פרשנות
ביסמוט רקח את עקרונות מתווה ההשתמטות, נתניהו יחליט אם מתאים לו
הדחתו של יולי אדלשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון שינתה את מאזן הכוחות בליכוד: ההתנגדות הפנימית דעכה, והדרך לחוק ההשתמטות נפתחה; ביסמוט מנצל את הרגע לקידום מתווה גיוס שיהיה מקובל על החרדים, בזמן שנתניהו בוחן אם המהלך ישתלם לו פוליטית; התוצאה תקבע לא רק את עתיד החוק אלא גם את יציבות הממשלה
כמו שנראים הדברים השבוע, הדחת יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין, השתלמה לקואליציה והשיגה את מטרתה. אם לפני כחצי שנה, בתחילת כנס הקיץ של הכנסת, העברת חוק ההשתמטות נראתה בלתי אפשרית — אתמול, כשנפתח כנס החורף, זה נראה לגמרי אפשרי, והשאלה היא בעיקר האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט שזה משתלם לו.
מחנה אדלשטיין התפרק, ואף אחד בליכוד לא רוצה להצטייר כמתנגד נתניהו לפני הפריימריז. זה לא אומר שהחוק באמת יעבור — הדבר תלוי בהרבה מאוד משתנים, למשל בשאלה האם סיעות עוצמה יהודית והציונות הדתית יכפו בחירות מוקדמות בשל דרישה כלשהי להמשך הלוחמה. אבל אם נתניהו ירצה, כנראה שיהיה רוב לחוק.
1. דיוני חוק ההשתמטות שהיו אמורים להתחדש היום בוועדת חוץ וביטחון נדחו עד שיועמ"שית הוועדה מירי פרנקל שור תסיים את כתיבת טיוטת הצעת החוק. סביר שגם הצגת המתווה תידחה. אך עוד לפני החקיקה, לעובדה שיו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט יוצר מומנטום של תהליך השתמטות יש חשיבות בפני עצמה — זאת כדי שניתן יהיה לבקש מהחרדים לא להפיל מהלכים של הקואליציה, כמו למשל החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
ביסמוט צפוי לגבש חוק השתמטות שבמסגרתו לפחות בשנה הראשונה כל הצעירים החרדים יחזרו למעמד נטול סנקציות, ייפסקו המעצרים שכל כך מעליבים את החרדים, ויחזרו ההנחות הגדולות במעונות היום
מה שמאפיין את חוקי ההשתמטות לדורותיהם הוא שהם שקר מוסכם: קובעים יעדים ויודעים שלא יעמדו בהם. מאז החלה חקיקת חוק ההשתמטות לפני יותר משנה, הוביל אדלשטיין מחנה של חברי כנסת מהימין, בעיקר מהזרם הדתי־לאומי, שאומנם הסכימו ליעדים חלקיים מאוד אך עמדו על כך שיהיו סנקציות משמעותיות ומיידיות.
את המחנה הזה הצליחה הדחת אדלשטיין לפרק. היא לא רק הותירה את מתנגדי החוק בקואליציה ללא מנהיג, אלא גם הבהירה שכל מי שיתנגד לחוק יצטייר בפריימריז כמתנגד לנתניהו — ואין מעמד גרוע מזה בליכוד.
2. אם המלחמה באמת תסתיים והמוני אנשי המילואים יתחילו להשתחרר, הדבר יקל מעט את הלחץ לגיוס החרדים. ארגוני המשרתים, שבהם ייצוג גדול מאוד לימין ולציבור הדתי־לאומי, עדיין צפויים להיאבק בחוק בחריפות — אך הפעם ספק אם זה יועיל.
כמובן שיש עוד הרבה מאוד מכשולים בדרך לחוק ההשתמטות: הצבעת אנשי סיעת הציונות הדתית, שהציבור שלהם נאבק בתקיפות נגד החוק ובייחוד השר אופיר סופר; התנגדות חלק מרבני אגודת ישראל בראשות האדמו"ר מגור; והתנגדות חלק מחברי מועצת חכמי התורה של ש"ס. בסופו של דבר מדובר בחוק שקובע סנקציות על תלמידי ישיבות, וקובע יעד גיוס של 50% מהצעירים החרדים בתוך חמש שנים. כדי שהוא יעבור, רוב חברי הכנסת החרדים יהיו חייבים להצביע בעדו. כלומר, זה יקרה בקולותיהם ממש, וזה לא פשוט מבחינתם.
