ג'וניורים, מחפשים עבודה בהייטק? הסיכוי שלכם להתקבל ירד ל-5%
דווקא הדור הכי מחובר לטכנולוגיה נדחק החוצה מהתעשייה. יוקר ההעסקה, קיפאון בגיוסים וחוסר תמרוץ ממשלתי משאירים את הצעירים מחוץ למעגל התעסוקה בטק. את המחיר של הזנחת דור העתיד של הטאלנטים - כולנו נשלם
רק 360 ג'וניורים נכנסו לתעשיית ההייטק בשנה שעברה מתוך כ-6,500 בוגרי אקדמיה שמסיימים את לימודיהם מדי שנה. בעיצומו של אחד המשברים החמורים בענף, צעירים נאלצים להתמודד עם סיכויים קלושים להשתלב בתעשייה שמכונה הקטר של המשק הישראלי. רק השבוע פורסם בדו"ח מיוחד של שירות התעסוקה שמספר דורשי העבודה ממקצועות ההייטק גדל ביותר מפי שניים מ-7,000 בינואר 2019 ל-15 אלף באפריל 2025 - והמספרים האלה לא משקפים את עומק המשבר, כיוון שאינם כוללים ככל הנראה את הג'וניורים.
בזמן שחברות טכנולוגיה מעדיפות להעביר משרות לחו"ל או לאייש אותן בטאלנטים מנוסים בלבד, דור שלם של עובדים בתחילת דרכם מוצא את עצמו בחוץ. היוזמות של חברות לגייס ג'וניורים, להכשיר ולקלוט סטודנטים, למרות שעדיין קיימות - נראות כטיפה בים. ניסיון נואש להציל דור אבוד.
מה שמחמיר את מצבם של הג'וניורים הוא שבנוסף להאטה בגיוסים והפיטורים בתעשייה יש שימוש גובר ב-AI וכן מעבר מסיבי של משרות הייטק ישראלי לחו"ל. "בעצם אנחנו יודעים שכל משרה שנפתחת בחו"ל במקום בישראל, זה הפסד של מיליון שקל בשנה על המדינה, מסבירה עינת מקמורי אהרון, שותפה בקרן פורטלנד, שמקדמת שילוב ג'וניורים בפריפריה. לדבריה, העלייה בשיעור המשרות שמאוישות מחוץ לישראל – מ־25% בשנת 2018 ל־52% כיום – היא "נזק מטורף ודרמה מקרו-כלכלית".
מדובר בבעיה שאינה ייחודית לישראל. בעקבות כניסת טכנולוגיות AI יש פחות אנשים עם יכולות של ג'וניורים כיוון שלרוב הם אחראים על המשימות שדורשות כישורים בסיסיים יותר שניתן להחליף עם בינה מלאכותית. בישראל ישנם גורמים נוספים כמו המלחמה המתמשכת, המילואים והצורך של חברות להבטיח המשכיות עסקית באמצעות העברת פעילות לחו"ל - אשר הופכים את המצב לקשה יותר. "מה שקורה זה שהבינה המלאכותית גרמה לחברות לסטגנציה. חברות בודקות היטב מה כבר קיים לפני שהן מגייסות. הן רוצות להבין שהן לא 'פראייריות' ומעסיקות אנשים שלא צריך. כמובן שמי שנמצא בתחתית שרשרת המזון זה תמיד ג'וניורים שלאף אחד אין כוח ללמד ושלכאורה נותנים פחות תפוקה. מה שאנחנו מנסים להראות לחברות, והאמת שגם מצליחים בחודשים האחרונים, זה שהג'וניורים האלה הם AI native - הם נולדו לתוך ה-AI ומאוד טובים בללמוד מהר את המתודולוגיות וליישם אותן. כבר היום אנחנו שומעים ממנהלים בחברות גדולות שאנחנו עובדים איתן כמו Wix, נייס, Monday, אמדוקס, נובה - שג'וניורים שמגיעים דרכנו מכניסים את ה-AI לצוות, הם נכנסים ומלמדים את הוותיקים יותר וכך מביאים חדשנות ומייצרים ערך", היא אומרת.
