פרשנות
חוויה מתקנת ב-200 מיליון דולר: 9 שנים לאחר הפיצוץ של עמוס 6 החל עידן לווייני דרור
דרור 1 הוא הלוויין הראשון שתע"א שיגרה בהצלחה מאז הפיצוץ הכואב של עמוס 6 ב-2016 - הישג שמסמן חזרה למסלול אחרי תקופה ארוכה של היעדר מדיניות תומכת וחוסר הזמנות. אולם המשך פעילותה בתחום עדיין תלוי בהחלטות מדיניות שטרם התקבלו
פרט להיותו דרמטי ועוצר נשימה, שיגור של לוויין לחלל הוא אירוע מדעי מהדרגה הראשונה שדורש אין ספור חישובים ותכנונים קפדניים שנמשכים חודשים ארוכים. זאת ממלכתם המוחלטת של מדענים עם חלוקים לבנים ומהנדסים מנוסים ועדיין, המעמד הייחודי שטומן בחובו פוטנציאל סיכון עצום לאין ספור תקלות ושיבושים, גם מארח אמונות תפלות ותפילות חרישיות.
רק היום בבוקר, דקות ארוכות אחרי שרקטת פאלקון 9 של ספייס X שבבעלות המיליארדר האמריקאי אילון מאסק נשאה את לוויין התקשורת החדש של ישראל "דרור 1" אל נקודת השמיים שיועדה לו בגובה של 36 אלף קילומטר, ראשי התעשייה האווירית היו מוכנים לדבר אודותיו. בסוף השבוע המתוח שקדם לשיגור הם סכרו את פיהם "כי אף אחד לא רוצה לעשות עין הרע".
"דרור 1" הוא לוויין התקשורת הראשון שהתעשייה האווירית תכננה ובנתה מאז שהקודם "עמוס 6" שיועד לחברת חלל תקשורת הושמד טרם שיגורו לחלל לפני כמעט תשע שנים. יומיים לפני השיגור הוא כבר היה מאוחסן בתוך הקפסולה שבראש רקטת הפאלקון 9 בבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, ארה"ב.
תקלה שאירעה ברקטה במהלך תדלוקה גרמה לפיצוצה ומהלוויין ששקל כ-5 וחצי טונות ועלה כמעט 200 מיליון דולר נשארו רק אפר, לבבות דואבים ותוכנית עסקית מוחמצת של חלל תקשורת. באותה העת היא עמדה להימכר לקבוצת התקשורת הסינית Xinwei בכ-285 מיליון דולר במסגרת עסקה שאחד התנאים למימושה היה שיגורו המוצלח של עמוס 6. גם כסף גדול מפייסבוק שהתכוונה להשתמש בו כדי לחבר את יבשת אפריקה לרשת האינטרנט – לא הגיע. פחות משנה לפני כן חלל תקשורת איבדה את "עמוס 5" לאחר שניתק במפתיע קשר עם כדור הארץ.
השנים שחלפו מאז לא השכיחו את טראומת הפיצוץ, התמונות של כדור האש שכיסה את כן השיגור בפלורידה נצרבו היטב בזיכרונם של מנהלי הפרויקט בישראל. באותו הזמן מנהל חטיבת הטילים והחלל דאז של תע"א בועז לוי היה בטיסה לקייפ קנוורל, כדי ללוות את השיגור מקרוב. כשכבר הגיע לשם לא נשאר לו מה לראות, לא שיגור ולא לוויין. אתמול בבוקר, אחרי שיגורו המוצלח של "דרור 1" מאותו בסיס ובאמצעות אותה רקטה לוי, כיום מנכ"ל תע"א, דיווח בהקלה כי "החוויה המתקנת הושגה".
פרט למכה האנושה שחטפה חלל תקשורת, פיצוץ "עמוס 6" חשף את היעדר האסטרטגיה של ישראל בקשר לתעשיית לווייני התקשורת שלה. חלל תקשורת היתה הלקוחה היחידה של לווייני התקשורת של תע"א ובעקבות הפיצוץ היא ניסתה לצמצם הפסדים, חכרה לוויין מתוצרת לוראל הקנדית ובהמשך הזמינה את "עמוס 17" מבואינג האמריקאית.
קצב ייצור לווייני התקשורת בתע"א הוא אחד לארבע-חמש שנים בעוד שבואינג וחברות גדולות אחרות בעולם מסוגלות לייצר גם שישה כאלה בשנה. תע"א התקשתה להעמיד מענה אטרקטיבי לצרכים הבהולים של חלל תקשורת, גם מבחינת זמן וגם מבחינת עלויות, ועתיד פעילותה בתחום לווייני התקשורת נקלע לאי ודאות. באין הזמנות חדשות, שם תהו על המשך יכולותיה להעסיק עובדים שאוצרים את הידע והיכולות הדרושים לייצור של לוויינים מסוג זה.
ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל משרד המדע דאז פרץ וזאן קבעה כי יכולות הישראליות בתחום ממלאים צרכים חיוניים - לאומיים ומשמרים את עצמאות המדינה בתעבורת מידע ונתונים, משרדי הממשלה המשיכו למסמס את ההמלצות של וזאן, כשבאמצע 2018 משרד המדע הודיע כי יזמין מתע"א לוויין תקשורת.
יאיר כץ, בנו של השר חיים כץ מהליכוד ויו"ר ועד העובדים לשעבר בחברה נבחר באותם הימים לתפקיד. לאחר שנבחר הוא סיפק הצצה שחשפה את ההתרחשויות שמאחורי הקלעים, שקידמו את ההחלטה על ההצטיידות של ישראל בלוויין החדש, כשאמר ש"אם מקבלי ההחלטות היו מאכזבים אותנו אז סביר להניח שהם לא היו מקבלים את אמון עובדי התע"א בבחירות המקדימות בליכוד".
הזמנת העבודה עצמה הגיעה לתע"א רק לפני כחמש שנים, בעלות של כ-200 מיליון דולר. את תהליכי הפיתוח ליוו משבר הקורונה ואיתו הפסקת הטיסות בעולם והקשיים בשרשראות האספקה; חוסר היציבות במערכת הפוליטית וההפיכה המשטרית, מלחמת 7 באוקטובר והמעבר לפעילות במתכונת חירום בכל חטיבת תע"א, כדי לתמוך בצרכים המבצעיים השוטפים של צה"ל ומערכת הביטחון.
היצמדות הממשלה להחלטה שקיבלה ועדה מקצועית מטעמה אמורה לאפשר בכל חמש שנים במהלך שני העשורים הקרובים שיגור של לוויין תקשורת חדש מסדרת דרור. אחרי שמהנדסי תע"א ימקמו את "דרור 1" בנקודת השמיים המיועדת לו והוא יחל לפעול ולשדר החל מעוד כחודש, הקשב של הנהלת החברה יופנה אל המדינה כדי להתחיל בתכנון ובמימון "דרור 2". אף שהמדינה בעצמה קבעה כי מדובר ב"צורך אסטרטגי" היא טרם קיימה, ולו דיון אחד, על הנושא.
"דרור 1" נבנה כולו על טהרת הייצור המקומי ובתע"א טוענים כי מדובר בלוויין התקשורת המתקדם ביותר שפיתחה. הוא יספק יכולות של תקשורת מוצפנת שתהיה זמינה כל העת לגופים ממשלתיים, תוך עצמאות ישראלית מוחלטת בהפעלתו. זאת, בשונה מיכולות שהמדינה שימרה לעצמה בתחום זה על בסיס לווייני התקשורת מסדרת "עמוס" שתע"א מכרה לחלל תקשורת. "הצלחנו לשמר אצלנו את המוחות ואת הכוחות הטובים ביותר בתחום ולא ויתרנו על כלום. יש לנו לוויין מצוין, מתקדם וכל תהליכי השיגור שלו עד כה תקינים לחלוטין", אמר אתמול בצהריים מנכ"ל תע"א בועז לוי לכלכליסט.
משך זמן הפעילות המתוכנן של "דרור 1" הוא 15 שנה ובתע"א אומרים כי הרחבת מספר הלוויינים מסדרה זו בתדירות של לוויין נוסף מדי חמש שנים תבטיח למדינה יתירות ויציבות בתחום. לוויינים מסוג זה אמורים לשמש בין השאר להעברת נתונים תקשורתיים לצרכי מדינת ישראל. בעוד הממשלה תידרש לקבל בקרוב החלטות בנושא לווייני התקשורת, במערכת הביטחון כבר הבהירו במהלך השבועות האחרונים כי לקחיה ממלחמת 12 הימים באיראן הציפו את הצורך גם בבניין כוח רחב יותר בתחום לווייני הביון.
כיום מערכת הביטחון מפעילה כמה לווייני ביון מסדרת "אופק" ומתוצרת תע"א שבשונה מלוויין תקשורת הפועל מנקודת שמיים קבועה וגבוהה, מקיפים את כדור הארץ מדי 90 דקות וזאת בגובה של כמה מאות קילומטרים.
התוכניות של משרד הביטחון ושל התעשיות הביטחוניות שמעורבות בהן כוללות פיתוח והצטיידות בלהקות של עשרות "ננו-לוויינים" שיפעלו במסגרת של קונסטלציה, וזאת באופן שיבצעו חליפות מתואמות מעל נקודות עניין שונות בקצב גבוה מאד. הפעלת לוויינים במתכונת כזאת אמורה לזמן כיסוי לווייני רצוף והדוק על כל תא שטח שגורמי מודיעין מגלים לגביו עניין ויספקו למפעיליהם יכולות חוזי ו"אחיזת שטח" משופרות.
