יריות בנגמ"ש: ההנפקה של חברות הענק יוצרת מאבק כוחות של מיליארדי שקלים
בכירים במשרד האוצר טוענים כי על רקע הסתייגותו מהמתווה להנפקת חברת רפאל מחוץ לבורסה, רשות החברות לא מושכת דיבידנדים של מעל מיליארד שקל מהחברות הביטחוניות. בתוך כך, החוב של משרד הביטחון לרפאל, לתעשייה האווירית ולאלביט מערכות כבר התנפח ל־15.5 מיליארד שקל
רשות החברות הממשלתיות לא מושכת מהחברות הביטחוניות רפאל והתעשייה האווירית דיבידנדים על רקע של מתיחות גוברת עם משרד האוצר הנובעת, בין השאר, מהתנגדותו למתווה שהיא הציעה כדי לקדם את הנפקת רפאל. בהיותן חברות בבעלות ממשלתית מלאה, על התע"א ורפאל להעביר למדינה מחצית מהרווח הנקי השנתי, בכפוף להכרזה על חלוקת דיבידנד של הדירקטוריונים שלהן. ב־2025 הרווח הנקי של התעשייה האווירית ממכירותיה בארץ ובעולם הסתכם ב־712 מיליון דולר, וזה של המתחרה, רפאל, הסתכם ב־1.35 מיליארד שקל. לפיכך, על תע"א להעביר למדינה לפחות מיליארד שקל ועל רפאל להעביר לה כ־700 מיליון שקל. אלא שהדירקטוריונים של שתי החברות הממשלתיות טרם הכריזו על חלוקת דיבידנד – ולא במקרה.
בעוד כספים אלה שוכבים בקופות של התעשייה האווירית ורפאל, בין רשות החברות הממשלתיות למשרד האוצר גוברת המתיחות על רקע הסתייגויותיו של האוצר מהמתווה שגיבשה להנפקת רפאל. לפי התוכנית של רשות החברות, רפאל תונפק חלקית מחוץ לבורסה במסלול מהיר ולא שקוף כשמניותיה יימכרו למשקיעים מוסדיים ספציפיים ולא לציבור הרחב. ההליך המקוצר אמור לעקוף חלק מהרגולציה של רשות ניירות ערך ולאפשר לרפאל להימנע מפרסום מלא של דו"חותיה.
ברשות החברות מאמינים שרק באמצעות הליך זה ניתן להנפיק את רפאל לצד ההנפקה המתוכננת של תע"א. השאיפה להנפיק את רפאל במקביל לתע"א נובעת מחששותיה של רפאל שהנפקת התע"א לבדה תשפר את מעמדה ויכולותיה בשוק הביטחוני בשל התנתקותה ממגבלות רגולטוריות החלות על חברות ממשלתיות. רפאל חוששת כי מצב זה ירע את מעמדה התחרותי לעומת תע"א, שתיהנה מנגישות לכסף חדש ותוכל לפתות עובדים משורותיה לעבור אליה בתנאי העסקה טובים יותר.
תע"א בשלה יותר להנפקה וחשופה לשוק ההון בהיותה חברה עם אג"ח סחיר, שמפרסמת דו"חות כספיים, מדווחת לבורסה והממשלה אישרה הנפקת מניות מיעוט בה כבר ב־2020. ברשות החברות מאמינים שניתן להנפיק את תע"א לפי שווי של 100-80 מיליארד שקל, והדיונים על המהלך צוברים בשבועות האחרונים תאוצה בייחוד לאחר שסאגת מינוי היו"ר לחברה, שנמשכה כשנה וחצי, הסתיימה עם מינויו של בועז לוי לתפקיד.
1 צפייה בגלריה
מנהל רשות החברות רועי כחלון, יו"ר התע"א בועז לוי ויו"ר רפאל יובל שטייניץ. הנפקת רפאל מחוץ לבורסה תצמצם פער מול תע"א
(צילומים: אוראל כהן, יריב כץ)
לפי רשות החברות, את הפער בין שתי החברות ניתן להדביק באמצעות הנפקת רפאל מחוץ לבורסה. שם מדברים על הנפקה של עד 49% ממניותיה ולפי שווי שוק של 70-60 מיליארד שקל בכמה מקצים ובהתאם לאישורים שיינתנו מוועדת השרים להפרטה.
