הקברניט
חיית הפרא MI28: המסוק הכי מסוכן של רוסיה ואיראן
הליקופטר התקיפה הקשוח של פוטין מכונה "צייד הלילה" - והיום נראה מה הוא עושה טוב יותר מהאפאצ'י, כמה מגוון וקטלני החימוש שלו, כיצד הוא מציל חיים תחת אש ואיך האוקראינים מצליחים להפיל אותו לפני שיתן להם ביס
שלום, כאן הקברניט; מסוקי קרב הם מכונות מפחידות למראה ויש בהם משהו חייזרי, גרוטסקי, שמתחבר היטב עם המשימה שלהם בשטח - להגיע משום מקום ולחסל כוחות קרקע בהפתעה. היום נכיר את המסוק שנראה הכי קשוח בעולם: ה-MI28 של חברת מיל הרוסית.
הוא נראה כמו מסק"ר על סטרואידים שנולד בחדר כושר של כלא; כאילו ביבופ ורוקסטדי עשו ילד עם אפאצ'י. וזה לא רק המראה: ה-28 יותר מהיר מהאפאצ'י, יותר חזק, נושא חימוש מגוון בהרבה ויודע לעשות כמה טריקים שהמסוק הכי קשוח במערב עוד לא למד. אז בואו נפרק אותו קצת, ונראה אילו יתרונות וחסרונות מביאה החיה הזאת לשדה הקרב.
סיפורו של ה-MI28 מתחיל בסבנטיז, כשברית המועצות הבינה שהיא צריכה מסוק קרב מסוג חדש. הסוג הנוכחי שלה, ה-MI24 היה מפלצת בפני עצמו בזכות היכולת לשאת גם חימוש כבד וגם שמונה חיילים - אך המחיר היה כושר תמרון, מורכבות טכנית והעובדה שלעיתים קרובות המשימה בכלל לא מצריכה חיילים בבגאז' - רק כוח אש זמין וזריז.
שני משרדי תכנון ניגשו לעניין: חברת מיל שהציעה ב-1982 את ה-MI28 שקיבל תצורה סטנדרטית למדי של גוף צר בדומה לאפאצ'י ולקוברה של ארה"ב, וחברת קאמוב שהציעה משהו אחר לגמרי - מסוק קרב עם רוטור קואקסיאלי, שני רוטורים שמסתובבים זה מעל זה. סיפרתי לכם עליו פעם, ביכולתו לטוס בזריזות חריגה ויש לו רק טייס אחד.
עיצוב קונספט של ה-MI28 מתחילת שנות השמונים
(צילום: NARA)
בבריה"מ לרוב הזוכה בתחרויות כאלה היה מי שהתקמבן טוב יותר עם הדרג הפוליטי ולאו דווקא זה שפיתח הליקופטר יותר מוצלח, אבל הייחודיות של קאמוב סינוורה את מקבלי ההחלטות, וה-MI28 נזנח.
אבל חברת מיל לא ויתרה; ההנהלה ידעה שתצורת המדחפים של קאמוב תבוא עם מחיר אבו מחיר בתחום התחזוקה, ושפשטות ואמינות תמיד תנצח בעיני הגנרלים והכוחות בשטח. היא המשיכה לפתח ולשפר את ה-28 שלה, עד שבתחילת הניינטיז הציגה דגם משופר בשם נוצ'נוי אוחוטניק, צייד הלילה - ובהתאם לשמו, נשא מערכות שאיפשרו לחימה בחושך ובכל מזג אוויר. לפחות, על הנייר; הציוד שלו עשה בעיות תקופה ארוכה בטרם עשה מה שהבטיח. אבל בשביל הגנרלים זה היה מספיק, וההליקופטר נכנס לייצור במקביל לדגם של קאמוב.
מסוקי MI28 באוויר
(צילום: 9 מ Alex Beltyukov - RuSpotters (CC BY-SA 3.0))
עתה, בואו נכיר אותו מקרוב. הדבר הראשון שרואים כשמסתכלים על המסוק הוא הפרונט הזה שלו, פרצוף שרק צמיג של טרקטור יכול לאהוב. מה שאתם רואים כאן הוא בעצם מערך פונקציונלי מאוד של חיישנים, כל אחד עם תפקיד משלו.
