אחרי המשבר באוגוסט: נתב"ג מגיע למבחן החגים
יותר חברות תעופה זרות חוזרות, היצע המושבים ליעדים רבים גדל והתחרות על הנוסעים מתרחבת, אך העומסים על התשתיות, המחסור בכוח אדם, המחלוקות הניהוליות, מתדלקי צבא ארה"ב והשפעת אי־הוודאות הביטחונית ממשיכים לאיים על הפעילות - מבחן חגי תשרי בנתב"ג
שוק התעופה הישראלי נכנס לחגי תשרי עם תמונה מורכבת: מצד אחד, יותר חברות זרות חוזרות לנתב"ג, קווים חדשים נפתחים והיצע המושבים גדל; מצד שני, השדה מגיע לתקופת השיא לאחר קיץ שבו נחשפו מגבלות התשתית, מאבקים על רקע כוח האדם והתמודדות עם עשרות מתדלקים שמכבידים על שירותי הקרקע והאוויר בנתב"ג.
בחגי תשרי צפויים לעבור בנתב"ג 2.5 מיליון נוסעים, הרבה יותר ביחס ל־1.84 מיליון נוסעים בחגי תשרי 2025. בשדה יפעלו 55 חברות תעופה, בהשוואה ל־45 חברות שפעלו בתקופה המקבילה אשתקד. למרות שראש השנה עבר בשקט יחסי, הדריכות עדיין מורגשת בשטח השדה.
התאוששות ענף התעופה בישראל ניכרת בשבועות האחרונים. Transavia, ששבה לפעול בישראל בסוף אוגוסט עם קו לפריז, כבר הספיקה להרחיב פעילות וכעת מפעילה קווים מנתב"ג לליון, מרסיי ואורלי. בשבוע שעבר Wizz Air הכריזה כי היא מרחיבה את פעילותה בישראל ומוסיפה עשרות טיסות שבועיות מנתב"ג. החברה מחדשת חמישה קווים, לקטניה שבאיטליה, ללונדון, ונציה, קולאז' ויאשי, ומוסיפה עוד 45 טיסות שבועיות ב־11 קווים קיימים, במהלך שצפוי להגדיל את היצע המושבים מישראל ליעדים באירופה ולהגביר את התחרות על הנוסעים.
גם שוק הטיסות לארה"ב נמצא השבוע בפריחה. דלתא ויונייטד איירליינס חזרו בשבוע שעבר להפעיל טיסות מנתב"ג לארה"ב, ולראשונה מזה חודשים החברות הישראליות, אל על וארקיע, לא שולטות באופן מלא בשוק הטיסות לארה"ב, זאת לאחר שארקיע הגדילה את הקיבולת בקו לניו יורק באמצעות מטוס Boeing 787-9 עם 345 מושבים. חזרתן של החברות האמריקאיות והתחרות הפורחת דירבנה גם את ישראייר להקדים את השקת הקו שלה לניו יורק, ועם קבלת כל האישורים הנדרשים היא תוציא את הטיסה הראשונה מיד אחרי ראש השנה.
המשמעות היא שלאחר חודשים שבהם צומצמה התחרות וחברות ישראליות החזיקו בחלק גדול מהקיבולת, חוזרים בהדרגה מושבים של חברות זרות וקווים ישירים. התוצאה היא מגוון גדול יותר של יעדים, תדירויות ומחירים, במיוחד בקווים שבהם יש מספר מפעילים. עם זאת, עצם חזרת החברות אינה מבטיחה ירידת מחירים מיידית, ובחלק מהקווים הביקוש עדיין גבוה. זו גם הסיבה שלמרות שישראייר מכרה כרטיס הלוך־חזור כבר ביום ההשקה ב־2,300 דולר, היא ציינה צבר הזמנות של 8 מיליון שקל תוך זמן קצר. בעקבות הביקוש הגבוה החברה לא נאלצה להציג מחירים זולים כדי למשוך קהל, אלא בעיקר נכנסה לוואקום שצמא לעוד מושבים בקווים לארה"ב.
