מחקר: הפער מול החרדים בתשלומי מס הכנסה גדל לכ־1,000%
התשלום של משקי הבית היהודיים הלא חרדיים למס הכנסה גדל בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו מ־2009 במונחים ריאליים פי 7.5 יותר משל משקי הבית החרדיים - כך עולה ממחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה
התשלום של משקי הבית היהודיים הלא חרדיים למס הכנסה גדל בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו מ־2009 במונחים ריאליים פי 7.5 יותר משל משקי הבית החרדיים. הפער בתשלומי המס בין משק בית יהודי לא חרדי וחרדי קרוב עתה ל־1,000%. כך עולה ממחקר של ד"ר גבי גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא מסלול החיים החרדי והיציאה מהישיבה לעבודה.
המחקר מגלה שהשכר של הגברים החרדים בגיל 40 יהיה גבוה משמעותית ככל שיעזבו את הישיבה מוקדם יותר, וש־51% מהנשים החרדיות לומדות חינוך במימון המדינה למרות עודף המורות החרדיות וחוסר הכדאיות למשק.
מהמחקר עולה שהתשלום הממוצע של משקי בית חרדיים למס הכנסה גדל במונחים ריאליים (הסכומים של 2009 עודכנו לשווי של 2024) ב־12.5% מ־240 שקל ב־2009 ל־270 שקל ב־2024. לעומת זאת התשלום הממוצע של משק בית יהודי לא חרדי גדל ב־92% מ־1,480 שקל ב־2009 ל־2,840 שקל ב־2024. הפער בתשלומים של משק בית יהודי לא חרדי ומשק בית חרדי למס הכנסה כמעט הכפיל עצמו (פי 1.84) מ־517% ב־2009 ל־952% ב־2024.
בתשלומי הביטוח הלאומי נרשמה מאז 2016 ירידה קלה של הפער מפי 2.5 לפי 2.4. התשלומים של פרט חרדי (במחירי 2024) גדלו מ־375 שקל ב־2016 ל־540 שקל ב־2024. התשלומים של פרט לא חרדי גדלו מ־930 שקל ל־1,300 שקל. הפער התכווץ קלות מ־148% ל־141%.
על פי המחקר, רק 4% מהגברים החרדים הצעירים (בני 29-20) שירתו בצה"ל לעומת 89% מהיהודים הלא חרדים. הנתון הקשה הזה משקף את המציאות שבה ספירת המתגייסים החרדים היא בעצם ספירה של בוגרי החינוך החרדי, ורוב המתגייסים לפחות עד השנתיים האחרונות היו צעירים שממילא נמצאים בדרך החוצה מהחברה החרדית.
עוד מראה המחקר כי 89% מהצעירים החרדים ממשיכים בגיל 18-17 מישיבה קטנה (לגילאי תיכון) לישיבה גדולה. 45% – כלומר כמעט אחד מכל שני גברים חרדים – עדיין לומדים בכולל (ישיבה לגברים נשואים) בגיל 30, ו־27% מהם לומדים לכולל גם בגיל 40.
המחקר מגלה שהשכר של הגברים החרדים בגיל 40 יהיה גבוה משמעותית ככל שיעזבו את הישיבה מוקדם יותר, כלומר יש מחיר כלכלי כבד לשנות הישיבה. השכר של גבר חרדי שלא עבר לישיבה גדולה כלל עומד על 71% מהשכר הממוצע של גבר יהודי לא חרדי. השכר של גבר שעזב את הישיבה עד גיל 30 יהיה בממוצע 63% משל גבר יהודי לא חרדי ושל מי שעזב בין גיל 30 ל־40 — 49%.
סיבה מרכזית לפערי השכר בין לא חרדים וחרדים היא תחומי העבודה. 30.2% מהגברים החרדים עובדים בחינוך לעומת 5.5% מהגברים היהודים הלא חרדים. 4.8% מהגברים החרדים מועסקים בהייטק לעומת 19.1% מהגברים היהודים הלא חרדים.
גורדון אומר ש"שיעורי ההישארות של גברים חרדים בישיבה נותרו יציבים יחסית. לצד זאת, בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בשיעור החרדים הרשומים בישיבות ובמקביל משתלבים בשוק העבודה. עם זאת, חשוב להבחין בין רישום פורמלי בישיבה לבין לימודים בפועל. עצם הרישום אינו מעיד בהכרח על נוכחות פיזית או על השתתפות בלימודים, ולכן לא ניתן להסיק מהנתונים שכלל הרשומים אכן לומדים בישיבות באופן סדיר".
עלייה בנבחנות לבגרות
בחינוך החרדי נהוג שהבנות נבחנות במבחני סאלד החיצוניים ולא במבחני בגרות במטרה להקשות עליהן להמשיך להשכלה אקדמית. גורדון מגלה עלייה הן בשיעור הנבחנות במבחני בגרות והן בשיעור הנבחנות במה שמכונה סאלד פלוס כלומר מבחני סאלד משולבים במבחני בגרות. שיעור הנבחנות במבחני בגרות מלאים עלה מ־30% ב־2011 ל־35% ב־2022. שיעור הנבחנות בסאלד פלוס עלה פי 10 מ־4% ל־42%. התוצאה: שיעור הנבחנות בבחינות סאלד בלבד ירד בשני שלישים מ־66% ל־23%.
ועדיין, מסלול החינוך של הבנות החרדיות מסליל אותן לעבודה לא מכניסה בחינוך, כשיש מחסור גדול במשרות הוראה והתחרות עליהן עצומה. 39% מהבנות החרדיות ממשיכות ללמוד בסמינר להוראה בכיתות י"ג־י"ד. בלחץ המפלגות החרדיות, המדינה ממשיכה לממן את הנזק העצום הזה למשק למרות היעדר כל היגיון תעסוקתי. האינטרס של המפלגות החרדיות בעניין זה הוא שמשרות הוראה מאפשרות הרבה יותר פיקוח חברתי. עוד 12% מהנשים החרדיות ממשיכות לתואר אקדמי בחינוך, כלומר ביחד 51% לומדות חינוך.
התוצאה: 42.5% מהנשים החרדיות מועסקות בתחום החינוך לעומת 19.5% מהנשים היהודיות הלא חרדיות. עוד 20% מועסקות בתחומי הבריאות והרווחה שגם הם לא מכניסים במיוחד. רק 4.9% מהנשים החרדיות מועסקות בהייטק לעומת 9.4% מהנשים היהודיות הלא חרדיות.