האף העגול והבולט הזה מסתיר מכ"מ חזית, שמזהה מטרות, ותחתיו מערכת תצפית יום ולילה עבור הטייס. בסנטר יושב צריח עם סנסור משולב לייזר בעזרתו יכול הנווט למצוא כלי רכב או עמדות ולשחרר אליהן טילים מדויקים. מסביב תמצאו גם אנטנות לגילוי נעילת מכ"מ אויב, על הכנפיים יושבים חיישנים לגילוי לייזר, ועל הרוטור מלמעלה ניתן להתקין מכ"מ שסורק 360 מעלות.
חבילת הסנסורים של המסוק
(צילום: Doomych)
מערכות הנשק של ה-MI28 מאוד מגוונות: ביכולתו לשאת עד 16 טילים מונחי לייזר, מכ"מ או פיקוד רדיו לטווח של עד 12 ק"מ, טילים נגד מסוקים, ומארזי KMGU2 שמפזרים מוקשים. ביחד עם הטילים, יכול הכלי לשאת כוורות רקטות - 40 בקוטר 80 מ"מ, או עשר בקוטר 122 מ"מ; כמו של משגר גראד. עוד אפשרות היא לשאת פצצות אוויר כמו של מטוס קרב, במשקל 100 ו-250 ק"ג.
בגחון יושב תותח 30 מ"מ עם שני מארזי תחמושת משני צדדיו - האחד מכיל תחמושת רסס נגד אדם ורכב רך, ואילו השני נושא פגזים חודרי שריון נגד טנקים וביצורים. חסר כוח אש? אין בעיה: ההליקופטר בכיף יישא עוד שני מארזים עם שני תותחי 23 מ"מ כל אחד.
ירי תותח ורקטות, ומבט מתוך תא הטייס
(צילום: ruavia + Russia MoD)
המנועים שלו מספקים כ-2,200 כ"ס, 10% יותר משל האפאצ'י הכי חזק, והם מאפשרים שיוט במהירות 270 קמ"ש (מירבית: 320 קמ"ש) - די והותר כדי להגיע בזריזות לאן שצריך. המגבלה היחידה בתחום הביצועים היא הטווח: ל-MI28 יש רדיוס משימה של כ-200 ק"מ, חצי משל מסוקים מערביים מקבילים.
מסק"רים נבנו לתפקד כטנקים מעופפים, וה-MI28 עושה זאת היטב: הוא תוכנן לעמוד בנזקים כבדים מרוב מקביליו בעולם. למשל, כני הגלגלים שלו עצומים ונועדו לשרוד נחיתות ריסוק בלי להרוג את הצוות.
MI28 משגרים רקטות בתרגיל
(צילום: Dimitar Dilkoff/AFP)
שאגב, יושב בתוך תאים משורינים לחלוטין שיכולים לעצור גם פגזי 20 מ"מ. ויותר מזה: בין התאים ישנה מחיצה משורינת כך שאם משהו פגע וחדר תא אחד, איש הצוות השני יוכל להמשיך להטיס את הכלי.
במקרה חירום, המסוק יכול לנתק את הכנפיים שלו, לשלוף שתי מגלשות מתנפחות מדופן הקוקפיט, כדי שהצוות יוכל לעלות עליהן ולנטוש בלי לחשוש שתנועת האוויר תעיף אותם לתוך הרוטורים. זה לא בדיוק כיסא מפלט, אך מערכת מילוט שהתגלתה כאפקטיבית למדי.
מיגון ושריון. מימין: מערכת המילוט המתנפחת. ותראו את העובי של הדלת הזאת
(צילום: Russia MoD)
אגב, החרטום שהכרנו? משורין היטב, בעיקר מערכת התצפית שמכווינה נשק. ה-MI28 יכול טכנית, לטוס אל מטרה בזמן שהיא יורה לעברו, ועדיין לתת אש ולהשמיד אותה.
איך כל זה עובד בשטח? נעבור למלחמת אוקראינה, בה פועלים מסוקי MI28 מהרגע הראשון. להליקופטר הזה יש שלוש משימות מורכבות, שהוא עושה היטב. הראשונה היא ארטילריה מעופפת וחשיפת אויב נסתר. דיברנו פעם על השיטה הזאת: המסוקים טסים בגובה אפס, מגרדים את העצים, ואז מרימים את האף ומשגרים מטח רקטות גדול לעבר עמדות האוקראינים - לרוב, רקטות 80 מ"מ או 122 מ"מ.
