פרשנות
מבזוס ועד אליסון: אילי ההון מחסלים את התקשורת החופשית בארה"ב בשביל טראמפ
פיטורי כתבים ותיקים, שכתוב ידיעות לטובת הממשל, תשלום פיצויים מופרך לטראמפ - כל אלו אינם תאונות אלא מדיניות. אם סקיידאנס תשלים את רכישת CNN, אפשר יהיה להספיד את התקשורת המשודרת החופשית בארה"ב
ביום שני היו לסקוט פלי, הכתב הוותיק והמוערך של 60 דקות, דברים נוקבים להגיד על העורכת הראשית של CBS News, בארי ווייס. "היא רוצחת את 60 דקות", הוא אמר בישיבת צוות. "היא לא אוהבת את המקום הזה. הביאו אותה כדי להרוג אותו, וזה בדיוק מה שהיא עושה". יום לאחר מכן, אחרי 27 שנות עבודה בתוכנית התחקירים והחדשות, פלי פוטר.
היה זה השלב העדכני בהידרדרות, יש שיגידו מסמר נוסף בארון הקבורה, של המוסד התרבותי שבמשך עשרות שנים נחשב לנושא הדגל של עולם התחקירים והחדשות בארה"ב. הקריסה המכוונת של "60 דקות" היא רק חלק מהליך רע שעובר על CBS New ו-CBS בכללה. הליך שבתורו מצטרף לשורה של אירועים ומהלכים שהביאו להחלשה ניכרת בתקשורת החופשית בארה"ב בשנה וחצי מאז חזר דונלד טראמפ לבית הלבן. והם גם איתות אזהרה למה יקרה אם בעלת השליטה ב-CBS, סקיידאנס מדיה, חברת ההחזקות בשליטתו של מקורב טראמפ דייוויד אליסון (בנו של מייסד אורקל לארי אליסון), תשלים את רכישת WBD (ותקבל כתוצאה מכך את השליטה ב-CNN).
ההתבטאות החריגה של פלי שהובילה לפיטוריו התייחסה לשורה של מהלכים שפגעו בעצמאות ובמעמד של "60 דקות" בחודשים האחרונים, ונעשו ביוזמת ווייס. אלו כללו החלטה של ווייס לצנזר סיפור ביקורתי כלפי ממשל טראמפ, פיטורים של כל צוות ההנהגה הבכיר של התוכנית ושניים מהכתבים המוערכים שלה. למפיק הראשי החדש של התוכנית מונה ניק בילטון, במאי סרטים תיעודיים מוערך אך חסר ניסיון בעיתונות משודרת מסורתית.
אחרי שפוטר, העיד פלי שההנהגה החדשה של התוכנית הורתה לו לשלב שקרים ומידע מוטה בסיפור בעל רגישות פוליטית, ובכלל כך טענות לא מאומתות. בנוסף, פוליטיקאים שרואיינו לתוכנית קיבלו זכות לבחור את הכתבים שיראיינו אותם, וחוסר מקצועיות ויכולות בקרב ההנהלה החדשה "זרעו הרס" במערכת. מהלכים אלו נעשו, לטענת פלי, על מנת לזכות בטובתו של ממשל טראמפ. על רקע זה, החליט העיתונאי המוערך אנדרסון קופר לפרוש במאי מעבודתו בתוכנית.
התהפוכות ב-60 דקות הן רק חלק מסערה שאופפת את CBS News מאז מונתה ווייס לעורכת הראשית באוקטובר שעבר. ווייס היא עיתונאית ותיקה ומוערכת שמזוהה עם עמדות שמרניות, ועבדה בין השאר בעבור מדורי הדעות בוול סטריט ג'ורנל ובניו יורק טיימס. היא התפטרה מהניו יורק טיימס ב-2020, תוך שהיא מבקרת את העמדות הליברליות והפרוגרסיביות של העיתון, והקימה ניוזלטר שהפך בהמשך לארגון חדשות עצמאי בשם The Free Press. סקיידאנס רכשה את הארגון באוקטובר 2025 תמורת 150 מיליארד דולר, ומינתה את ווייס לעורכת הראשית של CBS News, אף שחסרה ניסיון בעיתונות משודרת.
