מנכ"ל האפאג-לויד: "הנציגים של קטאר וסעודיה תמכו בעסקה לרכישת צים"
ההסכם למכירת חברת הספנות הישראלית לחברה הגרמנית - שבה מחזיקות גם שתי המדינות הערביות - נחתם היום בתל אביב. השותף הישראלי של החברה הגרמנית היה אמור להיות אודי אנג'ל, אך המו"מ התעכב והגרמנים חברו לקרן פימי
חצי שנה חלפה מאז שנחשף בכלכליסט שמנכ"ל צים אלי גליקמן רוקם ניסיון לרכוש את חברת הספנות הישראלית, והיום, באופן רשמי נחתמה עסקה, אבל לא איתו. היום נחתמה העסקה בין צים להאפאג־לויד (Hapag Lloyd), שנחשפה לראשונה בכלכליסט, שלפיה ענקית הספנות הגרמנית רוכשת את מלוא המניות של צים תמורת 4.2 מיליארד דולר, ובמקביל חותמת על הסכם למכירת הפעילות הישראלית ונכסים נוספים לידי פימי, קרן ההשקעות הגדולה בישראל, שתקים חברה חדשה בשם "צים החדשה", שתהיה שותפה של האפאג־לויד. לאחר השלמת העסקה, שצפויה להתבצע עד סוף השנה בהנחה שיתקבלו כל האישורים הרגולטוריים, צים תימחק מבורסת ניו יורק (NYSE).
האפאג־לויד תשלם 35 דולר עבור כל מניה של צים, מחיר שמשקף פרמיה של 58% על מחיר השוק ערב ההודעה על העסקה, ופרמיה של 126% מאז שנחשף באמצע אוגוסט הניסיון של גליקמן, שהבהיר לכולם שצים נמצאת על המדף. לכלכליסט נודע כי האפאג־לויד ניהלה מגעים לרכישת צים עוד בזמן שהייתה בשליטת עידן עופר - שנפרד ממנה סופית בסוף 2024 - אך הם מעולם לא הגיעו למצב מתקדם רק כשהמכרז הנוכחי יצא לפועל.
במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר החתימה אמר רולף האבן־ינסן, מנכ"ל האפאג־לויד כי "חתמנו על הסכם למיזוג עם צים שבמסגרתו נרכוש 100% ממניות צים במזומן. לדעתנו המחיר הוא אטרקטיבי לבעלי המניות של צים. נממן את זה מהמקורות הנזילים שלנו. לדעתנו העסקה הזו תחזק את הפוזיציה שלנו בעולם הספנות העולמי ואנחנו מצפים לראות סינרגיות בהיקף חיסכון של 400-300 מיליון דולר. נתחזק בעיקר בקווים האטלנטיים, שם נהפוך לחברה השנייה בגודלה". לפי הנתונים שמנכ"ל האפאג־לויד הציג, ה־EBITDA של החברה הממוזגת ב־2025 צפויה לעמוד על 2 מיליארד דולר, בעוד זה של האפאג־לויד לבדה היה עומד על 1.1 מיליארד דולר.
כאמור, מכירת צים למעשה תוביל לפיצולה. האפאג־לויד תמזג לתוכה את הפעילות הבינלאומית של צים, הכוללת 99 אוניות בחכירה, קווי סחר עיקריים (בעיקר בין אסיה לארה"ב), הסכמי לקוחות והמותג צים מחוץ לישראל. תחת פימי תיוותר בישראל פעילות שתכלול 16 אוניות - מהן 12 בבעלות צים ועוד ארבע שתחכור מהאפאג־לויד - את הקווים הלאומיים לישראל וממנה, את מטה החברה בחיפה ואת המחויבות למניית הזהב של המדינה. ההון העצמי של צים החדשה, לאחר השלמת הפיצול, יעמוד על כמיליארד דולר.
