גמילה מסיוע צבאי אמריקאי תעלה ביוקר למשק הישראלי
במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות נדהמו מדברי ראש הממשלה על גמילה מהסיוע הביטחוני האמריקאי. אם ישראל תבצע רכש צבאי על חשבון תקציב המדינה, היא תצטרך לעשות ויתורים כואבים בהיבטים אחרים כמו חינוך, בריאות או רווחה
בעלי תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות נדהמו לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביחס להמשך הסיוע הביטחוני שארה"ב מעמידה מדי שנה לרשות ישראל. לדברי נתניהו "ישראל מקבלת כ־4 מיליארד דולר לנשק מארה"ב ואני חושב שנגיע למצב שניגמל מכך, בדומה לגמילה מהסיוע הכלכלי".
בעת שישראל נמצאת במלחמה הארוכה והקשה בתולדותיה שנמשכת למעלה משנה וחצי בלא פחות מ־7 חזיתות דבריו של ראש הממשלה מצריכים מפגש עם המציאות. פרט לנשק שהיא מספקת לה מתוקף הסכם הסיוע הביטחוני, רק בחודשים האחרונים הועברו לישראל עוד כ־5.2 מיליארד דולר על בסיס מענק מיוחד שהעמיד הנשיא האמריקאי לשעבר ג'ו ביידן כדי לאפשר לה להצטייד בכמויות עצומות של טילי הגנה למערכות כיפת ברזל וקלע דוד של רפאל ולהצטיידות במערכת היירוט באמצעות לייזר שהיא מפתחת, מגן אור.
הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי שבמסגרתו ארה"ב מעמידה לישראל מענק שנתי של 3.8 מיליארד דולר, נחתם ב־2016 ויפקע בסוף 2028. דבריו של נתניהו בנושא באים בעת קריטית, זמן שבו בישראל אמורה להתחיל עבודת מטה להסדרת עמדותיה לקראת מתווה חדש מול ארה"ב.
מסוגלים להפציץ בתימן בזכות ארה"ב
הסיוע האמריקאי מהווה רכיב קריטי בביטחון ישראל, והוא משמש אותה למימון הצטיידותה במערכות לחימה עיקריות כמו מטוסי קרב, מסוקי קרב ומסדיר את ההשתתפות של משלם המיסים בתוכניות הפיתוח שמובילות התעשיות הביטחוניות המקומיות למערכות הגנה מפני טילים ורקטות.
כל מטוסי הקרב, החלפים שלהם, חלק ניכר ממערכות הנשק שהם נושאים כמו גם מסוקי תובלה ומטוסי תדלוק אווירי שבהם ישראל מצטיידת נרכשים מענקיות הנשק האמריקאיות על בסיס כספי הסיוע הביטחוני. למעשה, ישראל מקבלת את הנשק היקר הזה מארה"ב בחינם, בעוד שמדינות רבות אחרות שרוכשות עבור חילות האוויר שלהן את מטוסי ה־F-35 שמייצרת לוקהיד מרטין או את הגרסה החדשה של ה־F-15 של בואינג עושות זאת על חשבון תקציבי הביטחון שלהן.
ישראל מתפארת בבניין האווירי שלה שמסוגל להכות באיראן ותימן, אלא שעל כך היא חבה את תודתה לברז של מיליארדי הדולרים שוושינגטון פותחת לה מדי שנה. בשיחה עם כלכליסט גורם בכיר ובעל ותק רב בציר היחסים של ירושלים־וושינגטון, אמר: "מוטב שלא נקפוץ מעל הפופיק של עצמנו. הסיוע הביטחוני עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה ובלעדיו, מישהו יצטרך למצוא מקור כספי אחר כדי להצטייד בנשק אמריקאי".
גם בעל תפקיד שמעורה בקשר של התעשיות הביטחוניות הישראליות עם האמריקאיות מזהיר ממהלכים חפוזים. "מישהו צריך לזעוק לנתניהו 'מטורף, רד מהעץ'", אמר אתמול לכלכליסט. "אני מקווה שמדובר בפליטת פה ותו לא, כי מדובר באמירה אומללה. הכלכלה הישראלית לא תעמוד בזה. בפעם הבאה שחיל האוויר יידרש למסוקי תובלה כבדים או למטוסי תדלוק, ממשלת ישראל תצטרך לקיים את הרכש הזה על חשבון תקציב המדינה, כפי שעושות זאת קנדה, בריטניה ותאילנד. היא תוכל לעשות זאת, אבל בדרך היא תצטרך לוותר על שירותי בריאות והשקעה בחינוך וברווחה ועל פיתוח תשתיות".
