סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
משרד ריק הייטק עובדים נעלמים גוסטינג
משרד ריק. חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל (צילום: shutterstock)

רשות החדשנות: לאחר תחילת המלחמה יותר מ-8,300 עובדי הייטק עזבו את הארץ

הנתון שמפרסמת רשות החדשנות, מתייחס לתקופה מאוקטובר 2023 ועד יולי 2024. השנה שעברה היא הראשונה מזה עשור בה תעשיית ההייטק התכווצה - עם ירידה של 5,000 עובדים, שהם כאחוז מתוך 391 אלף מועסקים. עם זאת פערי השכר ממשיכים להתרחב: בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף שקל, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק

2024 היא השנה הראשונה מזה עשור בה תעשיית ההייטק התכווצה, כך עולה מדו"ח מצב התעסוקה של רשות החדשנות. הדו"ח חושף כי מאז 2022 קיים קיפאון במספר המועסקים בהייטק, וב-2024 אף נרשמה ירידה של כ-5,000 במספרם – לראשונה מזה עשור לפחות.
לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהייטק היה 391 אלף, ירידה של 1.2% שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. לפי הערכות בדו"ח, מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של שנה או יותר. בנוסף, חלקו היחסי של ההייטק מכלל המועסקים במשק נע סביב 11.4%, ללא שינוי של ממש בשלוש השנים האחרונות, לאחר שבין 2012 ל-2022 הוא גדל בקצב מהיר.
מהדו"ח עולה שהקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנה עלייה בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר.
נתון מרכזי העולה מניתוח נתוני התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות לפי מיקום העובדים ותפקידם, הוא כי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל - על אף שכוח האדם בתחום עיסוק זה מהווה את אחד היתרונות היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, כ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. בסך הכל, מחלקות המו״פ והפעילות העסקית מהוות כ-80% מהתעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות.
צירוף שני נתונים אלה מדגיש את פוטנציאל ההתרחבות בתעסוקה בהייטק הישראלי. רק בשנה שעברה חברות ההייטק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל.
לצד הקיפאון הכללי בתעסוקה בהייטק, נרשם שינוי בתמהיל המועסקים בהייטק, ושיעור המועסקים במו"פ עלה מ-37% מהמועסקים בהייטק ב–2012 לכ-50% ב-2024. למרות זינוק של 44% במספרם של עובדי המטה והמוצר בין 2012 ל-2024, שיעורם מכלל המועסקים הצטמצם משמעותית. משמעות הדבר היא שעיקר הזדמנויות התעסוקה הן לבעלי השכלה ויכולות טכנולוגיות.
לפי הנתונים, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף שקל, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהייטק בתפקידי מו"פ אשר שומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.
מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההייטק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין כי 59% מגיוסי כח אדם של חברות ההייטק הפרטיות ב-2024 היו בישראל. מתוך כ-390 אלף מועסקים בענף בישראל, כ-250 אלף עובדים בחברות הייטק ישראליות – פרטיות וציבוריות – וכ-90 אלף עובדים בחברות רב-לאומיות. בנוסף, כ-50 אלף עובדים מועסקים בחברות IT ובמתן שירותים טכנולוגיים.
לצד נתונים אלו, ניתוח חדש מצביע על פערים מהותיים בין היקף העובדים בישראל לעומת חו"ל: חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות סה"כ כ-430 אלף עובדים, כ-190 אלף מתוכם בישראל ו-240 אלף בחו"ל, ואילו החברות הציבוריות שמעסיקות כ-260 אלף עובדים – רק כ-60 אלף מהם בישראל. נתונים אלה מדגישים את הפוטנציאל הטמון בהרחבת הפעילות המקומית של החברות הישראליות, ומובילים לניתוח מעמיק של תחומים ואפשרויות לחיזוק והרחבת התעסוקה בהייטק בתוך ישראל.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות מסר כי: "הנתונים מצביעים על אתגרים הדורשים טיפול מיידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקף הרילוקיישן".