ירי רקטות 122 מ"מ ממסוק MI28 במהלך משימה לחשיפת אויב
(צילום: Russia MoD)
המטח נופל כגשם קטלני, והאוקראינים ממהרים לחפש את המשגר שירה אותו. בגלל הגובה הנמוך, המסוקים לא מתגלים והיריב חושב שזו סוללת גראדים קרקעית, מאכן את נקודת הירי עם מכ"מ ייעודי וממהר להשיב באש. בצורה הזאת הוא גם לא פוגע בשום דבר, וגם חושף בעצמו את מיקום סוללות הארטילריה שלו.
מדובר במלחמת מוחות; האוקראינים לא יכולים לאבד יותר מדי תותחי מתנייעים ומשגרי רקטות ולמרות שאנחנו בשנת 2026 והטכנולוגיה בשיאה - אש ארטילרית עדיין מכתיבה את תוצאתם של קרבות רבים. שני הצדדים משתמשים בשיטה הזאת, וצריכים לנחש כל פעם מחדש האם המטח האחרון שנפל להם על הראש בא מהליקופטר שכבר נמצא בדרך חזרה לבסיס או מסוללה שחייבים להשמיד כאן ועכשיו.
צוות מסוק MI28
(צילום: Shutterstock)
המשימה השנייה של ה-MI28 היא ציד מטרות ניידות - טנקים, נגמ"שים, רכבים קלים, והכי מבוקשות הן מערכות נ"מ ולוחמה אלקטרונית. למסוק יש סנסורים עוצמתיים יותר משל כל כטב"מ ורחפן בקטלוג הרוסי, וביכולתו למצוא ולהשמיד כלי רכב גם מטווחים ארוכים, ובמזג אוויר בעייתי. טכנית, ביכולתו למצוא ולפנצ'ר טנק גם בסופת שלגים והטייסים של פוטין עושים את זה לא מעט.
המשימה השלישית היא חילוץ של טייסים שנטשו, ובשיטה שלא קיימת במערב. בחלקו האחורי של הגוף ישנה דלת שנפתחת מבחוץ ומסתירה תא חירום ממוגן לאדם בודד. אם הטייס שנטש לא נפצע, יוכלו הרוסים לשלוח מסוקי קרב להביא אותו הביתה, בלי מסוקי תובלת סער שהם יותר גדולים ופגיעים לאש נ"מ. זה נכון שגם מסוקי אפאצ'י יכולים לשאת אנשים אך רק מבחוץ, היכן שהם פחות נוסעים ויותר חלק מהמיגון.
רואים את הדלת הפתוחה? תא חירום לחילוץ טייסים
(צילום: TWZ)
למרות יכולותיו והביצועים המרשימים, גם ה-MI28 חטף חזק במלחמה הזאת, ולפחות 18 מהם הופלו באוקראינה בטילי כתף - וגם מפגיעת רחפני נפץ.
הרחפן הוא איום מאוד בעייתי, הקוץ שבכפו של האריה: כלי פצפון עם חתימת מכ"מ/חום של טישו רטוב ומאוד קשה לגילוי, שטס במהירות מאות קמ"ש עם מטען קטן שיכול להעיף למסוק את הרוטור. נכון לרגע זה אין מענה לסכנה הזאת, אך הטכנולוגיה בהחלט קיימת ובעתיד נראה שבשי רחפנים מוקטנים כציוד קבע בכל מסוק צבאי.
רחפן אוקראיני בדרך לדרדס MI28
(צילום: Ukraine MOD)
מי עוד מפעיל את ה-MI28? חוץ מהגייסות הרוסים, אימצו את המסוק גם צבאות אלג'יריה, אוגנדה, עיראק ואיראן.
ככלל, האיראנים עתידים לנסות לרכוש כמה שיותר הליקופטרים כאלה, שיחליפו את מסוקי הקוברה שלה שטסים עוד ממתי שהיא וארה"ב היו חברות. ה-MI28 יסייע לאויב בציד כטב"מים - משימה מאוד חשובה עבורו, וגם במלחמה נגד מיליציית ג'ונדאללה שמכה בו במחוז המזרחי סיסטן-בלוצ'יסטן.
מסוקי MI28 בחיל האוויר העיראקי
(צילום: Coex Thomas/AFP)
בינתיים, ממשיכה רוסיה לשדרג את התפלץ שלה, ולתת לו יכולות לוחמה אלקטרונית, טילים לטווח כפול, ציוד הגנה ושיפורים נוספים. יש להניח שבעתיד ישתפר גם המיגון הכבד; כמו בג'ונגל, גם במלחמה שורד רק מי שמוכן היטב לכל האתגרים שבשטח. טיסה נעימה!
