"ב-2016 היו 1,300 בוגרים בפקולטה להנדסה בבן גוריון. כמה מהם בדואים? אפס"
מייסד מרכז תמר לקידום מצוינות במדעים בחברה הבדואית, אברהם נסאסרה, אמר את הדברים בוועידת הנגב של "כלכליסט": "החלטת הממשלה להקצות 3 מיליארד שקל לחברה הבדואית היא התחלה טובה אבל לא מספיקה"
"אי אפשר לתכנן בת"א, ליישם בירושלים ולבצע בנגב. זה לא עובד", כך אמר אברהים נסאסרה, מייסד מרכז תמר לקידום מצוינות במדעים בחברה הבדואית, בוועידת הנגב והדרום של כלכליסט, בנק לאומי ופסגות. נסאסרה הוא יזם עסקי וחברתי שגדל בכפר לקייה שבנגב.
נסאסרה פתח עם סיפור אישי. "אני רוצה לספר על ילד ערבי בדואי מהכפר שלי לקייה, אביו נשוי לשלוש נשים, גדל עם 32 אחיו ואחיותיו. הילד לקח מדי יום את הכבשים למרעה כדי לדאוג לפרנסת המשפחה. הוא למד בבית ספר מקומי, במרחק של 2 ק"מ מהבית שלו, הלך כל יום, בשמש ובגשם, ברגל, בוקר ואחה"צ.
"היתה לו ילדות יוצאת מהרגיל, מלאה בחום לצד הסתפקות במעט. היתה לו ידיעה ברורה שאין חלופה לעבודה קשה – כמו שלימד אותו אביו לדאוג לכבשים. הילד הזה הוא אני. אני גאה להיות בן של הורים שנתנו לי את הכלים להצליח. אני בטוח שהם נתנו לי את כל מה שאפשר כדי שאגיע לאן שאגיע".
נסאסרה סיפר על הקשיים בדרך להצלחה בחברה הבדואית. "האתגרים הם חלק אינטגרלי מחיי החברה הערבית בישראל, בייחוד החברה הבדואית בנגב. בחברה שלי, מבוגרים וצעירים, נשים וגברים, חיים בשני קצוות – רצונות ושאיפות מצד אחד, ומשאבים ותשתיות מצד שני. צד אחד רוצה להתפתח, וצד שני שוקע בבוץ של היעדר תשתיות שמעכבים אותנו. אני לא אומר את זה כדי לעורר רחמים, אלא כדי לתאר מציאות. חשוב לי להעביר את המסר – מדינת ישראל היא קטנה מסך מרכיביה, לאזרחים שלה אין תשתיות בסיסיות כמו מים וחשמל. המדינה אינה מושלת בכל חלקיה באופן שיווני. הצורך של האוכלוסיה הבדואית בממשלה זהה לצורך של הממשלה בחברה הבדואית. החברה הבדואית מהווה את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים – במונחים עסקים אנחנו מדברים על צמיחה ואפשרות להתפתח, ובמונחים ציבוריים זו אחריות לאומית".
לדבריו, אף שיש שינוי מסוים לטובה במדיניות הממשלה כלפי החברה הערבית, זוהי רק תחילת הדרך. "כל הדברים האלה אמורים לתת לנו חומר למחשבה, לעשייה משותפת. החלטת הממשלה להקצות 3 מיליארד שקל לחברה הבדואית היא לא מספיקה, אבל היא התחלה של דרך משותפת. צריך לשתף יותר את מנהיגי החברה הבדואית כדי לשפר את יישום ההחלטה".
את דרכו היזמית החל נסאסרה אחרי שהשתתף בכנס צמיחה בחברה הערבית ב-2010. "כל הדרך בחזרה מחיפה ללקייה חשבתי מה אני יכול לעשות. לקח לי שנה להקים מפעל מזון שמעסיק עובדים מהמגזר הבדואי, נלחמתי בבירוקרטיה, אבל הצלחתי.
"אבל זה לא מספיק. חשוב לי אני רוצה שכל ילד יקבל הזדמנות שווה, לכן ייסדתי את מרכז תמר יחד עם קבוצת אנשים שמאמינה שיש לצמצם את הפערים. פחות מ-2% תלמידים בדואים לומדים 5 יח"ל מתמטיקה, לעומת 16% בממוצע הארצי. ב-2016 היו 1,300 בוגרים בפקולטה להנדסה באונ' בן-גוריון, כמה מתוכם בדואים? התשובה היא אפס. החינוך במגזר הבדואי אינו תואם את הדרישות של המוסדות להשכלה גבוהה. מרכז תמר בא לגשר על הפער הזה. אנחנו צריכים ליזום ולקחת אחריות. אני מקווה שכמה שיותר צעירים ימשיכו לחלום".
נסאסרה הוסיף כי לצד האחריות של המדינה, יש גם אחריות לתושבים. "אני טוען שלמדינה יש אחריות, היא הריבון והיא בעלת ההון. אך לנו האזרחים יש תפקיד חשוב, לקחת אחריות על החיים שלנו. לדרוש, אבל גם לבקש מעצמנו יותר מעורבות ויותר אכפתיות.
"אני קורא מפה למשרדי הממשלה - הנגב יכול להיות סיפור ההצלחה שלכם, הגיע הזמן לתיקון. אני קורא לתושבים הבדואים – אל תשבו בחיבוק ידיים. על כולנו להפוך ליזמים. חזון ללא מעשה הוא רק חלום. חזון ומעשה יכולים לשנות את העולם".
