"פיצול צים ייצור חברה ישראלית שתהיה חלשה מכדי לשרוד את השפל הצפוי בענף"
רשות הספנות והנמלים מדגישה את חוסר הכלכליות בקיומה של חברה ישראלית ללא הקווים הבינ"ל, ומעריכה כי הממשלה תידרש להעמיד רשת ביטחון שתמנע את קריסתה במחזורי השפל בענף. ועד העובדים השבית את החברה ל־48 שעות, אך בחברה הגרמנית מכחישים פיטורים המוניים. רשות החברות הממשלתיות טוענת כי לא נתנה את אישורה לקיומה של עסקת המכירה
מכירת חברת הספנות הישראלית צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג לויד (Hapag־Lloyd) וקרן ההשקעות הישראלית פימי, שנחשפה בכלכליסט, ממשיכה להכות גלים. לכלכליסט נודע כי השווי של צים בעסקה יעמוד על 4.2 מיליארד דולר, בעוד צים נסחרת בבורסת ניו יורק (NYSE) לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר, ממנה תימחק לאחר שהעסקה תושלם. בקופת צים יש כעת 2.8 מיליארד דולר, וניתן יהיה לחלק נתח מהסכום כדיבידנד שיופחת מסכום העסקה. לכלכליסט נודע כי ישנם חילוקי דעות בדירקטוריון בין הדירקטורים הוותיקים לחדשים (ראו הרחבה בהמשך) ביחס לאופציה הזו, כשהדירקטורים הוותיקים מתנגדים לחלוקת דיבידנד במסגרת העסקה ואילו החדשים תומכים בכך.
העסקה למעשה תיחתם מול האפאג־לויד בלבד, שזכתה במכרז שבנק רוטשילד ניהל עבור הדירקטוריון, והחברה הגרמנית תחתום בנפרד על הסכם מול פימי שבמסגרתו היא תמכור לה את הפעילות הישראלית של צים. כך שבפועל, הפעילות הבינלאומית, הכוללת 99 אוניות בחכירה, קווי סחר עיקריים (בעיקר בין אסיה לארה"ב), הסכמי לקוחות והמותג צים מחוץ לישראל תועבר להאפאג־לויד. תחת פימי תיוותר בישראל פעילות מצומצמת שתכלול 16 אוניות בבעלות צים, את הקווים הלאומיים לישראל וממנה, את מטה החברה בחיפה ואת המחויבות למניית הזהב של המדינה.
פימי תקים למעשה חברה חדשה שתיקרא צים החדשה, והסיכוי שמנכ"ל צים הנוכחי אלי גליקמן ימשיך בתפקידו במסגרת החברה החדשה — נמוך. בכוונת הקרן הישראלית לבסס את התוכנית העסקית של צים החדשה על פעילות באמצעות אוניות להובלת מכולות בגודל בינוני, ולא על אוניות גדולות. במסגרת ההסכם ביניהן, האפאג־לויד מתחייבת לאפשר לצים החדשה להשתלב בקבוצת החברות שהיא שותפה בהן, כך שהיא תקבל סלוטים במסלולי שייט ספציפיים, בעיקר מהים התיכון לאמריקה, וכן תקבל גישה חופשית לנמלים של האפאג־לויד במרוקו, איטליה ושני נמלים במצרים, שאחד מהם הוא בתעלת סואץ.
הפיצול של צים נועד לספק מענה לקושי שמציבה מניית הזהב של המדינה בחברה, שלא מאפשרת החזקה בלעדית של גורם זר בחברה המוגדרת אסטרטגית או חיונית לישראל, כשלכך יש להוסיף את העובדה שלהאפאג־לויד יש בעלי מניות מסעודיה (10.2% ממניות החברה באמצעות אחת מזרועות ההשקעה הריבוניות) ומקטאר (12.3% מהמניות באמצעות אחת מזרועות ההשקעה הריבוניות). לכן, ברכישת הפעילות הישראלית והחיונית עבור ישראל, פימי תהיה זו שתחזיק בזכויות ובחובות הנגזרות ממניית הזהב. כלומר היא תהיה זו שאחראית לשמר את האינטרסים הישראליים בעת חירום.
