בואינג

בואינג (The Boeing Company) היא תאגיד אמריקאי בתחום התעופה והביטחון. החברה מספקת מטוסים אזרחיים, כלי טיס צבאיים, לוויינים ושירותי תחזוקה ולוגיסטיקה.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1916 בשם Pacific Aero Products Co. בסיאטל, וושינגטון, על ידי המהנדס והיזם ויליאם בואינג. לאחר שבנתה את המטוס הראשון שלה מסוג B&W Seaplane, שינתה את שמה ל-Boeing Airplane Company. בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת פיתחה החברה מטוסי נוסעים ומטענים מוקדמים, ושיתפה פעולה עם שירות הדואר האמריקאי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הפכה בואינג ליצרנית מרכזית של מפציצים כבדים כמו B-17 ו-B-29, שהיו מהחשובים ביותר בלחימה האווירית.
בשנות ה-50 וה-60 נכנסה החברה לשוק התעופה האזרחית בהיקף נרחב עם השקת בואינג 707 – מטוס הסילון המסחרי הראשון שלה. עשורים אלה סימנו צמיחה מואצת שכללה גם פיתוח מטוסי 727, 737 ו-747, כשהאחרון הפך לסמל עולמי של טיסות טרנס-אטלנטיות. ב-1997 התמזגה בואינג עם מקדונל דאגלס, מהלך שחיזק את אחיזתה בתחום הביטחוני. מאז, החברה המשיכה להתפתח הן בתחום המטוסים האזרחיים עם דגמים כמו 787 דרימליינר והן בתחום הביטחוני עם מטוסי קרב, מערכות חלל ולוויינים.
תחומי פעילות
כיום פועלת בואינג בשלוש חטיבות עיקריות: Commercial Airplanes – החטיבה האחראית לפיתוח, ייצור ושיווק מטוסים אזרחיים מדגמים שונים; Defense, Space & Security – חטיבה המתמקדת בפתרונות ביטחוניים, מערכות נשק, לוויינים וחלליות עבור הממשל האמריקאי ולקוחות בינלאומיים; ו‑Global Services – חטיבה המספקת שירותי תחזוקה, חלקי חילוף ותמיכה לוגיסטית לציים אזרחיים וצבאיים. נכון לסוף שנת 2024, העסיקה החברה כ-171,000 עובדים ברחבי העולם.
דגמי מטוסים מרכזיים
בואינג 737 MAX – מטוס צר גוף לטיסות קצרות ובינוניות, נפגע ממשברים בטיחותיים בשנים 2018–2019 אך שב לשירות לאחר עדכוני תוכנה ושינויים הנדסיים.
בואינג 747 – אחד המטוסים האייקוניים ביותר בתעופה העולמית, הושק לראשונה ב-1969 ומאז שימש כעמוד תווך בטיסות בין-יבשתיות.
בואינג 777 ו-777X – מטוסים רחבי גוף עם טווח טיסה ארוך במיוחד, מיועדים לטיסות בין-יבשתיות.
בואינג 787 דרימליינר – מטוס חדשני וקל משקל, בעל צריכת דלק חסכונית במיוחד.
משברים
במהלך השנים האחרונות התמודדה בואינג עם שורת תקלות בטיחותיות חמורות, בראשן שתי תאונות קטלניות של מטוסי 737 MAX – באינדונזיה ובאתיופיה – שגבו את חייהם של מאות נוסעים. בעקבות התאונות, קורקע דגם ה-MAX ברחבי העולם למשך קרוב לשנתיים, מה שהוביל להשבתת פסי ייצור, ביטול הזמנות ופגיעה חמורה באמון הציבורי ובמוניטין החברה. בהמשך, תקלות נוספות שהתגלו בדלתות, בחיבורי כנפיים ובמערכות פנימיות של מטוסים מדגמים שונים גררו חקירות רגולטוריות מצד רשויות בארה"ב ובעולם.