עלויות ההעסקה בישראל מאוד גבוהות, מה שגורם לחברות, כבר למעלה מעשור, להעסיק עובדים בחו"ל. חברות ישראליות פותחות משרות במדינות אחרות עם עובדים 'זולים' יותר במרכזי פיתוח בחו"ל, וכך בעצם כל הכנסות המדינות מהמשרות עוברות לחו"ל. בעוד שממשלות אחרות עשו פעולות רבות לתמרוץ מעסיקים ישראלים להעסקה אצלם, בישראל הממשלה לא רק שלא מתמרצת אלא עשתה קיצוץ מאסיבי מ-58 מיליון שקלים לתמיכה באוכלוסיות בתת ייצור בהייטק ל-6 מיליון שקל בלבד.
לפי דו"ח רשות החדשנות האחרון, יש כ-17 אלף משרות פנויות בהייטק בסך הכל, ומתוכן 10% משרות ג'וניור (בארץ ובחו"ל). היצע המשרות קטן אבל הבעיה עבור הג'וניורים לא נגמרת שם - עוד לפני תחילת המלחמה ועד היום - 38% ממפוטרי ההייטק הם ג'וניורים.
"בסוף, אי אפשר גם להתעלם מכך שג'וניורים עולים הרבה פחות ואם יש תמריצים ממשלתיים אז זה מגיע לרמה של להתחרות בעלויות של העסקה במזרח אירופה. עם זאת, כל זה נאמר בתוך הקונטקסט של קיפאון וחוסר רצון עדיין בקרב מרבית המעסיקים להעסיק ג'וניורים וללמד אותם", אומרת מקמורי אהרון.
גם מעסיקים שכן פועלים באופן אקטיבי לגיוס ג'וניורים מכירים בכך שיש בעיה. "כחברה שמגייסת המון מפתחים, אנשי דאטה, DevOps ועוד, ועובדת עם צוותי הטכנולוגיה של מיטב חברות הטק והסטארטאפים בישראל, אנחנו רואים שהביקוש לג׳וניורים השתנה מאוד בשנים האחרונות", אומר שמוליק סגל, VP cloud, שאחראי גם על תוכניות קליטת ג׳וניורים בחברת Sela, ספקית בינלאומית מובילה לשירותי ענן ו- AI לסטארטאפים וחברות טכנולוגיה. "ברור שכבר לא לוקחים 'מכל הבא ליד' כפי שהיה בשנות הבועה. זה לא אומר שלא מגייסים ג׳וניורים, אבל יש דרישות מאוד גבוהות והרף הוא גבוה".
מעבר להשלכות המיידיות עבור בוגרי האוניברסיטה, התופעה הזו עלולה להשליך ברמה המאקרו-כלכלית. על כל משרת ג'וניור שמאויישת בישראל, נוצרות בין 2 ל-6 משרות היקפיות נוספות. בנוסף, אם ישראל רוצה לשמור על עליונות טכנולוגית, להמשיך להיות אומת הסטארט-אפ, צריך להסתכל קדימה. "אם לא נשלב היום את דור העתיד בתעשייה, ייווצר מחסור משמעותי בטאלנטים בשנים הבאות", אומר סגל. "לכן בחרנו בפתרון יצירתי- לאתר ג׳וניורים ללא ניסיון אך עם סט כישורים ופוטנציאל גבוה, ולשלב אותם בצמוד למפתחים מנוסים כצוות. אם בעבר ג׳וניורים היו צריכים להראות פוטנציאל וכישורים טכנולגיים מסויימים, דווקא היום, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה במהירות, היכולת ללמוד מהר ולהשתמש בכלי AI הופכת לקריטית יותר, ולעיתים אנחנו מעדיפים עובדים שמגיעים כ'דף חלק' ומראים גמישות מחשבתית וסקרנות". החברה גייסה בחודשים האחרונים 8 ג'וניורים - ירידה קטנה לעומת שנים קודמות.
