בלעדי
התעשייה האווירית רוצה לספק לחיל האוויר את מטוסי התדלוק הבאים
צה"ל מתכוון להצטייד במטוסי תדלוק ביותר מ־10 מיליארד שקל. חיל האוויר מעוניין לרכוש שני מטוסי KC–46 מבואינג האמריקאית, אך בתע"א מציעים להסב בעצמם מטוסים בואינג 767. עלותו של מטוס חדש אחד נאמדת ב־230 מיליון דולר
התעשייה האווירית רוצה נתח מתוכנית ההצטיידות של חיל האוויר במטוסי התדלוק החדשים והיקפה הכולל מוערך ביותר מ־10 מיליארד שקל. לכלכליסט נודע כי בעוד חיל האוויר לוחץ על משרד הביטחון להאיץ רכש של שני מטוסי KC–46 מבואינג האמריקאית, תע"א מבקשת לספק בעצמה את מטוסי התדלוק הבאים. אלה יהיו מבוססים על מטוסי בואינג 767 שיעברו הסבה והתאמה בחטיבת התעופה שלה. מדובר במטוסים שמיועדים לתדלק מטוסי קרב באוויר והם קריטיים לתקיפות ארוכות טווח, כמו באיראן ובתימן.
לפני כשלוש שנים ישראל הזמינה מבואינג ארבעה מטוסי תדלוק בסכום כולל של כ־930 מיליון דולר. המטוס הראשון מביניהם אמור להגיע במחצית הראשונה של 2026. האישור שנתן הממשל האמריקאי מאפשר לישראל לרכוש עד שמונה מטוסי KC–46 וחיל האוויר נחוש לנצל את ההזדמנות ולהחליף את ששת מטוסי התדלוק המשמשים אותו כבר עשרות שנים.
מדובר במטוסים מסוג בואינג 707 שהוסבו בתעשייה האווירית למטוסי תדלוק ובחיל האוויר נקראים "ראם". למרות גילם המופלג הם אלה שאיפשרו את יכולות התדלוק האווירי למטוסי הקרב שתקפו ברחבי איראן, במרחק של כ־2,000 ק"מ מבסיסיהם. ב־12 ימי המלחמה הם עשו מאות תדלוקים אוויריים ואפשרו את שהייתם הממושכת של מטוסי חיל האוויר בשמי איראן ולהשיג בהם עליונות.
מבחינת חיל האוויר זהו עיתוי מצוין כדי לקדם החלטות ומהלכים לחידוש ופיתוח מערך המתדלקים האוויריים שלו. גם במערכת הביטחון משוכנעים כי הנסיבות מחייבות את חידושו, הרחבתו ואולי גם הכפלתו לטייסת של 12 מטוסי תדלוק. הזירות הרבות והמרוחקות שמעסיקות את חיל האוויר מאז 7 באוקטובר 2023 יצרו בהילות לקבל החלטות בנושא.
"צה"ל צריך להחליף דיסקט"
הקרקוע שמתוכנן לשנים הקרובות למטוסי ה"ראם" לצד קליטת מטוסים חדשים מתוצרת בואינג, שיתוחזקו על ידי צוותים מטעמה, עלול לדחוק את התעשייה האווירית מתחום התדלוק האווירי. בחברה מזהירים כי מצב זה יוביל לאובדן יכולות אסטרטגיות לאומיות שעד כה נשמרו בזכות האחזקה והפיתוח של אמצעים ומערכות הקשורים ל"ראם".
בחברה חוששים כי החלטה על המשך הצטיידות במטוסי תדלוק מתוצרת ארה"ב תפגע ביכולותיה לשמר תשתיות בתחום התדלוק האווירי. מעבר של חיל האוויר למערך המבוסס כולו על מטוסי KC–46 עלול לייתר את הצורך של תע"א להחזיק את יכולותיה בתחום ולהוביל לסגירת פעילותה בו.
לפני כשבועיים שר הביטחון ישראל כ"ץ ביקר במתקן תע"א במרכז הארץ ובשיחות שקיים עם בכירים בחברה הוא עודכן על הצעתה לאספקת חלק מהמתדלקים האוויריים והתבקש לסייע. בד בבד, כוחות בינוי אמריקאיים כבר מקימים בבסיס חיל האוויר נבטים האנגרים ותשתיות הנלוות לקראת אספקת ארבעת מטוסי KC–46.
