ניתוח
כשהשרים לא רוצים חשמלית: איך התקציב הירוק של ישראל הפך להיברידי
אפס שרים בחרו ברכב חשמלי מתוך 37 זכאים, רק 20 עובדי מדינה מתוך אלפים הזמינו חשמלית. האוצר רוכש כעת אלפי רכבים היברידיים ומסביר: אין מספיק תחנות טעינה לרכב חשמלי. הבעיה: האחראי על פריסת התשתית הוא לא אחר ממשרד האוצר עצמו
אתמול (רביעי) הודיע משרד האוצר כי ישראל תצטייד באלפי מכוניות היברידיות לצי הרכב הממשלתי. ההודעה נצבעה בצבעים ירוקים: למכוניות ההיברידיות קראו "מכוניות בהנעה אלטרנטיבית" ולפי הכתוב, עובדי המדינה, החל בכבאים ושוטרים, עובדי משרד האוצר ואנשי מינהל הרכב הממשלתי יוכלו לבחור מכונית "הנעה אלטרנטיבית" צמודה (כלומר היברידית) מתוך היצע מרשים של 17 דגמים שונים. החל מדאצ'יה דאסטר העממי וכלה ביונדאי סנטה פה שמחירו נושק ל-400 אלף שקל.
המכרז נחשף ב"כלכליסט" וגם הפרמטרים לבחירת המכוניות. אלא שההצטיידות של ישראל ב"מכוניות הנעה אלטרנטיבית" אינה עומדת בדרישות שהמדינה עצמה הציבה.
אם שר לא רוצה חשמלית, למה שכבאי ירצה?
ישראל מצהירה כמעט שלוש שנים שצי הרכב שלה בדרך להיות חשמלי. לראיה, עוד ב-2023 פורסם מכרז ראשון להצטיידות במכוניות חשמליות בו השתתפו רוב יבואני הרכב הסיני וגם אחרים. המכרז הזה היה אמור להיות ה"בוסט" המשמעותי שבמסגרתו צי הרכב של ישראל יתחיל את המעבר לחשמל. בתחילת 2024 פרסם האוצר הודעה לפיה "צי הרכב הממשלתי מתקדם שלב נוסף לעבר היותו צי רכב חשמלי ומאופס פליטות"., מספר נאה של דגמים חשמליים אכן זכו במכרז הזה, החל במארוול R של MG וכלה בטויוטה BZ4X החשמלית. אבל כאן נוצרה בעיה: עובדי המדינה לא רצו רכב חשמלי.
כפי שנחשף ב"כלכליסט" נכון לשלהי 2025, רק 20 עובדי מדינה, מתוך אלפים, בחרו במכוניות חשמליות. מדובר בנתון מביך, אבל גם בנתון שאפשר להבין: עובדי המדינה לא משלמים על הדלק כמו אזרח פרטי. לפי מכרזי ההצטיידות, מכונית בבעלות המדינה יכולה לנסוע אפילו 40 אלף קילומטרים בשנה, כלומר סביר להניח שמי שמחזיק במכונית הצמודה ימצא עצמו פעם ביום עומד בתור, או סתם שורף שעה בעמדת טעינה מהירה, ומה לעשות, שעובדי מדינה לא צריכים לחסוך בהוצאת הדלק. ומעבר לכך, תמריץ אמיתי לעבור לרכב חשמלי לא ניתן לעובדי המדינה. נכון, שווי השימוש לרכב צמוד נמוך יותר, אבל מי שנמצא כל כך הרבה זמן בכבישי ישראל, נושא הטווח והטעינה הם בהחלט בעיה.
ועוד נקודה בעייתית: מי שרוצה תוצאות הולך אל הראש. המדינה פרסמה מכרז לרכב חשמלי אשר ישמש את שרי הממשלה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" מספר השרים שבחרו רכב חשמלי מתוך שלושים ושבעה שרים שהיו זכאים דאז למכונית חשמלית עומד על אפס מכובד.
