החוק לפיצול משרת היועמ"ש אושר בקריאה טרומית
שש הצעות החוק שהוגשו בנושא פיצול משרת הייעוץ המשפטי לממשלה אושרו ברוב של 59 מול 45, בעקבות דיל עם הסיעות החרדיות שיקדם את הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. הקואליציה מבקשת לקדם בכך את הצעתו של ח"כ שמחה רוטמן לפיצול המשרה לשלושה חלקים - הייעוץ המשפטי, התובע הכללי ומייצג המדינה בערכאות
מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את שש הצעות החוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה. בקואליציה מבקשים לקדם את הצעתו של יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שאושרה ברוב של 59 נגד 45. לפי הצעתו של רוטמן, המשרה תפוצל לשלושה חלקים - הייעוץ המשפטי, התובע הכללי ומייצג המדינה בערכאות. את ההצעות האחרות, שיאוחדו תחת הצעתו של רוטמן, הגישו חברי הכנסת מישל בוסקילה (הימין הממלכתי), אלי דלל (הליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), ניסים ואטורי (הליכוד) ואליהו רביבו (הליכוד).
ההצעה המאוחדת תעבור לדיון בוועדת החוקה. הרוב בהצבעה התאפשר בעקבות "דיל" עם הסיעות החרדיות - יהדות התורה וש"ס - לפיו בתמורה לתמיכתן או אי התנגדותן תקדם הקואליציה הצעת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. נזכיר כי המפלגות החרדיות מקיימות "חרם הצבעות" על הצעות חוק של ח"כים מהקואליציה בשל אי קידומו של חוק ההשתמטות.
בקואליציה מבקשים לקדם במהירות את הצעות החוק הללו בוועדת חוקה לנוכח הקשיים בהדחתה של היועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב מיארה. זאת אחרי שבג"ץ הקפיא את החלטת הממשלה להדיחה, והודיע שכדי להדיח את בהרב מיארה יש לכנס הוועדה שהמליצה על מינויה (ועדת גרוניס). יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, סיים לפני מספר ימים את כהונתו.
מינויו של יו"ר חדש תקוע מאחר שדרושה הסכמה בין נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לשר המשפטים יריב לוין - המתעלם ממנו במופגן. שני חברים בוועדה סיימו את כהונתם: פרופ' רון שביט נציג האקדמיה, ועו"ד תמי אולמן נציגת לשכת עורכי הדין. בוועדה אמור לשבת שר משפטים לשעבר, אלא שלוין לא מצא עד כה מועמד כזה (שאינו מכהן בממשלה ובכנסת) שמוכן לתמוך בהדחה.
לפני ההצבעות התקיים דיון בהצעות במליאת הכנסת, במהלכו הסביר רוטמן את הצעתו: "היועץ המשפטי לממשלה יהיה משרת אמון של הממשלה, שלא יתעסק בתיקים פליליים. הוא ייתן עצות משפטיות לממשלה וימונה על ידי הממשלה. כשהממשלה תתחלף - גם הוא יתחלף. השני יהיה כמו משרד עורכי דין שייצג את הרשויות בפני בית המשפט. השלישי יהיה התובע הכללי. במצב שכזה ניגוד העניינים הקיים ייפסק".
שר המשפטים יריב לוין יצא בחריפות נגד גלי בהרב מיארה ובית המשפט העליון: "מוסד היועמ"ש כפי שקיים בישראל לא קיים באף מקום בעולם, ולא במקרה - כי הוא מנוגדת תכלית הניגוד לעקרונות הדמקורטיים הבסיסיים ביותר. אצלנו יש שיטה מעוותת שבה כופים על ממשלה יועץ משפטי שמונה על ידי ממשלה קודמת שעמדותיה הפוכות לחלוטין, וחבריה יושבים באופוזיציה לממשלה המכהנת, וזאת תוך שמרכזים בידי אותו יועץ סמכויות דרקוניות חסרות תקדים. נותנים את כל הכוח לגורם אחד באופן בלתי מבוקר. זה כוח משחית".
לוין המשיך ותקף את היועמ"שית: "מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הושחת עד היסוד בכל התחומים בתקופת כהונתה של היועצת המודחת גלי בהרב מיארה. באופן שיטתי היועמ"שית פועלת פעם אחר פעם כדי להציג עמדות כנגד הממשלה באופן קיצוני נגד חלק מהעמדות העותרים. אפילו בית המשפט העליון בהרכבו החד צדדי מקבל עמדות שהן יותר מתונות מעמדות היועמ"שית נגד הממשלה".
לוין תקף את החלטת בג"ץ להקפיא את הדחתה של בהרב מיארה: "הממשלה הצביעה פעמיים וקיבלה פה אחד החלטה להדיחה, ואז בית המשפט העליון מסכל את היכולת של הממשלה להחליף יועץ שהיא אינה יכולה לעבוד איתו. הוא יוצר מציאות שהוא כופה על הממשלה יועץ שמונה על ידי ממשלה קודמת ופועל נגד הממשלה באופן משפטי. זה משפט צדק? זו חרפה, בושה וליקוי מאורות".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) תקפה את ההצעות: "זה לא תיקון, זו לא רפורמה. כשרוצים לרסק משהו, מפרקים אותו לרסיסים ומחלקים כל רכיב ורכיב. וזה מה שעושים פה. זה החוק לריסוק היועצת המשפטית לממשלה. יוצרים גופים מוחלשים שיריבו ביניהם. הממשלה היא החוק, היא לא חייבת מעכשיו לקיים את החוק".
במאי האחרון שיגר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, חוות דעת לוועדת השרים לחקיקה שבה הביע את התנגדותו להצעות החוק. לדבריו, "הצעות החוק בעיתוי בו הן מועלות הן חלק מהרפורמה המשפטית, מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על שלטון החוק ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון ובעל השלכות על עקרונות משטרים דמוקרטיים. הצעות החוק צפויות להוביל לפגיעה בערובות שלטוניות בסיסיות וחיוניות ביותר לשלטון החוק, למינהל התקין, למניעת שחיתות ולהגנה על זכויות הפרט ולהביא להחלשה משמעותית של מערך המשפט הציבורי, של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל מערך התביעה הכללית כאחד. מדובר במהלך חפוז, בהצעות חוק פרטיות שלא קדמה להן עבודת מטה, ללא תשתית מקצועית או עובדתית, ובניגוד למסקנות ועדת שמגר שקבעה שאין לפצל את התפקיד".
עוד הוסיף לימון כי "הצעות החוק הן פרסונליות, במובן שהתוצאה המעשית שלהן היא החלפת התובעת הכללית ופרקליט המדינה באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע חדש תחתיה על ידי שר המשפטים (באישור ועדת החוקה). כל זאת במהלך ניהול משפטו הפלילי של רה"מ, ובעת ניהול מהלכים פליליים רגישים בעניינם של נבחרי ציבור נוספים, ובמקביל לניסיון של הממשלה להביא לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה. על כן קיים חשש כבד לקיומם של אינטרסים אישיים בקידום ההצעה לחברי הכנסת ולחברים בממשלה שנגדם מתנהלות חקיקות פליליות או מתנהלים הליכים פליליים לרבות ראש הממשלה".