בנוסף, ב-2024 התרחשו שביתות נרחבות של עובדים במחלקות הייצור וההנדסה, אשר הובילו לעיכובים בלוחות זמני האספקה ולפיטורים של אלפי עובדים. תקריות אלו, בצירוף השפעות של מגפת הקורונה, בעיות בשרשרת האספקה וירידה כללית בביקוש העולמי, יצרו לחצים כספיים מתמשכים על החברה והשפיעו לרעה על שוויה בשוק ההון. בואינג נאלצה לבצע רה־ארגון פנימי, לשפר תהליכי בקרת איכות ולתכנן מחדש את האסטרטגיה העסקית שלה בשוק המטוסים האזרחיים והביטחוניים.
מניית בואינג
מניית בואינג (סימול: BA) מאופיינת בתנודתיות גבוהה לאורך השנים, בעיקר על רקע משברים בטיחותיים ותקלות ייצור. בשנים 2019–2020, בעקבות קרקוע מטוסי ה-737 MAX לאחר שתי תאונות קטלניות, איבדה המניה כ-50% מערכה, וצנחה מרמות של כ-440 דולר ל-170 דולר. במהלך מגפת הקורונה נרשמה ירידה נוספת בביצועי המניה, על רקע קריסת שוק התעופה. עם התאוששות הביקוש העולמי ב-2021–2022, המניה רשמה עליות חלקיות, אך נותרה מתחת לרמות השיא.
בשנים 2024–2025 נרשמה התאוששות מסוימת, כשהחברה דיווחה על גידול בהכנסות ועל שיפור במסירות מטוסים, אך גם על המשך הפסדים נטו. התשואה השנתית הממוצעת של המניה בעשור האחרון נעה סביב 3%–5%, אך בפועל משתנה מאוד בהתאם לאירועים חיצוניים ולביצועים פיננסיים. 
בואינג ואל על
באוגוסט 2024 חתמה אל על על הסכם משמעותי עם חברת בואינג לרכישת עד 31 מטוסי 737 MAX, בעלות כוללת המוערכת בכ-2.5 מיליארד דולר. מדובר בעסקת הרכש הגדולה ביותר בתולדות אל על, והמטוסים צפויים להתחיל להימסר בין השנים 2027 ל-2028. צי המטוסים של אל על מורכב כולו מדגמי בואינג, והעסקה משקפת המשך ישיר של שיתוף הפעולה ההיסטורי בין שתי החברות.
חדשנות וטכנולוגיה
החברה עוסקת בפיתוח שדרוגים טכנולוגיים למטוסיה, כחלק מהמאמצים לעמוד בדרישות רגולציה מתקדמות ולשפר את יעילות הפעולה. בין תחומי הפעילות נכללים שיפורים במערכות ניווט, הנדסת מבנה קלה יותר לצורך הפחתת צריכת דלק, והטמעת מערכות ניהול טיסה מתקדמות. דגמים חדשים כגון MAX 7 ו‑MAX 10 נמצאים בשלבי פיתוח, כאשר אישורם לשימוש מסחרי תלוי בבחינה רגולטורית שטרם הושלמה. החברה מתמקדת בהשבת אמון הלקוחות לאחר תקלות קודמות, וממשיכה לייעל את תהליכי הייצור והתחזוקה על מנת לשפר את הרווחיות בטווח הבינוני והארוך.
תחרות
בואינג מתמודדת עם תחרות עולמית בעיקר מול איירבוס האירופית, יריבתה המרכזית בשוק המטוסים האזרחיים. איירבוס מחזיקה ביתרון מסוים במסירות מטוסים בעשור האחרון, ומציעה אלטרנטיבות לדגמים המקבילים של בואינג, כמו ה-A320 מול ה-737 וה-A350 מול ה-787. נוסף לכך, יצרניות נוספות כמו Embraer הברזילאית ו-Bombardier הקנדית (שנרכשה על ידי איירבוס בחלקה) מציעות מטוסים בטווחים קצרים ובינוניים שמהווים תחרות בשווקים האזוריים.
בתחום הביטחוני, בואינג מתמודדת עם שחקנים כמו לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ו-Raytheon. התחרות במגזר זה מתבטאת בהצעות למכרזים ממשלתיים, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, ושיתופי פעולה עם צבאות וגורמים מדינתיים. בנוסף, כניסתן של חברות תעופה חדשות באסיה ובמזרח התיכון, יחד עם התרחבותן של חברות סיניות כמו COMAC, עשויה להשפיע בעתיד על נתח השוק הגלובלי של בואינג וליצור אתגרים נוספים במכירות ובפיתוח.

