היועמ"שית התנגדה - אך ועדת השרים לחקיקה אישרה את פיצול תפקידה לשניים
הוועדה אישרה לקריאה טרומית את הצעות החוק לפיהן התפקיד יפוצל לתובע כללי וליועץ משפטי לממשלה. המשנה ליועמ"שית: חשש כבד שההצעות והעיתוי שלהן נועדו להשפיע על משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל הליכים פליליים נוספים שמתנהלים
למרות התנגדות היועמ"שית, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') לקריאה טרומית בכנסת את הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים - תובע כללי ויועץ משפטי לממשלה.
הוועדה, בראשה עומד שר המשפטים יריב לוין, החליטה להעביר את ההצעות לקריאה טרומית בכנסת. לפי הודעת לוין, זאת "בכפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית".
האישור בוועדה מגיע כאמור חרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה למהלך, בטענה שמתעורר חשש כבד שההצעות והעיתוי שלהן נועדו להשפיע על משפט של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל הליכים פליליים נוספים שמתנהלים.
במכתב ששלח היום (א') המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון לשר המשפטים יריב לוין הוא כותב כי "יש להתנגד להצעות ואין לקדמן", מטעמים "תהליכים ומהותיים". לדבריו, "מדובר בהצעות המהוות שינוי משטרי שמקודם באופן חפוז, ללא ביצוע עבודת מטה, מבלי להיוועץ בגורמים הרלוונטיים". עוד הוא מוסיף כי ישנו "חשש כבד שאלה נועדו לקדם אינטרסים פרסונליים כבדי משקל הנוגעים לקיומם של הליכים פליליים וחקירות פליליות מתנהלים, ולזהותה של התובעת הכללית".
- לצפייה במכתב לחצו כאן
לימון כותב במכתבו כי שתי הצעות החוק – הן של ח"כ חנוך מלביצקי מהליכוד והן של ח"כ מישל בוסקילה מהימין הממלכתי – הינן בעלות "משמעות פרסונלית משום שתוצאתן המעשית היא החלפת זהותה של התובעת הכללית באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע כללי תחתיה על ידי שר המשפטים (באישור ועדת החוקה). כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהולן של חקירות פליליות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור, ובמקביל לניסיון הממשלה להביא להחלפתה של היועצת המשפטית לממשלה". לדבריו, "קיים אפוא חשש כבד לכך שיש בהצעות אלו כדי לקדם אינטרסים אישיים כבדי משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה".
הוא מרחיב על כך שההצעות מקודמות במסגרת חקירה פרטית, בצורה חפוזה, ללא עבודת מטה סדורה, בלי תשתית עובדתית ומקצועית ובניגוד למסקנות של ועדה ציבורית-מקצועית בראשה עמד נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר ז"ל, "אשר קבעה שאין לפצל את התפקיד".
עוד כותב לימון כי ההצעות מבקשות לשנות מן היסוד את מוסד היועמ"ש כפי שזה עוצב עשרות שנים. "שילוב 'כובעיה' של היועצת המשפטית לממשלה, כמי שאמונה הן על התביעה הכללית והן על הייעוץ המשפטי לרשות המבצעת, נועד לאפשר לה לממש באופן יעיל וממשי את תפקידה בשמירה על שלטון החוק ומשמש ערובה חשובה לכך", כותב לימון. לדבריו, "הצעות החוק צפויות להביא להחלשה משמעותית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ושל מערך התביעה הכללית כאחד, שכן הן פוגעות בהיררכיה של המערכת ויוצרות שתי מערכות נפרדות בעלות סמכויות חופפות בחלקן. בכך תבאנה ההצעות לפגיעה בערובות השלטוניות הבסיסיות והחיוניות ביותר לשלטון החוק, למינהל התקין, למניעת שחיתות ולהגנה על זכויות האדם".
עוד כותב לימון שההצעות בעיתוי שבו הן מועלות "הן חלק מהרפורמה המשפטית – מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על העקרונות המשטריים הדמוקרטיים, לשמירה על שלטון החוק ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון" – מהלך שכולל גם פגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובחופש העיתונות.