למעשה, מניית הזהב של המדינה היא שהובילה לשותפות בין הקרן הישראלית לחברת הספנות הגרמנית. מניית הזהב מקנה למדינה שלל זכויות בחברה, דוגמת היכולת לגייס את הצי שלה בעיתות חירום כדי להבטיח אספקה של נכסים חיוניים כמו חיטה ודלק לישראל גם בשעת מלחמה. מניית הזהב גם קובעת את גודל הצי המינימלי הדרוש, במקרה של צים מדובר ב־11 אוניות. כמו כן, מניית הזהב קובעת כי גורם זר לא יכול להחזיק לבדו בנכס חיוני לישראל דוגמת צים. ובמקרה של האפאג־לויד הגרמנים לא לבד. לחברה יש בעלי מניות מסעודיה (10.2% ממניות החברה באמצעות אחת מזרועות ההשקעה הריבוניות) ומקטאר (12.3% מהמניות באמצעות אחת מזרועות ההשקעה הריבוניות). מנכ"ל האפאג־לויד אמר במסיבת העיתונאים כי "לקטאר וסעודיה יש משקיפים בדירקטוריון שלנו, והם תמכו בעסקה". את החיבור בין האפאג־לויד לפימי יצר סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי לשעבר, שיקבל מיליוני דולרים על חלקו בעסקה.
לכלכליסט נודע כי למעשה מי שהיה אמור להיות השותף הישראלי בעסקה הוא אודי אנג'ל, באמצעות חברת ההשקעות שלו XT. כל הפרטים סוכמו עם אנג'ל, אך עיכוב בחתימת ההסכם בין הצדדים הוביל לכך שברגע האחרון, לפני כשבועיים בלבד, האפאג־לויד החלה לנהל מגעים עם פימי, שגם הבשילו למזכר הבנות מחייב, כאשר פימי הייתה מוכנה לתת את הסכמתה למספר סעיפים שאנג'ל התלבט לגביהם.
צים החדשה שתקים פימי עתידה לענות על כל הדרישות של מניית הזהב שבה תחזיק, אולם הדבר יתאפשר רק לאחר שיתקבלו כל האישורים מהמדינה. ההליך צפוי לארוך כתשעה חודשים, והוא דורש קבלת אישורים מלא פחות מ־11 גורמים רשמיים בישראל. בהאפאג־לויד ופימי משוכנעים שיתקבלו כל האישורים הנדרשים. אולם מנגד עומד מסמך של רשות הספנות והנמלים שמזהיר כי צים החדשה תהיה חברה חלשה עם מודל כלכלי לא יציב, ושהשפל הצפוי בענף הספנות עשוי להקריס אותה, כך שישראל תיוותר ללא הצי האסטרטגי שחיוני לה בעיתות חירום. בפימי והאפאג־לויד דוחים את הטענות ומדגישים כי צים החדשה תהנה מרשת הקשרים של האפג־לויד ומסלוטים בקווי תובלה מרכזיים בעולם.
כמו כן, רשות החברות, שטוענת לכך שהודרה מהליך גיבוש העסקה על אף שאישורה נדרש לה, בוחנת לפנות לבית המשפט במטרה להוציא צו מניעה לעסקה, ושרת התחבורה מירי רגב מתנגדת אף היא לעסקה. גם 1,000 עובדי צים עשויים להערים קשיים. העובדים חוששים מפיטורים המוניים וטוענים כי נציג הדירקטוריון של צים אמר להם ש־880 מהם יפוטרו. בהאפאג־לויד דוחים את הטענות לפיטורים המוניים ומציגים רקורד של רכישות ומיזוגים שבמסגרתן רוב עובדי החברות נשארו לעבוד, אולם המנכ"ל לא הכחיש במסיבת העיתונאים שייתכנו צמצומים במספר העובדים. כמו כן, החברה הגרמנית מעידה שבכוונתה לפתח פעילות ישראלית משמעותית.
האפאג־לויד זכתה במכרז שיצא לדרך בנובמבר האחרון, לאחר שדירקטוריון צים, שבראשו יאיר סרוסי, הודיע שדחה את ההצעה שהגישה קבוצה בראשות גליקמן, שעמדה על כ־2.4 מיליארד דולר. במקביל הודיע הדירקטוריון ששכר את בנק ההשקעות אוורקור כדי לבחון את החלופות שעומדות בפני צים. בסוף ההליך המכרזי זכתה, כאמור, האפאג־לויד.
