הטלטלה במט"ח מגיעה לעורכי הדין: "עם שער הדולר הנוכחי, נעלמים לך חודשיים־שלושה של חיים"
הירידה החדה בדולר מגיעה עד לפירמות עורכי הדין שמלוות את תעשיית ההייטק וההשקעות הזרות. שותפים בכירים במשרדים הגדולים ששוחחו עם כלכליסט מספרים על שחיקה של עשרות אחוזים בהכנסות הדולריות, ניסיונות לעדכן תעריפים וחשש מפני חוסר הוודאות: "כולם בענף מדברים על זה", הם אומרים, "אנחנו כמו יצואנים לכל דבר"
למרות העלייה בימים האחרונים בשער הדולר, הירידה החדה שלו בתקופה האחרונה לטריטוריה של מתחת ל-3 שקלים, ממשיכה להטריד לא רק יצואנים או חברות הייטק, אלא מגיעה גם אל אחד ממעגלי השירותים הצמודים ביותר לתעשייה הגלובלית: פירמות עורכי הדין הגדולות. בעיקר אלה שעובדות בהיקפים גדולים מול חברות טכנולוגיה והייטק, קרנות השקעה, לקוחות זרים, ומייצגות בעסקאות מיזוגים ורכישות וליטיגציה בינלאומית. התמחור בתחומים אלה הוא לרוב דולרי, כאשר ההוצאות שלהן ברובן שקליות - כך שהן חשות על בשרן את הירידה בכ-20% בשער הדולר מול השקל בשנה האחרונה. התוצאה: שחיקה ישירה בשורת ההכנסות וצורך בהתאמות תמחור וגידורים פיננסיים.
"בשל היקף הפעילות הגדול של משרדי עורכי מול לקוחות בינלאומיים שמשלמים בדולרים - אנו כמו יצואנים לכל דבר, וגם אצלנו מרגישים היטב את שחיקת הדולר, זה משהו שכולם בענף מדברים עליו, בעיקר במשרדים שמוטי פעילות מול ענף ההייטק", הסכימו ביניהם כמה ממשתתפי פאנל בהנחיית כותב שורות אלה בכנס לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר. ואמנם, בשיחות שקיים כלכליסט עם כמה שותפים-מנהלים בפירמות הגדולות, הם שיתפו בהתמודדות הזו עם הפגיעה בשל ירידת הדולר, בהזדמנויות שדווקא נפתחות בשל כך בהגדלת עסקאות בחו"ל, בצורך לבקש מלקוחות זרים להעלות תעריפים ואפילו במחשבות לעבור לגבות בשקלים.
5 צפייה בגלריה
עו"ד רענן לרנר. "הבעיה היא שאתה לא יודע איפה הרצפה, ונדמה שיש חוסר תשומת לב מצד הממשלה"
(צילום: תומר יעקובסון)
עו"ד רענן לרנר, שותף בכיר במשרד מיתר אומר לכלכליסט כי הפגיעה מתחילה קודם כול בהייטק עצמו: "בהנחה ששער הדולר ימשיך להיות ברמות האלה - האסון גדול יותר ממה שאנשים מבינים. תעשיית ההייטק היא פצצת זמן מתקתקת עם פתיל. מרבית הסטארט-אפים מגייסים כסף בדולרים, בעוד שהוצאותיהם בישראל שקליות. עם שער הדולר הנוכחי, נעלמים לך חודשיים־שלושה של חיים, והבעיה היא שאתה לא יודע איפה הרצפה, ונדמה שיש חוסר תשומת לב מצד הממשלה". ומכאן, לדבריו, הבעיה מתגלגלת לנותני השירותים: "כל התעשייה שעוסקת בהייטק - משרדי עורכי דין, רואי חשבון וכו' – חיה ונושמת וגובה בדולרים, בזמן שההוצאות הן בשקלים, אז ברור שזה משפיע על כל נותני השירותים שירגישו את האפקט, ובסוף זה מתבטא בשורה התחתונה. הבעיה הגדולה היא חוסר הוודאות שאצל הלקוח, שמתגלגלת לחוסר ודאות אצלך". לדברי לרנר, המשרדים מחפשים פתרונות. "אנו לא מפטרים או מצמצמים, אבל כמו כל עסק כלכלי עושים גידורים, אולם יש לזה מגבלות. אף גידור לא יפתור את הבעיה שנובעת מזה שחלק ארי מההכנסות ירדו בכ-20% בעקבות הירידה בדולר".
