פרשנות
אחרי השופטים והיועצים, יריב לוין רוצה למנות גם את החוקרים
ניסיון שר המשפטים להפקיע את ניהול חקירת הפצ"רית מידי הפרקליטות ולהעבירה נציב התלונות על שופטים אשר קולה, שמתעב את הפרקליטות, ממחיש את המהפכה המשטרית במלוא כיעורה: פיגוע רב נפגעים גם בעיקרון הפרדת הרשויות וגם בשלטון החוק. מרוץ הסמכויות יוכרע בבג"ץ בשבוע הקרוב
כמו המפלצת המיתולוגית הידרה שמצמיחה עוד ועוד ראשים, האחד רעיל ממשנהו, כך מתפצל סיפור הפצ"רית לפרשות משנה: הדלפת הסרטון, הטיוח לבג"ץ, עלילות חוף הצוק. אבל הסכנה האמיתית היא יוזמת שר המשפטים יריב לוין להפקיע מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה את הפיקוח על החקירה ולהעבירה ל"שופט חוקר" מטעמו – נציב התלונות על השופטים אשר קולה, שלא הסתיר את איבתו הקולנית לפרקליטות. גם במשפט זדורוב וגם בכשהתארח בפודקאסט איפכא מסתברא של אבישי גרינצייג.
היועצת מיהרה להגיב בהעברת הסמכות לפרקליט המדינה עמית איסמן. מרוץ הסמכויות הזה – מושג שלקוח מהתחרות בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה – יידון בשבוע הקרוב בבג"ץ שיכריע בין קולה לאיסמן. מי יחקור את החוקרים, את המדליפים, את הטייחים, את הטלפון שטבע ונמשה. היחידים שיכולים בינתיים להיות רגועים הם חמשת הנאשמים בהתעללות החמורה לאחר שקורבנם, שוטר חמאס, הוחזר לעזה. בכוונה או בטעות? אולי גם זה ייחקר.
איסמן או קולה? סעיף מפורש בחוק נציבות השופטים קובע שהנציב לא רשאי "לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר". כאשר קולה הסכים לרתום עצמו ללוין, הוא הודיע שיעשה זאת "לפי הדין". אז הנה הדין – ברור וצלול, לא משתמע לשתי פנים. זו לשון החוק. לא צריך את הפרשנות המשוקצת מהסוג שמיוצר במעבדות הסודיות של בג״ץ ושנועד לגזול את המשילות מהממשלה. האיסור על עיסוק נוסף מקובל בתפקידי ביקורת בגלל רגישותם. על מבקרים, ובכלל זה נציבי תלונות, חל "ייחוד העיסוק", וקולה לא יכול לקבל חלטורות מהצד. במיוחד לא מפוליטיקאים ובמיוחד לא ניהול חקירות פליליות.
השר לוין נשען גם על סעיף בחוק נציבות שירות המדינה שמסמיך אותו למנות מחליף לעובד מדינה שמנוע מלעסוק בעניין מסוים. אלא שאת המניעות הזו, שמשמעותה פגיעה בזכויות, לא מוסמך ולא יכול לקבוע גורם פוליטי. רק גורם שיפוטי. מניעות נקבעת במקרים של נבצרות. למשל בריאות, הסתבכות בפלילים וכמובן ניגודי עניינים. ולפני שנגיע ליועצת, מותר לתהות האם קולה עצמו אינו בניגוד עניינים בגלל בנו, אלוף משנה נתנאל קולה, המשמש כצנזור הצבאי הראשי, מי שהסרטון הודלף מתחת לאפו. בהכירנו את סגנונו הצבעוני והבוטה של האב, מעניין באילו סופרלטיבים השתמשו לתיאור הפרשה בארוחת שישי המשפחתית.
הפעם המעצר ראוי
את ניגוד העניינים ליועצת המשפטית לממשלה הדביקה עו"ד יעל קוטיק, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, בחוות דעת שבקריאה ראשונה נראתה עניינית ומאוזנת, אבל בקריאה שנייה קצת פחות. המשנה ליועצת גיל לימון, במכתבו ללוין, מבקר את חוות הדעת ככזו ש"גובשה מבלי שנערך בירור עובדתי. עריכת חוות דעת ללא הבירור הנדרש הובילה לכך שהנחות מרכזיות שעליהן מבוססת חוות הדעת אינן נכונות וממילא גם מסקנתה". הדברים מפזרים לא רק את העננה שהקימה קוטיק על פוטנציאל ניגוד העניינים, אלא גם את העננות שהקימו שופרות ההפיכה כאילו היועצת כבר מעורבת בהטיות והטעיות.
חוות הדעת של קוטיק נתנה לקולה את ההכשר להסתער. שניהם, קולה וקוטיק, הם מינויים של השר לוין. ליועצת לא נותרה ברירה אלא להסיר את עצמה מהתיק, מהטעם שעליה לכבד חוות דעת משפטיות, גם אם הן מוטעות, במיוחד שהן נגדה.
