פרשנות
ההפיכה המשטרית קיבלה רוח גבית מפרשת הפצ"רית
בקואליציה מנסים לקדם במהירות את החוקים שנועדו להחליש את מערכת המשפט ושומרי הסף; בינתיים, בכנסת מטילים ספק אם תקציב 2026 יאושר עד מרץ
פרשת הפצ"רית נתנה לקואליציה רוח גבית בכל הנוגע לקידום חוקי ההפיכה המשטרית ולהצרת צעדיה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
ברקע חוסר הצלחתה של הממשלה להדיח את בהרב מיארה, מיהרו ביום רביעי האחרון יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט (ליכוד) לכנס דיון משותף בפרשת הפצ"רית ובהתנהלות היועמ"שית.
לאחר שבהרב מיארה ופרקליט המדינה שרון אפק לא הופיעו לישיבה, איים רוטמן בנקיטת צעדים כנגדם. היועמש"ית הודיעה כי "גורמי האכיפה העוסקים בעניין לא יוכלו לקחת חלק בישיבה זו", אבל התשובה לא סיפקה אותם. רוטמן הודיע כי "ביום שני נתחיל לדון בחוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה (שאושר בטרומית, צ"ז). לא רציתי לחוקק אותו בחקיקה מהירה, אבל נתקדם איתו בהתאם לצורכי השעה. לא יתכן שכל החוטים יוחזקו על ידי אדם אחד".
בהרב מיארה מתנגדת לחוק לפיצול משרת היועמ"ש, בנימוק כי הדבר יחליש את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ואת בעלי התפקידי החדשים (תובע כללי, ומייצג המדינה בערכאות). סגנה כתב באחרונה לוועדת השרים כי ישנו "חשש כבד שאלה נועדו לקדם אינטרסים פרסונליים כבדי משקל הנוגעים לקיומם של הליכים פליליים וחקירות פליליות מתנהלים, ולזהותה של התובעת הכללית".
ואולם ההתנגדות הזו לא מזיזה לרוטמן ולממשלה כולה. ההערכה היא שקצב הדיונים בחוק לפיצול משרת היועמ"שית יזורז, למרות שבג"ץ עשוי לפסול אותו או לקבוע כי ייכנס לתוקף החל מהבחירות הבאות.
בינתיים, רוטמן יקדם ביום שני בוועדתו הצעת חוק שלפיה סדרי הדין, הכללים להתנהלות בתי המשפט, יידרשו לקבל את אישור ועדת החוקה. ביום שלישי תחזור ועדת החוקה לדון בחוק להעברת האחריות המינהלית על מח"ש לשר המשפטים, שהוגשה על ידי ח"כ משה סעדה (ליכוד). בהרב מיארה מתנגדת לכך בעיקר בשל פגיעה אפשרית בבדיקת עבירות שוטרים, והביעה חשש שהחוק יחליש את יכולתה של מח"ש לחקור עבירות. ועדת החוקה גם תדון ביום שלישי בחוק להגבלת משך הזמן לקיום חקירות משטריות והגבלת המועד להגשת כתב אישום שגם אותה הגיש רוטמן.
הצעות החוק הפרטיות הללו נועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק. לכך יש לצרף את חוק השידורים שהוגש על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ואושר בשבוע שחלף בקריאה ראשונה. החוק צפוי לפגוע בכלי התקשורת החופשיים, להגדיל את מעורבות הפוליטיקאים ברשות החדשה לתקשורת ועוד.
הסיבה למהירות בקידום החוקים הללו נעוצה בכך שעתידה של הקואליציה לוט בערפל. בינתיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לקדם את חוק ההשתמטות. ש"ס כבר הודיעה בסוף השבוע כי תתמוך בנוסח שגובש בין השר לשעבר אריאל אטיאס לבין ביסמוט. הדבר סולל את הדרך לשובה לממשלה של ש"ס. רבני אגודת ישראל אמנם עדיין מתנגדים, אבל נתניהו ינסה להעביר את חוק גם בלעדי נציגיהם בכנסת.
החרדים מבקשים לחוקק חוק שיחזיר להם מיידית את ההטבות הכלכליות: קצבת אברך של כ-1,000 שקל בחודש, סבסוד מעונות של אלפי שקלים למשפחה ועוד. אמנם יוגשו עתירות לבג"ץ נגד החוק, אבל עד שהן יוכרעו תעבור חצי שנה לפחות.
בינתיים, נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' ינסו להעביר עד סוף מרץ את תקציב המדינה ל-2026, במסגרתו, יתוגברו התקציבים למוסדות החרדיים. במפלגות החרדיות חוששים מאוד מאי חקיקת חוק התקציב, דבר שיגרום להקדמת הבחירות; הסיבה: התנהלות הממשלה לפי תקציב 2025 כ"תקציב המשכי" יעצור חלק גדול מהכספים למוסדות החרדיים. בכנסת מטילים ספק אם תקציב 2026 יאושר, ומי שיחליט על כך בסופו של דבר, כמו גם על חקיקת חוק ההשתמטות, הוא נתניהו עצמו.