אך ברשות הספנות והנמלים סבורים שהאופק אינו מסביר פנים ושפיצול החברה יהווה סכנה לאינטרסים של ישראל. בנייר עמדה שחיבר מנהל הרשות, רב חובל צדוק רדקר, הוא מזהיר כי "הפיצול המוצע מבטיח אמנם עמידה פורמלית בדרישות מניית הזהב, אך בפועל יוצר מצב שבו חברת הספנות הישראלית תהיה חלשה מדי מכדי לשרוד את השפל הצפוי בענף. אם לא יוקמו מנגנוני הגנה כגון סבסוד מדינתי, ערבויות, קווי הכנסה משלימים או רשת ביטחון ממשלתית — קיימת הסתברות גבוהה לכך שבטווח הקרוב ישראל תמצא עצמה ללא צי, ללא ימאים וללא יכולת תובלה ימית עצמאית — לא בשגרה ולא בחירום". לדבריו, "השפל הצפוי בעולם הספנות בעתיד הקרוב הוא איום קיומי על חברת צים החדשה. החברה עלולה לאבד נזילות ולהידרדר להקפאת תשלומים, ואף להגיע לחדלות פירעון בתוך זמן קצר יחסית. המשמעות היא סיכון אסטרטגי למדינת ישראל ואובדן עצמאות ימית אם צים החדשה תקרוס".
נייר העמדה של רשות הספנות והנמלים מציין ארבעה סיכונים, שבמידה רבה נובעים זה מזה, שמייצרים תרחיש סביר לדעת הרשות, שבסופו של דבר צים החדשה תקרוס ובכך תותיר את ישראל ללא ספינות תובלה שתוכל לגייס בשעת חירום. הסיכונים הם, ראשית, שהפיצול יצור מודל לא יציב כלכלית עבור צים החדשה, מה שיקשה עליה לשרוד את סיכון המאקרו בענף, שלדעת הרשות עתיד להגיע לשפל בקרוב, כך שצים החדשה למעשה תהיה בסכנת חדלות פירעון מה שיוביל בסופו של דבר לאובדן העצמאות הימית של ישראל.
כאמור, רדקר מתריע מפני שפל עמוק הצפוי בענף הספנות הימית לאחר שנות השיא של 2021–2022, שבמהלכן הוזמנו ונבנו כמויות אדירות של אוניות חדשות. לדבריו, כבר כיום קיים עודף היצע משמעותי, שעשוי אף להתרחב כאשר נתיבי השיט ישובו לפעול דרך מיצרי באב אל־מנדב ותעלת סואץ, במקום עקיפות דרך כף התקווה הטובה. חזרה לנתיבים הקצרים תגדיל את הקיבולת האפקטיבית ותחריף את עודף ההיצע. המשמעות, לפי נייר העמדה, היא ירידה חדה בתעריפי ההובלה, שחיקה ברווחיות וחזרה להפסדים אצל מובילים שאין להם יתרון לגודל. רדקר מדגיש כי "צים החדשה" — לאחר פיצול הפעילות — תהיה חברה קטנה, מקומית, ללא פריסה גלובלית וללא מסה קריטית. היא לא תיהנה מסבסוד צולב, שבו קווים רווחיים מממנים קווים מפסידים, ולפיכך השפל בענף עלול להפוך עבורה לאיום קיומי עם הסתברות גבוהה לחדלות פירעון, בשל ירידה צפויה בהכנסות במקביל לעלויות תפעול גבוהות וקבועות."קריסה של צים החדשה משמעותה הרסנית מבחינה לאומית — אובדן צי לאומי זמין לשעת חירום. לא יהיה צי שניתן יהיה לרתק או להפעיל בזמן חירום. ימאים ישראלים וקציני ים ייעלמו מהמערכת, והכשרת כוח אדם חדש אורכת שנים ארוכות. קיים גם איום על היכולת למלא תפקידי חובה, כגון נתבים. ישראל עלולה לאבד יכולות ימיות לאומיות שנחשבו קריטיות, ושיקום הצי ידרוש השקעות של מיליארדי דולרים ו־7–10 שנות הכשרת כוח אדם". חרף התחזית הקודרת של רדקר, בקרן פימי, שאותה מוביל ישי דוידי, משוכענים שביכולתה לייצב את צים החדשה ולהוביל אותה לרווחיות
2 צפייה בגלריה
ישי דוידי מקרן פימי ומנכ"ל האפאג-לויד רולף האבן ינסן
(צילומים: Maria Feck/Bloomberg, יונתן בלום)
אתמול אחר הצהריים התכנס דירקטוריון צים בראשות יאיר סרוסי כדי לאשר את עסקת המכירה להאפאג־לויד ופימי. הישיבה הייתה ממושכת ונמשכה עד שעות הלילה. העסקה אמורה להיחתם היום, ואתמול דיווחה האפאג־לויד לבורסה בפרנקפורט, שם היא נסחרת לפי שווי של 20 מיליארד יורו, כי היא מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת צים. מנכ"ל החברה הגרמנית רולף האבן־ינסן צפוי להגיע לישראל ולהיפגש הן עם הנהלת צים והן עם העובדים. עם זאת, אתמול פוצצה פגישה עם ניר אפשטיין, חבר הדירקטוריון שנשלח לנהל משא ומתן עם הוועד על המשך הדרך. לטענת העובדים, אפשטיין הציג תמונה שלפיה רק 120 מתוך כ־1,000 העובדים של צים כיום ימשיכו תחת צים החדשה של פימי, ויקבלו ביטחון תעסוקתי לשנה אחת בלבד, וכן בונוס בגובה ארבע משכורות. יו"ר הוועד, אורן כספי, הפסיק את הפגישה והורה לעובדים לשוב לבתיהם באמצע יום העבודה. היום צפוי ניסיון להשיב את העובדים לשולחן המשא ומתן. האפאג־לויד, מצידה, מכחישה כל טענה ביחס לפיטורים מתוכננים, וטוענת כי רוב העובדים שלא ייקלטו בצים החדשה, ישולבו בפעילות שלה, שצפויה לכלול פתיחה של סניף ישראל ומרכז מו"פ של טכנולוגיה ימית שירכז את הפעילות הטכנולוגית של צים, שמעסיק כיום כ־250 עובדים. במצגות שלה הראתה החברה הגרמנית כי ב־20 השנים האחרונות היא מיזגה לתוכה שורה ארוכה של חברות ורוב העובדים המשיכו להיות מועסקים אצלה לאחר מכן.