הוצאת ניהול חקירה פלילית רגישה מידי הגורם המוסמך והעברתה לגורם שהשר ממנה היא מהלך מסוכן מאין כמוהו. והיא גם לא חדשה כשמדובר בלוין. כאשר נכשל בהשלמת הרכב ועדת האיתור בראשות גרוניס, תחנה הכרחית בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, הוא הקים תחתיה ועדת שרים בראשות השר עמיחי שיקלי ושיבץ בה את כל מבקשי נפשה ופיטוריה של היועצת. ועכשיו, הוא מפקיע מהיועצת סמכות רגישה ומעביר אותו שוב לגורם מטעמו. זו הפיכה משטרית על סטרואידים. זהו פיגוע רב נפגעים גם בעיקרון הפרדת הרשויות וגם בשלטון החוק.
והכל כל כך עקום: ראשית הוא מודיע על מניעות בהרב מיארה ללא כל בסיס עובדתי ובניגוד לצו הביניים של בג"ץ; אחר כך הוא ממנה את קולה בניגוד מפורש לחוק שמונע מהנציב לקבל את התפקיד. והממונה כמו הממנה – מודיע שימתין לבג״ץ, אבל ממהר לדרוש מהמפכ״ל את חומרי החקירה. וכאן צריך לעצור ולהודות לעמוד השדרה שהפגינו המפכ״ל דני לוי, היועץ המשפטי של המשטרה אליעזר כהנא וראש אגף חקירות בועז בלט. הח"מ הביע לא פעם דאגה וביקורת על הידרדרות המשטרה, אבל כאן מגיעים לה כל השבחים. הפעם היא ביצעה מעצר ראוי כשעצרה משבר חוקתי ובלמה תקדים שהוא סכנה ברורה ומוחשית לדמוקרטיה, תקדים לפיו גורם פוליטי מפקיע לעצמו את הסמכות לנהל הליכים פליליים.
נניח שמחר תיפתח חקירה נגד השר בן גביר שיטען לניגוד אינטרסים מול היועצת המשפטית לממשלה. גם אז יתערב שר המשפטים ויעביר את התיק למקורב אחר שלו? הפתרון במקרה של ניגוד עניינים הוא לשרשר את הסמכות לגורם עצמאי אחר במערכת. בהחלטת הממשלה לפטר את בהרב־מיארה, נקלע ראש הממשלה נתניהו לניגוד עניינים מול היועצת שאחראית לניהול משפטו. אז למי הוא העביר את הסמכות לטפל בפיטורים? לסגנו לוין, ולא, נניח, לשופט קולה. ציבורית ומעשית זה עקום בדיוק כמו להעביר את סמכות הפיטורים מוועדת גרוניס לוועדת שיקלי, אבל זהו הדין במקרה הזה. ניגוד עניינים אינו עילה להוציא את הסמכות אלא לשרשר אותה במורד ההיררכיה.
נתיב הסתערות נוסף
את מינוי קולה לנציב התלונות על השופטים אפשר להוסיף לשורת מינויי השופטים שהעביר לוין בוועדה לבחירת שופטים, כפי שחשפה חן שליטא בתחקיר באתר שומרים. חברת הוועדה, קבלנית הביצוע של לוין, השרה אורית סטרוק התגאתה בריאיון לידיעות אחרונות: "הכנו רשימה שחשוב לימין להכניס למערכת או לקדם למחוזי. אני חייבת להודות בסיפוק שהצלחנו ברוב המינויים". ואכן, קורות החיים של 114 השופטים החדשים שנכנסו למערכת בתקופת ההפיכה המשטרית מלמדים על גידול דרמטי בפרופיל הלאומי־הלכתי־שמרני וירידה ניכרת בזיהוי החילוני־ליברלי. ומהתשתית הזו תצמח פסיקת בתי המשפט בשנים הקרובות, וממנה יעלו גם השופטים לבית המשפט העליון.
אלא שכרגע יש בחירות, פריימריז, בייס ואולי גם איום על כיסאו כשר משפטים מצד טלי גוטליב. אז לוין לא יכול להמתין להבשלת הזרעים בבתי המשפט. הוא זקוק להצלחה מיידית וראשה של היועצת המשפטית לממשלה הוא בהחלט הבונוס האולטימטיבי. חצי דרך הוא כבר עשה כשהעביר את פיטוריה בממשלה, אלא שבג"ץ בלם זמנית את השלמת המהלך. ועכשיו סיפקה לו הפצ"רית נתיב הסתערות נוסף. עקום לא פחות מקודמו, אבל הוא לא יחמיץ אותו.
וגם הסיבוב הזה יחזור בשבוע הקרוב לבג"ץ שצריך סוף סוף להבין שהוא חלק מקרב המאסף על גורלה של הדמוקרטיה והגנתה מפני הדיקטטורה שמשליטה כאן הממשלה. והפעם בדמות צעד דרמטי במיוחד – הפקעת הפיקוח על חקירות פליליות.
