אורך המשכנתא הממוצע זינק ל־27 שנים, והעלות מתייקרת
נתוני בנק ישראל מראים ירידה במשך ההלוואות, אך עיבוד של התאחדות יועצי המשכנתאות חושף כי הנתון מוטה בגלל הלוואות הבלון שזינקו בשנים האחרונות. ללא הלוואות הבלון, משקי הבית קרובים לתקרה שהציב בנק ישראל
אורך המשכנתא הממוצע זינק ב־3 השנים האחרונות ל־27 שנים, כך עולה מעיבוד שערכו בהתאחדות יועצי המשכנתאות לנתוני בנק ישראל, תוך נטרול הלוואות הבלון. אורך המשכנתא הממוצע הוא אחד הנתונים שממחישים את הקושי לרכוש דירה בישראל. מאחר שבנק ישראל מגביל את גובה ההחזר החודשי במשכנתא מתוך ההכנסה הפנויה של משק הבית, הדרך להפחית את ההחזר החודשי היא לפרוס את המשכנתא על פני תקופה ארוכה יותר. לכן, בתקופות שבהן מחירי הדירות עולים בקצב גבוה מההכנסה, או כשהריבית מזנקת – כפי שקרה ב־2022 – משקי הבית נוטים לפרוס את המשכנתא על פני יותר זמן. החיסרון הוא תשלום ריבית מצטברת גדולה יותר לאורך תקופת המשכנתא. גם כאן בנק ישראל הגביל ב־2013 את תקופת הפריסה ל־30 שנה - תקרה שנראתה בזמנו רחוקה מאוד.
מי שמסתכל על הנתונים הרשמיים שבנק ישראל מפרסם מדי חודש על שוק המשכנתאות עשוי להסיק שחרף עליית הריבית ועליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, פרט ל־12 החודשים האחרונים שבהם נרשמה במצטבר יציבות מחירים, קל יותר לרכוש דירה בישראל: משך המשכנתא הממוצע ירד מ־24 שנה ב־2022 ל־22.6 שנה ב־2024, ולאחר מכן עלה מעט ב־2025 ל־23.1 שנה.
אלא שבפועל, הנתונים הושפעו מהעלייה החדה בשימוש בהלוואות בלון. אלו הלוואות לתקופה קצרה, לרוב של כ־3 שנים, שבמהלכה משלמים בכל חודש רק את תשלומי הריבית, וזאת מבלי להחזיר את תשלומי הקרן, כאשר בסוף תקופת ההלוואה משלמים בבת אחת את סכום ההלוואה. במקרה של בלון מלא משלמים גם את הריבית רק בסוף התקופה.
בעוד עד 2022 שיעורן של הלוואות הבלון מבין כלל ההלוואות היה זניח, החל מתחילת העלאות הריבית באפריל 2022 שיעורן הלך וגדל עד שהגיע לשיא של 17.2% ב־2024, ובעקבות התערבות בנק ישראל ירד ל־15.1% ב־2025.
לרוב, הלוואות הבלון משמשות כהלוואת גישור למשקיעים או למשפרי דיור, כשבתקופה של ריבית גבוהה התמריץ לקחת אותן גדל. אך חלק מהעלייה החדה בהלוואות הבלון נובע ממבצעי קבלנים, שכדי לעודד את הביקוש בשוק שהריבית והמלחמה הקפיאו הציעו לסבסד את הריבית בהלוואות אלה.
כך או כך, מכיוון שמדובר בהלוואות לתקופה קצרה יחסית, הן מעוותות את משך המשכנתא הממוצע, זאת כשבפועל, אורך המשכנתא הממוצע טיפס ב־2023 לכמעט 27 שנים, ונשאר ברמה דומה עד היום.
המשמעות היא שמשקי הבית מתקרבים לתקרה שהציב בנק ישראל, מה שממחיש את הקושי לרכוש דירות. "המשכנתאות בנטרול הלוואות בלון נמתחות כמעט עד הקצה", אמרה לכלכליסט יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, נופר יעקב. "הנתונים מראים את הקושי של משקי בית להתמודד עם ההחזר החודשי. דובר הרבה על העיוותים שיש בדיווחים של הלוואות הקבלן על מחירי הדירות שלא גילמו את ההטבות ולכן היתה תקופה ארוכה הטיה, והיא קיימת גם כשמסתכלים על משך המשכנתא הממוצעת, שכביכול התקצר".
כאמור, המשמעות של מתיחת המשכנתא ל־27 שנים אינה רק סטטיסטית, אלא מתבטאת בעלות כספית אדירה ללווים. כך, למשל, במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל בריבית משוקללת של 5%, הארכת התקופה מ־24 שנים (הנתון המוטה) ל־27 שנים (הנתון הריאלי) תביא לתוספת ריבית מצטברת של כ־100 אלף שקל לאורך חיי המשכנתא. כלומר, "קנס הפריסה" יכול להגיע לעשירית מסכום ההלוואה המקורית.