כך או כך, זו לא החזית היחידה שעומדת בפני העסקה, שכן גם לאחר חתימת העסקה, הדרך לאישורה עוד ארוכה. רשות החברות הממשלתיות, המנוהלת בידי רועי כחלון, ביקשה מהחברה, במכתב ששלחה אליה אתמול, להעביר לידיה את פרטי ההסכם ואת המתווה לפיצול צים, כך שתעמוד במחויבויות הנובעות ממניית הזהב, והבהירה שהעסקה טעונה את אישורה. מחויבות זו כוללת אפשרות לרתק עבור המדינה לפחות 11 אוניות בשעת חירום, כדי להבטיח רציפות תובלה ימית לישראל וממנה. כמו כן, עשרה גופים רגולטוריים אמורים להביע את עמדתם, ובהם משטרת ישראל, שב"כ, המטה לביטחון לאומי, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון והמוסד. לאחר גיבוש העמדות, תעביר רשות החברות את המלצתה להכרעת שרי התחבורה, האוצר והשר לשיתוף פעולה אזורי.
ההחלטה של שורת גורמי המדינה האלו תלויה במידה רבה בתוכן שיוצק לתוך החלק הישראלי של החברה לאחר הפיצול — האם יכלול נכסים מהותיים ועומק פיננסי מספק, או שמא יישאר מצומצם. ברשות החברות דורשים גם הפרדה מוחלטת בין פעילות האפאג־לויד לבין פעילות צים החדשה, ללא הסכמי צד בין החברות. יצוין כי גם ברשות החברות הופתעו מהפרסום בכלכליסט, ולא היו מודעים לפתרון לקושי שמעוררת מניית הזהב של המדינה לרוכשים הזרים בדמות שותף ישראלי כמו פימי.
מי ירוויחו מהעסקה?
ככל שהעסקה המדוברת תצא לפועל, הרי שהיא מהווה ניצחון עבור שלושה גופי השקעות ישראלים — מור גמל ופנסיה, קרן הגידור רידינג קפיטל וספרטה, חברת ההשקעות של אלון גונן, ממייסדי חברת הפינטק פלוס 500 — שיצאו בדרך עקיפה למאבק בהצעת הרכישה שגיבש המנכ"ל גליקמן לחברה בהיקף של 2.4 מיליארד דולר. בנובמבר שלחו הגופים האלו מכתב לדירקטוריון צים בדרישה למנות שלושה דירקטורים מטעמם ולחלק דיבידנד. הדירקטוריון מינה שניים מהמועמדים (לאחר שצורפו יאיר אבידן ויורם טורבוביץ'), ואלה היו שותפים להחלטה למכור את צים להאפאג־לויד ופימי בשווי גבוה משמעותית מזה שהציעה הקבוצה בהובלת גליקמן, אף שבדיונים הציגו גם עמדות ביקורתיות. מור (2.9% מהמניות, בשווי כ־100 מיליון דולר), רדינג (1%) וספרטה צפויות להרוויח עשרות מיליוני דולרים מהמכירה, אם תושלם. המנכ"ל גליקמן מחזיק ב־1.2% ממניות החברה — שוויין במכירה נאמד בכ־43 מיליון דולר. אגב, MSC, ענקית הספנות השוויצרית, שקלה לחבור לגליקמן לאחר שרמי אונגר, יבואן קיה לישראל ובעלי חברת הספנות ריי שיפינג, פרש מהקבוצה שהוביל, אך בסוף החליטה לא להתמודד על רכישת צים בשלב המחייב של המכרז. מרוויח נוסף הוא סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי לשעבר, שצפוי לקבל מיליוני דולרים בעבור השירותים שהעניק לגיבוש העסקה למכירת צים להאפאג־לויד ופימי.
