורת החדשות ולשמוע ראיות מוצגות לציבור?

"אני הכי אוהבת לנהל תיקים שלא נמצאים בעין התקשורתית. ניהלתי את תיק פסגות שבמקרה התנהל במקביל לתיק נוחי דנקנר. הפרקליטה שניהלה את תיק דנקנר סבלה ואני באותה עת ניהלתי את תיק פסגות ומאד נהנתי מכך שהתקשורת פחות התעניינה. זה מאפשר התמקדות בעיקר, בלי חשש שכל דבר שיאמר בבית המשפט על ידי מישהו מהעדים, הסנגור והתובעת, ימצא את דרכו לכותרת בעיתון. זה פחות נוח לנהל תיק בעין התקשורתית וזה פחות נעים לראות ראיות בעיתון. זה לפעמים לא באמת הראיות אלא תחושות של אנשים מסויימים שאלה הראיות".

המחלקה בראשותך מנהלת 40 תיקים במקביל, כשבאופן אישי את מנהלת את צוותי הפרקליטים בתיק 4000 ובתיק בזק ני"ע. איך מתחלק העומס בין הניהול הכללי להתמקדות בתיקים המרכזיים האלו?

"הבית שלי מקבל פחות מידי זמן בעוגה בגלל הדברים האחרים. אנחנו מנהלים הרבה תיקים חשובים ואני מנסה שהטיפול בהם לא יבוא על חשבון כלל התיקים. יחד עם זאת, ניהול תיקים גוזל משאבים וזמן"

אתמול הוצאת מכתבי שימוע גם לשאול אלוביץ' ומנהלי בזק וגם לחברות מקבוצת יורוקום. הן בעצמן מואשמות. זו מגמה שאתם מחזקים אכיפה תאגידית?

"זה לא דבר אינטואטיבי, כי נהוג לייחס עברות לאנשים שעשו דברים מסויימים. תאגיד לא עושה את הדברים, אז למה להעמיד תאגידים לדין? בישראל ביססו את העמדה לדין של תאגיד בעיקר כדי להשתמש בו כמנוף למניעת עברות בעתיד. בעלי משרה צריכים לדעת שביצוע עבירות לא ישתלם להם בטווח הארוך והתאגיד יפסיד מכך שיועמד לדין וישלם קנסות. אנחנו רוצים שעמדתם לדין תביא לכך שהם יוקיעו עבריינות מתוכם".

בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה שגם מבחינת רגולציה ואכיפה פלילית, יש הגברת אכיפה, יש יותר חקירות וכתבי אישום. האם המטוטלת זזה לצד ההחמרה בצורה חדה מידי שעלולה להרחיק חברות מהבורסה?

"היינו במקום רחוק מדי מהצד השני. הכלכלה והמשק מאוד חשובים לישראל וכדי שתהיה כלכלה משמעותית וצומחת, הציבור שמושקע כולו בשוק ההון צריך לדעת שהשוק נקי ממניפולציות. גם בתי המשפט הבינו את החשיבות לשוק נקי ומכאן מגיעה אכיפה נכונה וטיפול שורש בבעיות בשוק ההון".

"לא אוכל להתייחס לתיק הזה, אבל באופן כללי, תיקים כלכליים רחבים כוללים חומרים בהיקף עצום כולל מדיות מגנטיות. תחשבו כמה חומרים יש לכם על הטלפון המחשב ותבינו שבחקירה יש עשרות מדיות מגנטיות שהפרקליטות צריכה להתמודד איתן. החקירות עצמן מוקלטות ולעיתים יש השלמות חקירה, והחוקרים חייבים לבחון את כל החומר המוקלט. מאז ומתמיד אנחנו מקדישים הרבה זמן ומשאבים לצמצום הזמן לטיפול בתיקים כי אנחנו מכירים בחשיבות של עינוי הדין שנגרם לנחקר".

המחוזי בת"א הרשיע בשבוע שעבר בפרשת השוחד של בנימין בן אליעזר. ביהמ"ש התייחס לשתי סוגיות חשובות שרלוונטיות לתיקי נתניהו ועוסקות בשאלה מתי לחבר מותר לתת מתנה או כסף לאיש ציבור. אברהם ננקשווילי הורשע ורוי מוצפי זוכה. השופט עשה הבחנה ביחס לעומק החברות ואורך הזמן זה רלוונטי גם לנתניהו וכץ.

"זה לא תיק בטיפולי ולא הספקתי ללמוד את פסק הדין, אבל אפשר ללמוד ממנו שכל פסק דין ונסיבותיו ולראיה, באותו תיק יש שני נאשמים - אחד הורשע ואחד זוכה - ולכן צריך להיזהר מהסקת מסקנות".

באותו פסק דין העביר בית המשפט ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיק. איך אתם מתמודדים עם הביקורת על חקירה של חשוד בלי להגיד לו שנחקר באזהרה?

"אפרופו התקפות על בתי המשפט, יש מערכת של ביקורת הדדית וזה חשוב. אנחנו לומדים את פסקי הדין, לפעמים לא מקבלים ומערערים לעליון ולפעמים מקבלים. ההחלטה אם לחקור באזהרה היא החלטה כבדת משקל. חשוב לשמור על זכויותיו מצד שני, מי שנחקר באזהרה יש לזה משמעות כבדת משקל מבחינתו ולכן ההחלטה נעשית בזהירות".

ניהול תיק נגד איש ציבור, שבסופו צריך להגיש כתב אישום והוא הולך למהלך חסינות - איך זה משפיע על שאר הנאשמים?

"לא אתייחס לשאלה היפותטית של חסינות".