בעיית התעסוקה של ג'וניורים בהייטק אינה אחידה והיא משתנה בהתאם לסוג החברה. בעוד שחברות מוצר, ובמיוחד אלו המייצאות לחו"ל, מקטינות את גיוסי הג'וניורים בעקבות האטה בביקושים והתקדמות טכנולוגית מהירה, בחברות שירותי תוכנה שפועלות בשוק הישראלי - הדרישה לעובדים בתחילת דרכם נמשכת. "בשנים האחרונות, עם העלייה בתחום ה-AI ואוטומציה של תהליכים, נוצר פיצול ברור בשוק", אומר דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. "בחברות מוצר הגיוסים בירידה, אבל בחברות שירותי התוכנה יש מחסור גדול בעובדים". לדבריו, חלק מהשחקנים בענף פותרים את המחסור באמצעות מיקור חוץ של עובדים, בעיקר ממזרח אירופה, ואחרים, כמו אלעד ממשיכים לשלב ג'וניורים. "מתוך האמון הגדול שיש לנו בהון האנושי הישראלי, אנחנו מגייסים ומכשירים ג'וניורים בקורסים ייעודיים ומשלבים אותם בחטיבות הפיתוח", הוא אומר.
גם חברת ההייטק AppsFlyer יצרה תוכנית הכשרה שמיועדת ל-15 ג'וניורים וג'וניוריות שישתלבו בתפקידי פיתוח. מדובר בתוכנית שמיועדת לבוגרי תואר ראשון במקצועות ההנדסה, שיצלחו את שלבי המיון, ויחלו את דרכם בחברה עם חוזה קבוע ותנאים התואמים את המקובל בתעשייה. המסלול, שאורכו כשלושה חודשים, ישלב הכשרה קבוצתית ואישית – עם דגש מיוחד על כלים ויישומים מעולמות הבינה המלאכותית.
"אני חושב שיש היום תפיסה בשוק לפיה חלק גדול מהפיתוח ועבודת ה coding ומרבית עבודת הפיתוח ה ״פשוטה״ יחסית שבעבר היו מגייסים ג׳וניורים לעשות (תיקון באגים, השלמת פיצרים קיימים, עבודות תחזוקה) תעבור להעשות ע״י AI ולכן עדיף לגייס רק מפתחים מאוד מנוסים שהם יפעילו את ה AI ובעזרת הנסיון שלהם יכלו לראות שה AI כותב קוד נכון - מה שג׳וניורים לא יכלו לעשות כי הם בעצמם חסרי נסיון", אומר רולי וייסבך, סמנכ"ל הפיתוח של החברה.
"אמנם במקרים מסוימים יש הגיון בחשיבה הזאת, אבל אני אישית מאמין שפיתוח קוד בעזרת AI מצריך דרך חשיבה חדשה ותפיסת תפקיד שונה לגמרי ודווקא ג׳וניורים שאין להם תפיסות קדומות יש להם יתרון מסויים לאמץ את העולם החדש. כמובן שיש סניורים עם ראש פתוח שייאמצו AI ויהפכו להיות הרבה יותר טובים אבל ההיסוטריה מלמדת שיש גם הרבה סיניורים שרגילים לעבוד בצורה מסויימת הרבה זמן ודווקא להם קשה לאמץ שיטת עבודה חדשה מה שיבוא לג׳וניורים הרבה יותר בקלות. לכן אני חושב שהמפתח הוא בשילוב", הוא אומר.