במצב הזה, מה שיקבע אם חוק ההשתמטות יעבור או לא הוא בעיקר שאלת היכולת של נתניהו להחזיק את הקואליציה, והשאלה האם הוא מעריך שזה ישתלם לו. זו נוסחה שקשה מאוד לחשב — היא כוללת משתנים כמו האם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ירצה לפרק את הממשלה; האם נתניהו יחשוב שהוא יכול לאזן את הפגיעה התדמיתית של העברת חוק ההשתמטות, שבוחרי הליכוד מתנגדים לו, באמצעות הבאת הסכמי אברהם חדשים; האם הקואליציה מסוגלת לגבש רוב להעברת תקציב; ועוד.
3. הבסיס לחוק ביסמוט צפוי להיות ההסכם שהשיג אדלשטיין עם החרדים ערב התקיפה באיראן. זה היה הסכם שנסגר בצל הצורך למנוע את פירוק הקואליציה לפני המתקפה באיראן, ואדלשטיין נסוג ממנו אחר כך. ממילא עקרונות ההשתמטות צפויים להיות גיוס של 4,800 חרדים השנה (כשליש מהמחזור החרדי) ו־5,760 בשנה הבאה, וגידול הדרגתי עד ל־50% מהמחזור החרדי בתוך חמש שנים. לא רק שהם לא יופנו כולם למקצועות קרביים או תומכי לחימה — ככל שזה תלוי בביסמוט, ייספרו במסגרת היעדים גם חרדים שישרתו בשירות אזרחי בתחומים כמו משטרה או מכבי אש.
כיוון שיש כיום כ־80 אלף איש בתהליך הכרה כמשתמטים, הדבר החשוב ביותר לחרדים הוא להכשיר את כולם. אדלשטיין רצה להמשיך את הסנקציות עד שהחרדים יעמדו לראשונה ביעדים.
אצל ביסמוט צפוי חוק שבמסגרתו לפחות בשנה הראשונה כל הצעירים החרדים יחזרו למעמד נטול סנקציות, ייפסקו המעצרים שכל כך מעליבים את החרדים, ויחזרו ההנחות הגדולות במעונות היום. אין צורך לאידיאליזציה של חוק ה"חצי השתמטות" שאליו שאף אדלשטיין. כזכור, רשימת הסנקציות שאדלשטיין רצה להחיל בשנה הראשונה נראתה כמו תקנון משמעת של ישיבה: בלי רישיון נהיגה, בלי נסיעות לחו"ל, בלי סיוע בלימודים אקדמיים. במילים אחרות — מדינת ישראל שוב התנדבה לאכוף על הצעירים החרדים להישאר בישיבה. גם בחוק ההשתמטות המלא של ביסמוט, שלילת הרישיון צפויה להיות אחת הסנקציות הראשונות.
כמו תמיד, הפרטים קובעים את הכל — למשל, אחרי כמה שנים יוטלו סנקציות ובאיזה מדרג; מי יקבע אם עמדו ביעדים או לא — גורם צבאי או פוליטי; האם ההחלטה על הסנקציות תהיה אוטומטית או כרוכה במנגנון מסורבל. מבחינת החרדים אחד היתרונות של חוק ביסמוט הוא שהוא קונה להם זמן, בתקווה שבממשלה הבאה יעבירו חוק הרבה נוח יותר מבחינתם. זאת בהנחה שעד אז אכן תסתיים המלחמה ורמת הזעם עליהם בציבור הדתי־לאומי ובימין בכלל תפחת.
4. ביסמוט ניסה להציג את המסמך שהעביר ליועצת המשפטית של הוועדה בשבוע שעבר כאילו הוא מקובל על צה"ל. סביר להניח שאחד המוטיבים הקבועים בדיוני הוועדה יהיה הניסיון של האופוזיציה להראות עד כמה הצעת החוק אינה עונה על צורכי הצבא, מול ניסיונו של ביסמוט להיאחז בביטויים כמו "צה"ל השתתף בהכנת החוק". נציגי צה"ל, כמובן, ימצאו עצמם קורבנות לוויכוח הפוליטי.
אם החוק יעבור, אין ספק שהוא ייפסל בבג"ץ. בסופו של דבר מדובר בחוק שמתכוון להביא "חצי שוויון בנטל" בעוד חמש שנים — וזה אחרי 25 שנה של חוקי השתמטות קודמים. השאלה האמיתית והקובעת היא האם בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע את הכשרת המשתמטים. במצב כזה החוק לא יהיה שווה את הפיקסלים שוועדת החוץ והביטחון בזבזה עליו. יש מעט נושאים שבהם בג"ץ ייהנה מתמיכה כה רחבה מצד הציבור הדתי־לאומי כמו פסילה של חוק ההשתמטות. ובכל זאת, התקווה של המפלגות החרדיות היא שלא יינתן צו ביניים. לכן כל כך חשוב להן שיתוף הפעולה של היועצת המשפטית של הוועדה, מירי פרנקל־שור.
