המזהמים שהתגלו בקרקע בשדה דב נמצאו גם בתפוחי האדמה שגדלים ביישובי עוטף עזה
כימיקלים מקבוצת PFAS, שידועים כמחוללי מחלות קשות, ומכונים “כימיקלי נצח" בגלל עמידותם, אותרו לראשונה בתפוחי אדמה משדות בעוטף עזה; החוקרים מעריכים כי הכימיקלים המסוכנים נישאים ברוח לשדות לאחר שחרורם מחומרי הנפץ שבהם נעשה שימוש בלחימה הממושכת; תרכובות של PFAS התגלו בכל הקרקעות החקלאיות שנבדקו במרחק של עד 19 ק״מ מהגבול
הם גורמים לזיהום חמור של בארות מים, הם מעכבים את עבודות הפיתוח בשדה דב לאחר שנמצאו בקרקע, וכעת לראשונה הם מתגלים בישראל בתוצרת חקלאית: כימיקלים מקבוצת PFAS, שנקשרים לשורה ארוכה של בעיות בריאות, אותרו בתפוחי אדמה שנדגמו משדות בעוטף עזה. החוקרים מעריכים כי הם נישאים ברוח לשדות לאחר שחרורם מחומרי הנפץ בלחימה הממושכת.
המחקר, שנערך על ידי שורה של חוקרים מובילים מהאוניברסיטה העברית, משרד הבריאות, מכון וולקני ומו"פ דרום — בהובלת ניצן שי, פרופ' בני חפץ, ד"ר שירה רוזנצוייג וד״ר אביתר בן מרדכי — בחן לראשונה כיצד לחימה פעילה משפיעה על פיזור מזהמי PFAS במערכות חקלאיות הצמודות לאזורי מלחמה. החוקרים מצאו את המזהמים המסוכנים בכל עלי תפוחי האדמה שנדגמו בעוטף עזה וברוב המוחלט של פקעות תפוחי האדמה (אולם בריכוז נמוך יותר). הרגולציה העולמית עדיין בשלבי גיבוש: באירופה ובארה״ב מנוטרים המזהמים הללו באופן קבוע בביצים, דגים ובשר. בישראל אין מדיניות מסודרת לדגימתם, אף שהרגולציה המקומית עוקבת אחר הנעשה באירופה.
PFAS הם משפחה של עשרות אלפי תרכובות המכילות קשרי פחמן־פלואור חזקים במיוחד, שעמידים מאוד לפירוק בסביבה ובגוף האדם. תכונותיהן גורמות להצטברות במערכות אקולוגיות ובאדם. חלק מהן (למשל PFOA, PFOS) הוכחו כגורמות סרטן ומחלות נוספות. המקור העיקרי ל־PFAS הוא מוצרים יום־יומיים, כגון אריזות, מוצרים דוחי מים, כלי בישול מצופי טפלון, קוסמטיקה ומוצרי פלסטיק. PFAS הוא המרכיב הפעיל במספר קצפי כיבוי אש, מה שהופך אותם לנפוצים במיוחד בשדות תעופה, מפעלי זיקוק וחוות מכלים לאחסון דלקים ובסיסים צבאיים. שימוש בקצפים אלה (באירועי אמת או תרגולות) מוביל את המזהמים הללו לסביבה, לקרקע ולמקורות מים, ומשם לגוף האדם.
תפוצתם בסביבה נרחבת במיוחד, לאחר שנים של שימוש לא מבוקר. בישראל 15% מקידוחי מי השתייה ו־70% ממקורות המים שנבדקו לחקלאות הכילו שאריות של מזהמי PFAS החורגים מהתקן, מה שהוביל לסגירה של קידוחי מים מרכזיים בארץ. תרכובות PFAS נמצאו גם בכל הקולחים ובוצות המט"שים שנבחנו, בדומה לממצאים שדווחו באירופה ובארה"ב כבר מתחילת שנות האלפיים. מאחר שבישראל 50% ממקורות המים המשמשים לחקלאות מבוססים על שפכים מטופלים (קולחים) והבוצה משמשת לעתים קרובות כדשן אורגני (קומפוסט), נתונים אלה מדאיגים במיוחד.
הכימיקלים הללו, המכונים “כימיקלי נצח” בשל תכונת העמידות שלהם, עמידים בטמפרטורות גבוהות, ומהווים בדרך כלל 1% עד 3% ממשקל חומר הנפץ הכולל. הם נמצאים בכ־20% מהתחמושת הנפוצה המיוצרת בארה"ב. בזמן הפיצוץ, ובחום קיצוני, החומרים הללו משתחררים לאטמוספרה ונישאים באוויר.