לצד החזרה, חברות רבות עדיין חסרות בנוף של טרמינל 1 ו־3. היעדרותן של ריינאייר ואיזיג'ט מורגשת במיוחד, שכן מדובר בענקיות לואו קוסט שהציעו מחירים זולים שכיום לא קיימים בישראל. איזיג'ט ממשיכה לדחות את חזרתה לישראל, בעוד שריינאייר מדברת בפתיחות על הרתיעה שלה מלפעול בנתב"ג בעקבות חוסר היציבות במזרח התיכון. החברה אף הצהירה כי לא תשוב לנתב"ג עד שלא תקבל התחייבות לפעילות רק מטרמינל 1, בו מיסי הנמל זולים יותר, גם בתקופות של מתיחות ביטחונית שבהן הטרמינל נסגר, תרחיש שלא מקובל על גורמי הביטחון. כעת נראה שריינאייר, שנמצאת בתנופת פיתוח רחבה באירופה וצפון אפריקה, לא מתגעגעת למזרח התיכון, כפי שהמזרח התיכון מתגעגע למחירים הזולים שהציעה.
גם בשוק הטיסות לצפון אמריקה החזרה אינה מלאה. אייר קנדה דחתה את חזרתה, אמריקן איירליינס השעתה את טיסותיה לתל אביב עד מרץ ואיבריה שוב דחתה את החזרת הקו שלה לספרד, הפעם עד סוף אוקטובר. מבחינת הנוסע, אלו אינן רק חברות נוספות בלוח הטיסות. איזיג'ט וריינאייר היו גורם משמעותי בתחרות על המחיר באירופה, ואילו החברות האמריקאיות והקנדית מספקות קווים ישירים ליעדים שבהם החלופות מוגבלות. היעדרן מותיר חלק מהשוק תלוי במספר קטן יותר של מפעילים ומאלץ ישראלים רבים לטוס בטיסות המשך (קונקשיין).
אך גם אילוצים ביטחוניים משפיעים על התעופה בישראל. רק בסוף החודש הבא יוכלו החברות הישראליות לחדש את הקווים לאמירויות, אחרי שגורמי הביטחון אסרו את הפעלת הקו מאז מבצע "שאגת הארי", מצב שאפשר לפליי דובאי ואיתיחאד לשלוט באופן מוחלט בקווים לשם. עבור ארקיע ואל על, שהפעילו טיסות סדירות ליעדים אלו, ההקלה החדשה תאפשר להפעיל קווים שנחשבו לרווחים; עם זאת, הם תמיד פועלים בצל איומים ביטחוניים שלא מאפשרים פעילות יציבה.
אך הבעיה אינה רק מספר החברות. האתגר המרכזי לקראת החגים הוא יכולתו של נתב"ג להתמודד עם הביקוש. באוגוסט נרשמו ימי שיא של מעל 100 אלף נוסעים. יום חמישי, 20 באוגוסט, המחיש במשבר הכבודה את נקודת התורפה. פעילות הכבודה נעצרה עקב מתחים בין ועד העובדים להנהלת רשות שדות התעופה, הנחיתות הופסקו באופן זמני ומאות נפגעו.
המחלוקת בין הנהלת רשות שדות התעופה לוועד העובדים עסקה, בין היתר, במחסור בכוח אדם. הוועד במקור דרש יותר עובדים בקביעות, אך לאחר המשבר חזר בו והצהיר כי הוא מסתפק בעוד עובדים שיתגברו את המערך. ברש"ת הצהירו כי בשגרה לא חסר כוח אדם והצדדים אמנם התחייבו לעבוד יחד עבור שמירה על פעילות שוטפת בנתב"ג. אך ניסיון העבר מלמד שמאבק עובדים לא נעלם בלי הסכם חתום, וימי החגים העמוסים הם בדיוק נקודת הזמן המתאימה עבור הוועד, שיכול שוב לעשות שרירים. לכן חגי תשרי יהיו מבחן כפול לנתב"ג: לא רק כמה חברות וכמה טיסות יפעלו, אלא האם התשתית, מערך הכבודה וכוח האדם יצליחו לעמוד בעומס.