5 צפייה בגלריה
עו"ד גלעד וינקלר. "אם לאורך שנים אתה פועל בהוגנות ובשקיפות, אז כשיש שינויים - הלקוחות מקבלים את זה בצורה ראויה"
(צילום: רמי זרנגר)
לדברי עו"ד גלעד וינקלר, השותף-המנהל של משרד פישר (FBC), כבר בהכנת תקציב 2026 הפירמה התכוננה לירידה בשער הדולר, "ולכן ביצענו מראש התאמות תמחור. כמו כל גוף כלכלי, אנחנו מתנהלים בכמה תחומים: הגנות פיננסיות, כמו גידורים על המטבע, ומעקב יומיומי על תעריפים ועדכונים ככל הנדרש, כדי לוודא שאנחנו שומרים על מתח רווחיות". וינקלר מוסיף, שלקוחות מבינים את המצב כאשר ההתנהלות נעשית בשקיפות, מה שמאפשר גם לעדכן תעריפים בצל ירידת הדולר. "אם לאורך שנים אתה פועל בהוגנות ובשקיפות, אז כשיש שינויים - הלקוחות מקבלים את זה בצורה ראויה, והכול נעשה בשיתוף פעולה". מה שעוד מאפשר את עדכון התעריפים ללקוחות זרים המשלמים בדולרים, הוא הפער מול שכר הטרחה הנהוג בחו"ל: "בארה"ב גובים 2,000 דולר לשעה, שזה פי כמה יותר מבארץ. כלומר יש לנו אפשרות להעלות תעריפים ללקוחות הזרים בשל הירידה בדולר, ויש לאן לצמוח".
5 צפייה בגלריה
עו"ד עמית שטיינמן. "צריך לקחת בחשבון שלקוחות זרים פחות מתחברים לתעריפים בשקל או בשער מינימום"
(צילום: מושיק ברין)
עוה"ד ערן בצלאל ועמית שטיינמן, שותפים-מנהלים בש.הורוביץ, אומרים שהיכולת להעלות תעריפים מול לקוחות זרים קיימת, אך מוגבלת. "אתה יכול להעלות תעריף ועדיין תיחשב זול לעומת ארה"ב. מצד שני אי אפשר להגיד ללקוח האמריקאי: אני מעלה ל־1,000 דולר לשעה. הוא מכיר את השוק הישראלי". הפתרון, לדבריהם, הוא דיאלוג כן והגון עם הלקוחות. "ממילא מבצעים התאמות בשכר הטרחה אחת לתקופה, וברור ששחיקה כה מהותית בשערי המטבע בפרק זמן כה קצר היא טעם ראוי לדיאלוג שכזה, למרות שהשחקנים הבינלאומיים לא יוצאים נשכרים מהתנודתיות הזו ולכן הנכונות לסייע חלקית". לדבריהם, "כמו ששוק הדיור עבר בעבר מתמחור בדולר לשקל - לאט-לאט גם השוק שלנו עשוי לעבור שינוי כזה. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שלקוחות זרים פחות מתחברים לתעריפים בשקל או בשער מינימום".