הניסיון של תע"א להשתלב בתוכנית מטוסי התדלוק עשוי לאתגר את משרד הביטחון ולעמת אותו עם המדיניות שאימץ מפרוץ המלחמה למיקסום ביסוס היכולות של צה"ל על התעשיות הישראליות. גישה זו באה בתגובה להגבלות ביצוא הביטחוני לישראל מצד מדינות רבות בעולם. כבר לפני שלוש שנים תע"א ניסתה לקדם עסקה המבוססת על מטוסים שתסב אך הצעתה נדחתה. כעת מקווים בתע"א שמשרד הביטחון וחיל האוויר "יחליפו דיסקט וישנו כיוון", כפי שאמר לכלכליסט בכיר בחברה. לדבריו "כל החלטה שהתקבלה בעבר בנושא צריכה להיבחן מחדש וחייבת להבטיח את חופש הפעולה המרבי של חיל האוויר בזירות מרוחקות, בלי סכנה שלחץ מדיני כזה או אחר ינטרל את הזרוע הארוכה באמת של ישראל".
לפי מומחים בחטיבת התעופה בתע"א, המנוהלת בידי יעקב (ברקו) ברקוביץ', מטוסי התדלוק שבכוחם לבנות יהיו זהים לאלה שמייצרת בואינג כך שלא יהיה צורך להקים עבורם תשתיות אחסנה ומערכי אחזקה שנפרדים מאלה של מטוסי התדלוק האמריקאים. מטוסי KC–46 מבוססים על מטוסי בואינג 767, דגם שעובדי חטיבת התעופה של תע"א צברו ניסיון בהסבתו. גם "כנף ציון" המשמש את נשיא המדינה וראש הממשלה בנסיעותיהם בעולם הוא מטוס מדגם זה, שנרכש בידי תע"א ב־2016 מחברת קוואנטס באוסטרליה ועבר הסבה מורכבת למטוס אח"מ.
זול יותר מהאמריקאים
לא ברור כמה ההצעה של תע"א תהיה אטרקטיבית מבחינת עלויות. לפי עסקת מטוסי התדלוק האמריקאים מלפני כשלוש שנים, עלותו של מטוס חדש אחד נאמדת בכ־230 מיליון דולר. גורמים ביטחוניים העריכו כי החלופה של תע"א תהיה זולה יותר אך עדיין לא ברור בכמה, שכן המחיר הסופי אמור להיגזר ממחיר המטוסים שיירכשו בשוק האזרחי לקראת הסבתם.
שאלה מהותית נוספת קשורה למקורות המימון. בעוד שמטוסי תדלוק שישראל תרכוש בארה"ב ימומנו בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, כ־3.8 מיליארד דולר בשנה שניתנים למימוש רק בתעשיות בארה"ב, אם העסקה תחתם עם תע"א היא תיעשה על בסיס החלק השקלי של תקציב הביטחון ורשימת המכולת שהוא אמור לממן ארוכה, ארוכה מדי.
הניסיון שמקדמת תע"א מול משרד הביטחון ייאלץ אותו לקבוע את גבולות הגזרה שלו ביחס למדיניות "העצמאות בייצור" שהשיק מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אייל זמיר, היום הרמטכ"ל, וככל הידוע מחליפו האלוף (במיל') אמיר ברעם תומך בה. בשם מדיניות זו משרד הביטחון העדיף בשנה האחרונה לרכוש ספינות חדשות לשימוש חיל הים בכ־2.4 מיליארד שקל ממספנות ישראל והפנה מיליארדי שקלים לרכש וייצור של אמצעי לחימה בתעשיות המקומיות.
בשבוע שעבר תע"א חגגה את שיגורו המוצלח לחלל של לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1" באמצעות חברת ספייס X של המיליארדר האמריקאי אילון מאסק. הוא פותח ויוצר בחטיבת הטילים והחלל של החברה ומחירו מוערך בכ־200 מיליון דולר ובמימון המדינה. המניע המרכזי להזמנתו היה החשש מאובדן ידע ויכולות של תע"א בתחום לווייני התקשורת ברקע קשיי התחרות שלה עם ענקיות עולמיות שמייצרות בקצב גבוה יותר.
ברקע עמדו המלצותיה של ועדה ממשלתית שהוקמה בעקבות פיצוץ הלוויין "עמוס 6" ב־2018 בעקבות תקלה בטיל השיגור, שאותו היא ייצרה עבור חלל תקשורת. בהמשך חלל תקשורת רכשה לוויין חדש מבואינג, באופן שערער את עתיד פעילותה של תע"א בתחום שבו חלל תקשורת היתה הלקוח היחיד שלה. הוועדה הממשלתית שדנה בנושא המליצה על הצטיידות ממשלתית בלוויין תקשורת מדי חמש שנים. בתע"א מעריכים כי בחודשים יחלו הדיונים לקראת פרויקט לוויין התקשורת הלאומי הבא של ישראל "דרור 2" לקראת שיגורו לחלל בתחילת העשור הבא.
ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.