במשרד האוצר לא מבינים את פשר השאיפה להנפיק את שתי החברות במקביל, ומתנגדים למתווה המוצע לרפאל. בין הבכירים המסתייגים ממנו — המנכ"ל ישראל מלאכי, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו שבעבר היתה דירקטוריות ברפאל, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לפי האוצר, סמוטריץ' לא קיים עד כה ולו דיון אחד על הנפקת רפאל ודורש זמן לבחינת המהלך והשלכותיו. נטייתם של ראשי משרד האוצר היא לאפשר את הנפקת החברות לפי מידת בשלותן לכך ומבלי שאחת תהיה כרוכה בשנייה, וזאת למגינת לבם של יו"ר רפאל יובל שטייניץ והמנכ"ל שלה יואב תורג'מן. "רוח וצלצולים", אומר לכלכליסט בכיר שמעורב בהליך ההנפקה. "סמוטריץ' כביכול רוצה הנפקות והפרטות אבל בפועל לא יוצא מזה כלום. הכל מהשפה כלפי חוץ".
הנפקת החברות הביטחוניות היא אחת ממטרותיו המרכזיות של מנהל רשות החברות רועי כחלון, שרואה בה דרך לפרוץ את תקרת הזכוכית שאליה מתקרבות התע"א ורפאל ברקע היקפי מכירות חסרי תקדים בשנים האחרונות, האתגרים הרבים בשוק הביטחוני ופוטנציאל העסקאות העצום שעוד טמון בו ברקע הימשכות מרוץ החימוש העולמי.
המתווה המוצע להנפקת רפאל, מבלי שהיא תחיל על עצמה שקיפות ונוהלי דיווח בהתאם לכללי הממשל התאגידי בשוק, נתפס בקרב בכירים במשרד האוצר מתן פרס לחברה שהנהלתה הקודמת הובילה את עסקת הרכישה רבת־הכשלים והליקויים של חברת הכטב"מים אירונאוטיקס ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו ב־2019.
שינויים שחלו בימים האחרונים באגף הממונה על הביטחון שבמשרד הביטחון (מלמ"ב) עלולים להקשות גם כן על קידום הנפקת רפאל לפי המתווה של רשות החברות. בשבוע שעבר נכנס גיל רייך לתפקיד ראש המלמ"ב במקום יובל שמעוני, וניתן להעריך שהוא יבקש לבחון את המהלך מחדש אף שהיה שותף להחלטה על הנפקת רפאל בתפקידו הקודם כממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל).
בכירים באוצר רואים את אי־משיכת הדיבידנדים ל־2025 מהחברות הביטחוניות ניסיון של רשות החברות לגבות מהם "תג מחיר" על גישתם הקרירה להנפקת רפאל. זאת, לאחר שהרשות הבהירה לראשי האוצר כי אין להם להלין על הפיגור בקבלת הדיבידנדים בעוד המדינה חייבת זה חודשים ארוכים לשתי החברות לא פחות מ־14 מיליארד שקל. החוב לרפאל נושק ל־9 מיליארד שקל והחוב לתע"א כ־5 מיליארד שקל.
החובות המצטברים במשרד הביטחון מאמירים מדי חודש. היקף חובו של משרד הביטחון לאלביט עומד על כ־1.5 מיליארד שקל נוספים. משרד הביטחון מתקשה לשלם חובות אלה בשל הוויכוח המתמשך עם האוצר על הגדלת תקציב הביטחון, ולפי שעה מזרים לחברות הביטחוניות הזמנות ייצור כשאין בידו לממן אותן. בתעשיות מתייחסים לחובות כחובות מובטחים שיבואו על פירעונם עם פתרון הריב התקציבי בין המשרדים. חובות אלה הם אשראי חריג שהתע"א ורפאל מעמידות למדינה, והם לא נושאים ריבית. לפי גורמים כלכליים, ניסיונות מצד התע"א ורפאל לשנות את תנאי ההתקשרויות עם משרד הביטחון באופן שהחוב יכלול את עלויות הריבית, לא צלחו עד כה. "כל אחד מכדרר עם הכדורים שלו", טען אחד הבכירים המעורבים במחלוקת שלפי שעה רק מעמיקה.