לדברי בצלאל ושטיינמן, צריך להסתכל על התחזקות השקל מול הדולר והיורו כעל אירוע ניהולי רחב. "זה אירוע שיושב קודם כול באלמנטים ניהוליים של פירמה: מתי לממש מטבע, איך לשלם לספקים, איך לייצר תזרים מול לקוחות, איך להכתיב מועדי תשלום, כיצד לגדר סיכונים, איך להשקיע ולשמור על ערך הכסף וכדומה. צריכים להיות ערים למגמות ופרו-אקטיביים במציאת פתרונות ויישומים. בנוסף, חשוב, כמו אצלנו, שלצד הפעילות הבינלאומית, יהיה עוגן חזק בישראל, דבר שנותן יציבות. לכן אנו לוקחים את העניין בפרופורציות המתבקשות".
גם עו"ד גיל וויט, שותף-מנהל בהרצוג פוקס נאמן, אומר שלא נכון לבחון את התחזקות השקל כפרמטר בודד. "לחלק מהשפעת ירידת הדולר יש פיצוי בדמות עלייה בכמות העסקאות של חברות ישראליות ובמיזוגים בינלאומיים. ב-2024-2025 הגענו לשיא עסקאות, ולא רואים ירידה ב-2026", אומר וויט, שמדגיש גם כן את חשיבות יצירת תמהיל מגוון של פעילויות ותחומים במשרדי עריכת הדין, כדי ליצור איזון. "יש משרדים שההייטק הוא עיקר הביזנס שלהם, ואז החשיפה להשפעות הדולר גבוהה יותר. אצלנו לצד הפעילות הבינלאומית יש מחלקות רבות שמאזנות, כך שלא כל ההכנסות תלויות במט"ח, החלוקה היא סביב 50-50. נכון שהריטיינר מלקוחות בינלאומיים בשל ירידת הדולר נמוך בכ-20%, אבל זה עדיין ממספר גבוה".
וויט אומר כי מול לקוחות ישראלים המשרד כבר גובה במשך שנים בשקלים, ומול לקוחות זרים במט"ח, והוא מעריך ששוק עריכת הדין יעבור בשלב מסוים בעתיד לגבייה שקלית גם מול לקוחות זרים. "אני חושב שבאיזה שלב צריך יהיה לעשות זאת, כמו שבשבדיה תשלם בקרונה. אף משרד בתל אביב אמנם לא עשה זאת עדיין, ואין לנו תוכניות קונקרטיות, אך אלה רעיונות שעולים בענף מפעם לפעם, ואני מניח שיום יגיע ונחייב את כולם בשקלים". בכל מקרה, הוא מדגיש שתנודתיות המטבע לא תתגלגל לעובדים: “אין לנו שום כוונה לצמצומים או לפגיעה בצוותים. בין אם הדולר יגיע ל־5 שקלים או ירד ל־2.5 שקלים - אנחנו משרד שמכיל את תנודתיות השער על העובדים שלנו".
בדומה, גם עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף-מייסד במשרד ERM, מתאר מצב שבו המשרד, המבוסס על עסקאות בינלאומיות וחש בירידת שער הדולר, ממתן את ההשפעה על ידי גיוון בלקוחות ובתחומים, וכן בעזרת ההייפ בעסקאות. "השוק המקומי בתחום מיזוגים ורכישות רותח, ויש גם הרבה עסקאות עם היבטים בינלאומיים, אז יש לנו הרבה עבודה בתחומים כמו סייבר, אנרגיה, דאטה סנטרס ו-AI, השוק הכי עמוס שזכור לי זה כמה שנים. גופים שנכנסים לישראל וכאלה שיוצאים החוצה: חברות, קרנות, גופים מוסדיים. המטבע הישראלי שווה יותר אז חלקם מנתבים אותו כדי לרכוש נכסים בחו"ל. החוזק של השקל אמנם גרוע מאוד לכלכלה הישראלית אבל זה מייצר הזדמנויות ללקוחות שלנו לקנות ולהשקיע בחו"ל אז אנו מלווים אותם בעסקאות האלה וזה מייצר לנו עוד עבודה ועוד הכנסה - וזה מפצה על ירידת שער הדולר. כולנו אמנם היינו שמחים אם הדולר היה שווה 3.5 שקל אבל ההייפ של העסקאות די מפצה על נפילת השער".