נופל מהשמיים
דומיננטיות של חלק מהתרכובות בעלוות הצמחים מספקת עדות לכך שהזיהום נקלט מהאוויר
החוקרים ניתחו דגימות תפוחי אדמה שנאספו משדות חקלאיים צמודי גבול, בקרבת אזורי הקרבות. הדגימות נאספו מ־34 שדות בעוטף עזה ומשלושה שדות באזור רעננה. לפי הממצאים, עלי תפוחי האדמה בעוטף עזה הכילו ריכוזים גבוהים פי 10 של חומרי PFAS נדיפים וקצרי שרשרת (בעיקר PFBA, שאינו נחשב למסרטן, אך מחקרים קשרו בין חשיפה אליו למחלות בלוטת התריס), בהשוואה לעלים שנבדקו באזור רעננה. בנוסף, היחס בין ריכוזי PFAS בעלים לבין ריכוזיהם בקרקעות שנדגמו באזור העוטף היה גבוה במיוחד (פי מאות). נתונים אלה מצביעים, לראשונה, על קשר אפשרי בין נוכחות מזהמים אלה בצמחים לבין הקרבה לאזור מלחמה, אף שלא נאספו דגימות אוויר. הריכוזים הגבוהים שנמדדו בעלים ביחס לקרקע, יחד עם הדומיננטיות של חלק מהתרכובות בעלוות הצמחים, מספקים עדות חזקה לכך שמקור הזיהום העיקרי בעלים הוא קליטה ישירה מהאטמוספרה בעקבות שקיעה של מזהמים מהאוויר, ולא קליטה דרך מערכת השורשים מהקרקע.
אומנם הריכוז הממוצע של PFBA בפקעות תפוחי האדמה היה נמוך מהריכוז בעלים ועמד על 0.15 ננוגרם לגרם, אך קשה להעריך מהו רף הבטיחות של הכמות שאליה חשופים הצרכנים ללא מחקר טוקסיקולוגי משלים. החשיפה למזהמים אלה קיימת בסבירות גבוהה גם במוצרי מזון נוספים, ובאופן מוגבר בירקות עלים, שם הריכוז צפוי להיות גבוה יותר.
תרכובות שונות של PFAS התגלו בכל הקרקעות החקלאיות שנבדקו במרחק של עד 19 ק״מ מהגבול. הריכוז הכולל בקרקע עצמה היה נמוך, אולם הכיל כימיקלים הידועים כמסרטנים, דוגמת PFOS, PFOA. מקורם של אלו, כך לפי ההערכות החוקרים, מקולחים וקומפוסט שמשמשים בשדות. בקרקעות הביקורת ברעננה נמצאו רמות נמוכות יותר.
״מזהמי PFAS אינם במקרה מהקבוצות הכימיות הנחקרות ביותר כיום", אומר ד״ר אביתר בן מרדכי. "החשיפה אליהם נרחבת ומגיעה ממקורות רבים בחיי היום־יום, מאריזות מזון, כלי בישול וביגוד, דרך מי שתייה ומזון, ולעתים מהאוויר. שילוב של העמידות החריגה, הפיזור הרב בסביבה, החשיפה הנרחבת ויכולת ההצטברות מחייב תשומת לב מיוחדת. נכון להיום, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם זיהום PFAS היא צמצום השימוש במוצרים המכילים חומרים אלה והחשיפה אליהם״.
כימיקלי הנצח מתגלים שוב ושוב בתוצרת חקלאית ברחבי העולם, מה שמעיד על חולשת הרגולציה. לפי פרסום ממרץ האחרון של קבוצת העבודה הסביבתית EWG, כ־40% מהפירות והירקות הלא אורגניים המגודלים בקליפורניה מכילים שאריות של PFAS.
בלי הגדרות
באיחוד האירופי אין הגדרה לרמות מרביות של PFAS בתוצרת חקלאית צמחית, וכך גם בישראל
בישראל, כמו במרבית המדינות, אין ערכי סף לחשיפה למזהמי PFAS בפירות ובירקות. בזמן שבמדינות אירופה עוקבים אחר המצב בשטח, בישראל אין בדיקות סדירות של המזהמים הללו בתוצרת חקלאית. האסדרה העיקרית היא דרך מאגרי המים והקרקע: משרד הבריאות ורשות המים סוגרים בארות שמתגלה בהן זיהום PFAS, וכך מצמצמים את החשיפה של הציבור.
לכלכליסט נודע כי מעבדת בקטוכם, מהמובילות בתחום בישראל, נמצאת בשלבי הסמכה מתקדמים לביצוע הבדיקה למוצרי מזון, כדי לתת מענה לניטור השוטף ואכיפה בהתאם לדרישות הרגולציה. במסגרת הבדיקות הפנימיות שביצעה כחלק מהתאמת השיטה נמצאו שאריות PFAS בחלק מהמוצרים שנבדקו.
במשרד הבריאות אומרים כי בישראל, בדומה לאיחוד האירופי, קיימות רמות מרביות ל־PFAS במספר מזונות מן החי, בהתאם לידע המדעי ולהערכת הסיכונים העדכנית. באיחוד האירופי אין הגדרה לרמות מרביות ל־PFAS בתוצרת צמחית, וכך גם בישראל. בהתאם לכך ההתמקדות בעולם כיום היא בניטור, איסוף נתונים והערכת חשיפה לצורך גיבוש מדיניות עתידית, ולא בפסילת תוצרת חקלאית על בסיס ערכים רגולטוריים שאינם קיימים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ״משרד הבריאות ביצע סקר ראשוני לבחינת נוכחות PFAS בירקות, שכלל דגימות משדות חקלאיים ומשווקים, לצד בדיקות של מי קולחין ומאגרים. נערכה השוואה בין גידולים שהושקו במים שפירים לבין גידולים שהושקו במי קולחין ובמי שיטפונות מאזורים שבהם קיים חשד לזיהום ב־PFAS. ממצאים ראשוניים אלו מהווים אינדיקציה להמשך בחינת הנושא. דו”ח מסכם יתפרסם באתר משרד הבריאות״.
