בועה או מהפכה? רק מי שבונה נכון את הארגון ישרוד את צונמי הבינה המלאכותית
האם אנחנו שוב בתוך בועה טכנולוגית חדשה? סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, טוען שכן — והוא כנראה לא טועה. עולם ה-AI שועט קדימה במהירות מסחררת. סטארטאפים מגייסים מיליארדים בלי הכנסות, משקיעים נוהים אחרי הבהלה לזהב החדשה. מה שלא מריח AI נזרק לסוף התור, מודלים עסקיים מוכחים של עשרות שנים נפסלים באיבחה בטענה שהכל עובר למדידת שימושיות בכלי בינה מלאכותית.
יתרה מכך, סיור דיגיטלי באתרי אינטרנט של חברת טכנולגית מראה שהכל הוא AI-powered. אבל ההיסטוריה מראה לנו שוב ושוב את אותו התסריט: הייפ עצום, השקעות חסרות פרופורציה, הבטחות לא ריאליסטיות ואז התפקחות כואבת שמתוכה נולדות החברות המובילות של העשור הבא.
הנה תזכורת - בועת הדוט-קום (סוף שנות ה-90): האינטרנט היה אמיתי, אבל המודלים העסקיים עוד לא בשלים. חברות קמו כמו פיטריות אחרי הגשם והתאדו לבלי שוב בתוך מספר חודשים. לצידן, חברות כמו אי-ביי, אמזון וגוגל שקמו ושינו את חיינו.
רכב אוטונומי (2015–2020):מיליארדים הושקעו בהבטחות מופרזות, ומרבית החברות לא הגיעו ליעד.
הייפ אפליקציות הטלפונים הניידים (2010) מי לא ניסה לבנות אפליקציה כמעט לכל דבר? מאות אלפי מיזמים מומנו במיליארדים, מעטים באמת (WhatsApp, Uber, Instagram) יצרו ערך גלובלי מתמשך.
קריפטו ו-Web3: הבטחות, מימון במיליארדים, הרבה רעש, מעט אימפקט אמיתי. כאמור לצד זאת הולידה טכנולגית Blockchain משנה פרדיגמות.
ועכשיו: AI: האִמרה הידועה "הפעם זה שונה" נאמרה כמעט תמיד בכל בועה עם הסברים מלומדים למה זה אחרת. אני אכן מאמין שהפעם זה באמת שונה. לראשונה אנו מתמודדים עם טכנולוגיה שמאיצה לא רק תהליכים עסקיים או חישוביים, אלא את היכולות הקוגניטיביות של האדם עצמו. ה-AI לא רק מספק תשובות מהירות, אלא גם חושף תובנות חדשות, מעלה רעיונות, ממקד תשומת לב ומרחיב את גבולות ההבנה האנושית.
מדובר במהפכה שמזיזה את נקודת שיווי המשקל – לא בין דורות של מוצרים, אלא בין אדם לטכנולוגיה. היא פועלת בקצב מואץ, בהקשרים רחבים, ובאופן אינטואיטיבי: לא כעוד כלי, אלא כשותף קוגניטיבי שנמצא בזרם העבודה, בשיחה, בהחלטה, בחשיבה.
מהפיכת ה AI מציבה אתגרים שיהיו להם ההשלכות עמוקות על חיינו, בדגש על עולם התוכן שקרוב לעיסוקי בעשר השנים האחרונות - על עולם העבודה. הדרך שבה אנחנו עובדים, מנהלים צוותים משימות משתנה. משרות, תפקידים וכתצואה מכך הכשרות תעסוקיות והשכלה יצטרכו להמציא את עצמם מחדש. חברות ישתנו הן יהיו קטנות יותר בכמות העובדים שהן יעסיקו ובגמישות המתבקשת מכך שעובדים וסוכנים דיגיטלים יצטרכו לעבוד ביחד בהרמוניה.
אז כיצד מיישבים את הפרדוקס? מצד אחד, אנחנו שוב מזהים את כל הסימנים הקלאסיים של בועה, כולל תחושת השכרון ש"הפעם זה אחרת". ומצד שני, ברור לכולם שמדובר בשינוי טקטוני עמוק שישנה את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומנהלים. אולי ההיסטוריה לא באמת חוזרת על עצמה אלא נעה בגלים. כל גאות טכנולוגית מביאה איתה חלום, בועה, וגם מהפכה אמיתית שנשארת כשהרעש שוכך.
לכן, השאלה היא לא אם תהיה נפילה, אלא מה יישאר אחריה. כמו בכל שינוי ארגוני שדרת הניהול בארגון הם ״סוכני השינוי״ ורק הירתמותם להזדמנות תגשים את הפוטנציאל. מנהלים צריכים לבנות את התשתית, התרבות והכלים שיחזיקו גם ביום שאחרי. זה דורש זמן, הבנה, תגובה חכמה, ומשמעת עסקית לא ריצה עיוורת אחרי כל מה שחדש.
הטמעת בינה מלאכותית צריכה להיעשות לא כקישוט, אלא ככלי מהותי שמחובר ליעדים עסקיים אמיתיים. האתגר האמיתי הוא ליצור סביבה לומדת שבה עובדים בוחרים להשתמש בטכנולוגיה, סוכנים חכמים משלימים את מה שחסר, ומעצימים את מה שכבר עובד. זו לא רק טכנולוגיה זו אסטרטגיה.
רוני זהבי הוא מנכ"ל ומייסד-שותף HiBob