אותם גורמים מפרשים את אמירתו של נתניהו כביטוי ל"פאניקה והיסטריה" כהגדרתם, באופן שעלול לחבל אנושות ביחסים האסטרטגיים של ארה"ב עם ישראל. זאת, ערב ביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ במזרח התיכון ומהלכים שהוא מקדם בו מעל ראשו של נתניהו, למרבה ההשפלה גם בלי לעדכן אותו עליהם מבעוד מועד. על המו"מ שמקיימת ארה"ב עם איראן בקשר לעתיד תוכניתה הגרעינית נתניהו שמע מפיו של טראמפ רק בעת שישב לצדו בחדר הסגלגל, מול עיתונאים מכל העולם. כך, טראמפ הפנה עורף לאינטרס הביטחוני הישראלי כשהצהיר בימים האחרונים על החלטתו להפסיק את ההפצצות של פיקוד מרכז בצבא ארה"ב על מטרות המשמשות את המורדים החות'ים בתימן בעוד אלה ממשיכים לסגר טילים בליסטיים לעבר ישראל באופן שחידש את הכאוס בענף התעופה בארץ, כשבשבוע שעבר שיגרו טיל לעבר נתב"ג.
לאלה מתווספות גם ההחלטה של טראמפ לאפשר התקדמות עם סעודיה, המבקשת לפתח גרעין אזרחי, בלי ההתניה לקידום נורמליזציה עם ישראל, ואת המתווה לשחרור עידן אלכסנדר בלי מעורבותה של ישראל. "אפשר להניח שחמאס קיבל הבטחה אמריקאית כלשהי במסגרת אותן הבנות. ואיפה ישראל בכל הטוב הזה?" הוסיף תהה גורם בכיר ישראלי.
התעשיות לא מייצרות חמקנים
ב־2031 ישראל אמורה לקבל מארה"ב את ראשוני מטוסי הקרב החדשים שהזמינה ממנה בחודשים האחרונים, מסוג F-15 IA ובקצב של 6-4 מטוסי בכל שנה. מדובר בעסקת ענק בהיקף של 5.2 מיליארד דולר שממומנת כולה מכספי הסיוע האמריקאי. כמה חודשים לפני כן משרד הביטחון חתם עם הממשל האמריקאי על רכש טייסת שלישית של מטוסי F-35 שאספקתם תחל ב־2028 במסגרת עסקה שהיקפה כ־3 מיליארד דולר. מדובר בכ־25 מטוסי קרב שיתווספו ל־50 המטוסים מסוג זה שישראל רכשה בעשור האחרון.
בד בבד ישראל קידמה בשנים האחרונות גם רכש של מטוסי תדלוק אווירי מסוג KC-46 של בואינג שאמורים לשפר את יכולותיו של חיל האוויר לתקוף באיראן ובתימן לצד רכש של מסוקי תובלה חדישים מסוג CH-53 K של סיקורסקי, שכיום בשליטת לוקהיד מרטין. מדובר ב־12 מסוקים שהיא תספק לחיל האוויר שיחליפו את מסוקי ה"יסעור" המשמשים אותו כיום והם דגם מיושן מאוד של ה־CH-53.
"למיטב הכרתי התעשייה האווירית או אלביט מערכות לא עוסקות בייצור של מטוסי חמקן או מפציצים גדולים שיכולים לשאת עשרות טונות של פצצות עד איראן וכיום ישראל מקבלת אותם בחינם מהאמריקאים. צריך להודות ביושר שישראל תצטרך להמשיך להיות תלויה בנשק אמריקאי כי זה לא רק מערכות נשק מרכזיות, אלא גם שיתופי פעולה כלכליים ענפים ועמוקים מאוד בין התעשיות", אמר בכיר שמעורה בתחום.
"הסכם הסיוע הביטחוני יפקע בעוד שלוש שנים וישראל אולי יכולה לוותר עליו, אך יהיו לכך השפעות עומק על שיתופי הפעולה בין המדינות", אמר ד"ר שי הר צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון באוניברסיטת רייכמן. "בהיבט האסטרטגי הרחב יהיה ראוי ונכון שישראל תתחיל מו"מ עם האמריקאים על מתווה חדש לקבלת כספי הסיוע הביטחוני משנת 2029 ואילך".
בסוף השנה שעברה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח לשנים הקרובות בראשות פרופ' יעקב נגל פרסמה את הדו"ח שלה. בפרק שעוסק בכספי הסיוע הביטחוני מארה"ב כתבה הוועדה כי אף שההסכם הבא עם האמריקאים טרם נחתם, הוא כבר "מקושח" בכמעט 50% וזאת בהנחה שהיקפו השנתי של הסיוע יהיה דומה לזה הנוכחי.
בדו"ח נגל נכתב בהקשר זה כי "חשוב מאוד לחתום על הסכם סיוע חדש עם ממשל טראמפ שכן מעבר לחשיבותו המדינית וההצהרתית, הוא מהווה נדבך משמעותי ביכולת צה"ל להצטייד בפלטפורמות מרכזיות בדגש על מטוסים, מסוקים וחימושים".
הוועדה הזהירה עוד כי "אם לא ייחתם הסכם תקציב הביטחון יצטרך לשאת בהוצאה הכבדה של החוזים שכבר נחתמו על בסיס ההנחה שיהיה הסכם חדש". אגב החוזים שנחתמו, המימון של חלק ניכר מטייסת ה־F-15 שהוזמנה מבואינג אמור להיעשות מכספי הסכם הסיוע הביטחוני הבא.