תוכנית דומה מפעילה חברת סיילספורס בישראל, אך היא מיועדת לסטודנטים ולא לבוגרי אקדמיה, ומתקבלים אליה כל שנה בין 10 ל-20 סטודנטים. כלל הסטודנטים המתקבלים בישראל עוברים הכשרה ראשונית במשרדי החברה בדבלין, אירלנד ולאחר מכן חוזרים לארץ ומשתלבים בצוותי הפיתוח המקומיים למשך שנה בהיקף של 60% משרה. בסיום התקופה החברה שואפת לשלב כמה שיותר מבוגרי התוכנית בתפקידי מפתח קבועים, בהתאם לצרכים ולתקנים הפתוחים. "מבחינתנו תוכנית Futureforce היא יותר מתוכנית התמחות, זו הזדמנות אמיתית לצבור ניסיון מעשי כבר מהיום הראשון עבור הסטודנטים; עבור הארגון זו גם דרך לאתר כישרונות מבטיחים ולהכשיר את הדור הבא של סיילספורס", אומרת עינת פריש, מנהלת גיוס טכנולוגית בכירה ב-EMEA סיילספורס.
בחברת היוניקורן אקווה סקיוריטי מרמת גן הרחיבו השנה את התכנית לקליטת והעסקת ג'יוניורים שמיועדת לבוגרי תיכון, עם מסלול לסטודנטים. "המטרה שלנו בגיוס הסטודנטים היא שיתמחו אצלנו במשך שנה עד שנתיים במהלך לימודיהם, וכשיסיימו את התואר- נקלוט אותם למשרה מלאה כעובדים מן המניין", אומרת איילת בן יונתן, אחראית גיוס עובדים באקווה סקיוריטי.
"אנחנו רואים במסלול הזה דרך מצוינת להצמיח את דור המפתחים הבא, ולאפשר לסטודנטים לצבור ניסיון מקצועי אמיתי תוך כדי הלימודים ממש בלב העשייה. מתוך מסלול הסטודנטים, אקווה צפויה לקלוט כ-10 סטודנטים השנה - והכוונה היא להמשיך ולהרחיב את המסלול הזה בשנים הבאות", היא אומרת.
בדלויט Deloitte ישראל מגייסים 35 עובדים ללא ניסיון לתחום הבינה המלאכותית כחלק ממהלך גיוס נרחב יותר של 70 עובדים. המגויסים חסרי הניסיון יעברו בפירמה הכשרה ייעודית בהתאם לתפקיד. בנוסף, במהלך החודשים הקרובים צפויה Deloitte להשיק תכנית הכשרה ייעודית לתפקידי AI, שתיוחד כולה לטאלנטים מחוסרי ניסיון. במסגרת התכנית יוכשרו כ-20 מגוייסים טריים לתפקידם.
"כבר כיום אנחנו עדים להשפעות העצומות של טכנולוגיות AI על תעשיות שלמות, ועל הדרך שבה הן משבשות תפיסות ומודלים מסורתיים למן היסוד. בהקשר זה, מהלך הגיוס הנוכחי, שאף כולל גיוסם של טאלנטים ללא ניסיון בתחום, מהווה סנונית ראשונה בדרך למהלכי גיוס נוספים הצפויים במהלך השנה הקרובה, שמטרתם לסייע לנו להתבסס כגוף הפיתוח המוביל בעולמות ה-AI עבור לקוחותינו – בארץ ובעולם", אומר, שחר ברכה, שותף ומוביל תחום ענן, דאטה ו-AI ב-Deloitte ישראל.
ובכל זאת, גם אם סוכמים את תוכניות ההכשרה והמשרות הייעודיות - המספרים לא מתקרבים להיצע הג'וניורים בשוק. בוגרי האקדמיה היום תקועים במילכוד המוכר - אי אפשר להתקבל לעבודה ללא ניסיון ואי אפשר לצבור ניסיון ללא עבודה. אם המדינה תמשיך לקצץ בתקציבים, החברות ימשיכו לברוח לחו"ל ואם המצב בארץ לא ישתנה - נצטרך לעבוד מלדבר על משבר להכרזה על דור אבוד.