המשטרה הפיצה הנחיה לאנשיה שלא לשתף פעולה במעצר עריקים חרדים. זאת משום שהמעצרים יוצרים הפגנות שלמשטרה אין כוח אדם להתמודד איתן. גם לצה"ל אין יכולת לבצע כמות משמעותית של מעצרי עריקים יזומים
אלא שתהליך החקיקה אינו מיועד רק לפתור את בעיית המשתמטים. בציבור החרדי יש זעם גדול על הפוליטיקאים החרדים, שנתפסים כמי שלא באמת מתאמצים להחזיר לצעיר החרדי את זכותו הבלתי מעורערת להשתמט. הפוליטיקאים החרדים זועמים על נתניהו, שמבחינתם מוליך אותם בכחש מתחילת הקדנציה. את בעיות התדמית הללו — של הפוליטיקאים החרדים ושל נתניהו — אמור חוק ההשתמטות לפתור, גם אם בג"ץ יעצור אותו מיד.
המאבק החרדי מבוסס על כתישת מערכת אכיפת החוק. הוא נחל הצלחה גדולה כאשר המשטרה הפיצה הנחיה לאנשיה שלא לשתף פעולה עוד במעצר עריקים חרדים. הדבר מוסבר בכך שהמעצרים יוצרים הפגנות, שלמשטרה אין כוח אדם להתמודד איתן. לצה"ל אין יכולת לבצע כמות משמעותית של מעצרי עריקים יזומים, ורוב המעצרים התבססו על מקרים שבהם חרדים עוכבו על ידי המשטרה מסיבות אחרות והתברר שהם עריקים.
על פי ההנחיה הקודמת, השוטרים היו אמורים לעכב אותם עד להגעת המשטרה הצבאית. כעת אפילו מעט המעצרים האלה לא יבוצעו. השר בן גביר יצבור על כך נקודות נוספות בציבור החרדי.
הרחק מיעדי הגיוס ב־2025
חרדים: 2,940 מגויסים, 1,722 עצירים
1,722 משתמטים ועריקים חרדים נעצרו מתחילת השנה. כך עולה מסיכום הדיון האחרון שנערך בספטמבר אצל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בנושא יישום פסק הדין של בג"ץ לגיוס הצעירים החרדים. זאת מתוך כ־12 אלף צעירים חרדים שנמצאים בהליכי הכרזה כמשתמטים. 4,600 מתוכם הוכרזו כבר כמשתמטים ול־7,600 הוצאו צווי 12 בדרך להכרזתם כמשתמטים.
2 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט. מטרת המתווה לשכנע את החרדים לא להפיל מהלכים של הקואליציה
(צילום: רפי קוץ)
ל־78 אלף צעירים חרדים בני 28-18 נשלחו צווי התייצבות, אבל רוב הצווים נשלחו רק ביולי האחרון ותהליך ההכרזה כמשתמט אורך כמה חודשים. בדיון אצל בהרב־מיארה הודיע נציג המשטרה על כוונתה לסגת מההסכם עם הצבא שבמסגרתו אם היא נתקלת במשתמטים, היא מעכבת אותם עד לאזעקת משטרה צבאית. הטענה של המשטרה היא שאין לה די כוח אדם להפגנות שיוצרים המעצרים. בספטמבר החיל צה"ל תוכנית חנינה למשתמטים חרדים שהביאה 180 צעירים להתייצב מתוכם גויסו כ־110.
ראש תומכ"א (חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם) תא"ל שי טייב אמר באחד מדיוני חוק ההשתמטות של ועדת החוץ והביטחון בספטמבר שבשנת הגיוס 2024 (יולי 2024 - יוני 2025) גויסו 2,940 חרדים. יחסית לצרכים של צה"ל המספר הזה הוא אכזבה גדולה. הוא מהווה רק 61% מההתחייבות שנתן צה"ל לגייס 4,800 חרדים בשנת הגיוס 2024. אבל בכל אחת מחמש השנים הקודמות מספר המתגייסים עמד על כ־1,800. ממילא נראה שהסנקציות והמעצרים הביאו לעלייה בגיוס.