בואינג (The Boeing Company) היא תאגיד אמריקאי בתחום התעופה והביטחון. החברה מספקת מטוסים אזרחיים, כלי טיס צבאיים, לוויינים ושירותי תחזוקה ולוגיסטיקה.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1916 בשם Pacific Aero Products Co. בסיאטל, וושינגטון, על ידי המהנדס והיזם ויליאם בואינג. לאחר שבנתה את המטוס הראשון שלה מסוג B&W Seaplane, שינתה את שמה ל-Boeing Airplane Company. בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת פיתחה החברה מטוסי נוסעים ומטענים מוקדמים, ושיתפה פעולה עם שירות הדואר האמריקאי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הפכה בואינג ליצרנית מרכזית של מפציצים כבדים כמו B-17 ו-B-29, שהיו מהחשובים ביותר בלחימה האווירית.
בשנות ה-50 וה-60 נכנסה החברה לשוק התעופה האזרחית בהיקף נרחב עם השקת בואינג 707 – מטוס הסילון המסחרי הראשון שלה. עשורים אלה סימנו צמיחה מואצת שכללה גם פיתוח מטוסי 727, 737 ו-747, כשהאחרון הפך לסמל עולמי של טיסות טרנס-אטלנטיות. ב-1997 התמזגה בואינג עם מקדונל דאגלס, מהלך שחיזק את אחיזתה בתחום הביטחוני. מאז, החברה המשיכה להתפתח הן בתחום המטוסים האזרחיים עם דגמים כמו 787 דרימליינר והן בתחום הביטחוני עם מטוסי קרב, מערכות חלל ולוויינים.
תחומי פעילות
כיום פועלת בואינג בשלוש חטיבות עיקריות: Commercial Airplanes – החטיבה האחראית לפיתוח, ייצור ושיווק מטוסים אזרחיים מדגמים שונים; Defense, Space & Security – חטיבה המתמקדת בפתרונות ביטחוניים, מערכות נשק, לוויינים וחלליות עבור הממשל האמריקאי ולקוחות בינלאומיים; ו‑Global Services – חטיבה המספקת שירותי תחזוקה, חלקי חילוף ותמיכה לוגיסטית לציים אזרחיים וצבאיים. נכון לסוף שנת 2024, העסיקה החברה כ-171,000 עובדים ברחבי העולם.
דגמי מטוסים מרכזיים
בואינג 737 MAX – מטוס צר גוף לטיסות קצרות ובינוניות, נפגע ממשברים בטיחותיים בשנים 2018–2019 אך שב לשירות לאחר עדכוני תוכנה ושינויים הנדסיים.
בואינג 747 – אחד המטוסים האייקוניים ביותר בתעופה העולמית, הושק לראשונה ב-1969 ומאז שימש כעמוד תווך בטיסות בין-יבשתיות.
בואינג 777 ו-777X – מטוסים רחבי גוף עם טווח טיסה ארוך במיוחד, מיועדים לטיסות בין-יבשתיות.
בואינג 787 דרימליינר – מטוס חדשני וקל משקל, בעל צריכת דלק חסכונית במיוחד.
משברים
במהלך השנים האחרונות התמודדה בואינג עם שורת תקלות בטיחותיות חמורות, בראשן שתי תאונות קטלניות של מטוסי 737 MAX – באינדונזיה ובאתיופיה – שגבו את חייהם של מאות נוסעים. בעקבות התאונות, קורקע דגם ה-MAX ברחבי העולם למשך קרוב לשנתיים, מה שהוביל להשבתת פסי ייצור, ביטול הזמנות ופגיעה חמורה באמון הציבורי ובמוניטין החברה. בהמשך, תקלות נוספות שהתגלו בדלתות, בחיבורי כנפיים ובמערכות פנימיות של מטוסים מדגמים שונים גררו חקירות רגולטוריות מצד רשויות בארה"ב ובעולם.
בנוסף, ב-2024 התרחשו שביתות נרחבות של עובדים במחלקות הייצור וההנדסה, אשר הובילו לעיכובים בלוחות זמני האספקה ולפיטורים של אלפי עובדים. תקריות אלו, בצירוף השפעות של מגפת הקורונה, בעיות בשרשרת האספקה וירידה כללית בביקוש העולמי, יצרו לחצים כספיים מתמשכים על החברה והשפיעו לרעה על שוויה בשוק ההון. בואינג נאלצה לבצע רה־ארגון פנימי, לשפר תהליכי בקרת איכות ולתכנן מחדש את האסטרטגיה העסקית שלה בשוק המטוסים האזרחיים והביטחוניים.