בנוסף, לטיימינג של חגי תשרי יש השפעה דרמטית על הטיסות. החגים ממש בתחילת ספטמבר, כשמזג האוויר עוד חמים, ובעוד שבשנה שעברה רוב החגים היו באמצע השבוע, השנה רובם בסופ"ש, מה שמצמצם את ימי החופש שמקבלים העובדים, שלרוב משמשים אותם לחופשות החגים.
"חגי תשרי חלים השנה מוקדם יחסית", מסבירה מנכ"לית "גוליבר", תמר גרזון. "כך חופשות החגים הופכות למעשה להמשך ישיר של חופשת הקיץ. בנוסף, מרבית החגים חלים השנה בסמוך לסופי השבוע, כך שיש פחות ימי חופשה מהעבודה. מגמה זו משתקפת גם בהזמנות: השנה נרשם ביקוש גבוה יותר לחופשות קצרות ביעדים קרובים, בעיקר ביוון ובקפריסין. זאת לעומת השנה שעברה, שבה ראינו יותר הזמנות ליעדים רחוקים, כמו תאילנד וארה"ב. יעדים מבוקשים נוספים לתקופת החגים השנה הם ערים במזרח אירופה כמו קרקוב, ריגה, וילנה וטאשקנט. גם איטליה זוכה לביקושים רבים, עם לא פחות מ־11 יעדים שונים שלהם טיסה ישירה מתל אביב והזדמנות לחופשות באזורים חדשים בארץ המגף".
בין המתדלקים האמריקאיים לטיסות לאומן: האתגרים המרכזיים של נתב"ג ורש"ת
בפני רשות שדות התעופה עומדים כמה אתגרים מרכזיים שהשפעתם תורגש בחגי תשרי. בראשם אי־הוודאות הביטחונית שקיימת באזור. האפשרות להסלמה ביטחונית נוספת היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפעילות התעופתית בישראל. התלקחות מחודשת עלולה להביא לביטול טיסות, להחלטת חברות זרות להשעות את פעילותן בישראל ולירידה חדה בהיצע המושבים בתוך זמן קצר.
כפועל ישיר מהמצב הביטחוני נוכחת הפעילות של מתדלקים של צבא ארה"ב בנתב"ג אשר מכבידה על שירותי הקרקע והאוויר. הם מקבלים תעדוף וכל המראה או נחיתה שלהם עלולות להוביל לשרשרת של עיכובי טיסות.
בנוסף, הגידול בתנועת הנוסעים באירופה יוצר עומסים בשדות תעופה מרכזיים, לצד מגבלות תפעוליות ומחסור בכוח אדם בחלקם. מאחר שחלק ניכר מהטיסות לישראל עוברות דרך שדות תעופה באירופה, שיבושים שם עלולים להתגלגל לנתב"ג ולגרום לעיכובים וביטולים. כמו כן, במהלך ראש השנה חל גידול חד בתנועת הנוסעים לאומן, עם ריכוז של טיסות בפרק זמן קצר. העומס אינו מסתכם בנתב"ג ומשפיע גם על זמינות מטוסים, צוותים, סלוטים ותשתיות בשדות התעופה ביעד ובדרך אליו ובחזרה.
לכל אלה יש להוסיף את העימות בין הנהלת רשות שדות התעופה לוועד העובדים אשר מוסיף אי־ודאות תפעולית לקראת התקופה העמוסה ביותר בשנה. לאחר השיבושים שנרשמו באוגוסט, קיים חשש כי החרפת הסכסוך תוביל לעיצומים או לשיבושים נוספים, דווקא כאשר נתב"ג פועל בתפוסה גבוהה.
חופית כהן אולאי