ארבעה יבואנים, 17 דגמים
באשר לזכיה במכרז עצמו: לפי האוצר עובדי המדינה זכאים לקבל 17 דגמי מכוניות. בפועל, מדובר בקומץ של דגמים אבל בהרבה רמות אבזור. אבל יותר מכך: מדובר בסוג של מראה לשוק הרכב הישראלי: דגמים היברידיים, יש. הרבה "רמות אבזור", יש. אבל הרבה יבואני רכב אין. כלומר, ה"שלל" במכרז מתחלק בין יבואנים גדולים: כלמוביל (יונדאי), לובינסקי (MG), טל קאר (קיה), קרסו (דאצ'יה, רנו). בשוק אמנם קיימים לא מעט מותגים ודגמים נוספים, אך להם אין רכבים היברידיים. אגב, ליבואני הרכב האחרים יש לא מעט דגמים היברידיים, לדוגמה מאזדה. הם פשוט לא מייבאים אותם לישראל. לפחות בחלק מהמקרים ליבואן יותר משתלם לייבא לישראל את המכוניות המזהמות שאף אחד באירופה לא רוצה.
עוד שאלה שנשאלת: היכן מכוניות הפלאג אין הייבריד? היברידי זה טוב ויפה אבל שוק הרכב הישראלי נמצא בעיצומה של מתקפת פלאג אין הייבריד ויש בכך היגיון: ישראלים אוהבים פלאג אין הייבריד כי אין להם חרדת טווח ולחץ בעמדת הטעינה. והם יכולים לנסוע מדן ועד אילת כשהחשמל נגמר, ועדיין לבצע את הנסיעות העירוניות בלי לשרוף דלק. אבל בכל הקשור בטכנולוגיה וצי הרכב הממשלתי שינוי לוקח זמן. וכך ייתכן שבמשרד האוצר פספסו את מהפכת הפלאג אין הייבריד.
אין תשתית טעינה? אין תקציב תשתית טעינה
ישראל כנראה מבינה היטב שבין הצהרות על מעבר לרכב חשמלי ב-2025 ובין הצטיידות ברכב היברידי קיים פער משמעותי. ולכן הודעת האוצר מסבירה שגם מכרז לרכב חשמלי יפורסם בעתיד. כלומר, עוד מכרז לרכב חשמלי שיתווסף למכרז שכבר פורסם בשנת 2023 ואגב עדיין תקף. מדובר במהלך שאינו מקובל בענף ציי הרכב אבל לפחות סביר להניח שהמכרז הבא יהיה יותר ממוקד לקוח, ויכלול דרישות יותר קשיחות לטווח נסיעה ואולי גם לעדיפות בתחנות טעינה.
אבל מה שמעניין הוא שמשרד האוצר בעצמו מסביר למה העובדים לא רצו חשמליות. לפי ההודעה, דן גונן, סגן בכיר לחכ"ל וראש חטיבת נכסים הסביר ש"עד לפריסה מספקת של עמדות הטענה לרכבים חשמליים ברחבי המדינה, מינהל הרכב הממשלתי פועל להרחבת מגוון הרכבים בהנעה אלטרנטיבית לצי הרכב הממשלתי". כלומר אין מספיק עמדות טעינה. מי שאחראי (בעקיפין) על פריסת עמדות הטעינה הוא לא אחר ממשרד האוצר.
לאור כל אלה, ניתן להבין מדוע מדינת ישראל "קפצה מעל הפופיק" בכל הקשור בהצהרות על מעבר של הצי של המדינה לרכב חשמלי. ויותר מכך: עובדתית, אין מה לעשות, המכוניות שנוסעות בכבישי ישראל לא יחושמלו לחלוטין בשנים הקרובות. הן כן יהפכו להיות יותר יעילות בהיבט של המערכות ההיברידיות. מערכות פלאג אין הייבריד יהיו יותר נפוצות ובנוסף, כן, נתח השוק החשמלי יגדל. אבל מכאן ועד ל"חישמול" של הצי של המדינה הדרך רחוקה, ועדיף לשמור את ההצהרות על "חישמול" לשנת 2035 ואילך.