מניית בואינג
מניית בואינג (סימול: BA) מאופיינת בתנודתיות גבוהה לאורך השנים, בעיקר על רקע משברים בטיחותיים ותקלות ייצור. בשנים 2019–2020, בעקבות קרקוע מטוסי ה-737 MAX לאחר שתי תאונות קטלניות, איבדה המניה כ-50% מערכה, וצנחה מרמות של כ-440 דולר ל-170 דולר. במהלך מגפת הקורונה נרשמה ירידה נוספת בביצועי המניה, על רקע קריסת שוק התעופה. עם התאוששות הביקוש העולמי ב-2021–2022, המניה רשמה עליות חלקיות, אך נותרה מתחת לרמות השיא.
בשנים 2024–2025 נרשמה התאוששות מסוימת, כשהחברה דיווחה על גידול בהכנסות ועל שיפור במסירות מטוסים, אך גם על המשך הפסדים נטו. התשואה השנתית הממוצעת של המניה בעשור האחרון נעה סביב 3%–5%, אך בפועל משתנה מאוד בהתאם לאירועים חיצוניים ולביצועים פיננסיים. 
בואינג ואל על
באוגוסט 2024 חתמה אל על על הסכם משמעותי עם חברת בואינג לרכישת עד 31 מטוסי 737 MAX, בעלות כוללת המוערכת בכ-2.5 מיליארד דולר. מדובר בעסקת הרכש הגדולה ביותר בתולדות אל על, והמטוסים צפויים להתחיל להימסר בין השנים 2027 ל-2028. צי המטוסים של אל על מורכב כולו מדגמי בואינג, והעסקה משקפת המשך ישיר של שיתוף הפעולה ההיסטורי בין שתי החברות.
חדשנות וטכנולוגיה
החברה עוסקת בפיתוח שדרוגים טכנולוגיים למטוסיה, כחלק מהמאמצים לעמוד בדרישות רגולציה מתקדמות ולשפר את יעילות הפעולה. בין תחומי הפעילות נכללים שיפורים במערכות ניווט, הנדסת מבנה קלה יותר לצורך הפחתת צריכת דלק, והטמעת מערכות ניהול טיסה מתקדמות. דגמים חדשים כגון MAX 7 ו‑MAX 10 נמצאים בשלבי פיתוח, כאשר אישורם לשימוש מסחרי תלוי בבחינה רגולטורית שטרם הושלמה. החברה מתמקדת בהשבת אמון הלקוחות לאחר תקלות קודמות, וממשיכה לייעל את תהליכי הייצור והתחזוקה על מנת לשפר את הרווחיות בטווח הבינוני והארוך.
תחרות
בואינג מתמודדת עם תחרות עולמית בעיקר מול איירבוס האירופית, יריבתה המרכזית בשוק המטוסים האזרחיים. איירבוס מחזיקה ביתרון מסוים במסירות מטוסים בעשור האחרון, ומציעה אלטרנטיבות לדגמים המקבילים של בואינג, כמו ה-A320 מול ה-737 וה-A350 מול ה-787. נוסף לכך, יצרניות נוספות כמו Embraer הברזילאית ו-Bombardier הקנדית (שנרכשה על ידי איירבוס בחלקה) מציעות מטוסים בטווחים קצרים ובינוניים שמהווים תחרות בשווקים האזוריים.
בתחום הביטחוני, בואינג מתמודדת עם שחקנים כמו לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ו-Raytheon. התחרות במגזר זה מתבטאת בהצעות למכרזים ממשלתיים, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, ושיתופי פעולה עם צבאות וגורמים מדינתיים. בנוסף, כניסתן של חברות תעופה חדשות באסיה ובמזרח התיכון, יחד עם התרחבותן של חברות סיניות כמו COMAC, עשויה להשפיע בעתיד על נתח השוק הגלובלי של בואינג וליצור אתגרים נוספים במכירות ובפיתוח.