המינוי בוצע כשלושה חודשים בלבד לאחר שסקיידאנס השלימה את רכישת פרמאונט, החברה האם של CBS. משפחת אליסון מזוהה עם התומכים הקרובים ביותר לטראמפ, והרכישה נועדה בין השאר לשנות את הגוון העצמאי והביקורתי של ארגון החדשות המוערך. תחת ווייס, עברה CBS News שורה של מהלכים הרסניים שכללו פיטורי עיתונאים ותיקים ובכירים, והחלפתם בעיתונאים בעלי עמדות שמרניות יותר, והתערבות של ווייס בטקסט של מהדורות החדשות (למשל, שכתוב ידיעות על מנת להציג את ממשל טראמפ באור חיובי יותר).
גם המהלכים ב-CBS News הם חלק ממגמה רחבה יותר ב-CBS. הבולטים שבהם אמנם התרחשו לפני השלמת הרכישה של סקיידאנס, אך אחרי שהעסקה כבר סוכמה: ב-1 ביולי 2025 חתמה הרשת על הסכם פשרה בתביעה דיבה מופרכת שהגיש טראמפ נגד 60 דקות, במסגרתו הסכימה הרשת לשלם פיצויים של 16 מיליון דולר (מהלך שתואר על ידי מבקרים כשוחד שנועד לשמן את גלגלי העסקה). כשבועיים וחצי לאחר מכן, החליטה הרשת לבטל את תוכנית האירוח של סטיבן קולבר, מבקר חריף של טראמפ. ב-24 ביולי, במקרה או שלא במקרה, אישר הממשל את מכירת פרמאונט לסקיידאנס.
קריסת העצמאות העיתונאית של CBS News מצטרפת למגמה רחבה יותר של כלי תקשורת ביקורתיים שהופכים את עצמם לתומכי או מאפשרי טראמפ. המקרה הבולט ביותר הוא הוושינגטון פוסט של ג'ף בזוס - מהקולות הביקורתיים נגד טראמפ בכהונתו הראשונה. לפני חזרת טראמפ לבית הלבן, החל בזוס במהלכים לפגיעה בעצמאות המערכתית שלו, ובין השאר מנע פרסום מאמר תמיכה בקמלה האריס בזמן קמפיין הבחירות.
בינואר 2025, הקריקטוריסטית זוכת פוליצר אן טלאנס התפטרה לאחר שבזוס צינזר קריקטוריה שביקרה את טראמפ. חודש לאחר מכן, בזוס צמצם את המנדט של מדור הדעות של העיתון, והורה לו להתמקד בהגנה על השוק החופשי והחרויות האישיות, ולהימנע מפרשנות סוציו-פוליטית רחבה. בתחילת השנה, ביצע בזוס סבב קיצוצים נרחב בעיתון במסגרתו פוטרו 400 עיתונאים, כשליש מהמערכת, והשלים את הליך הפיכתו מעיתון ביקורתי ונשכני לפודל חמוד ולקקני.
מהלכים אלו מצטרפים לשינויים בגופים כמו הלוס אנג'לס טיימס או קבוצת Gannett (מו"ל העיתונות הגדול בארה"ב, עם 200 כלי תקשורת מודפסים ומקוונים, ובראשם העיתון הארצי USA Today) לנקיטת עמדות נוחות יותר בעבור טראמפ. בפרט, באמצעות החלטה להימנע מתמיכה במועמד כלשהו בבחירות לנשיאות (לאחר שבמערכות בחירות קודמות תמכו לרוב במועמדים הדמוקרטים).
בסוף 2025, קבוצת התקשורת קומקאסט (הבעלים של NBCUniversal) ביצעה ספינאוף לרשת החדשות MSNBC, שמזוהה עם נטייה מובהקת לשמאל המפה הפוליטית, והפכה אותה לחברה עצמאית. במקביל, היא אכפה מדיניות שמגבילה משמעותית את הצגת הפרשנויות והדעות ב-NBC News ומחייבת דיווח לא-עימותי חדשותי בלבד, בניסיון להימנע מתיוג כגוף "עוין" על ידי הבית הלבן. זאת, בין השאר, על רקע ההשפעה האפשרית של מכסים על פעילות חטיבות אחרות של קומקאסט.
על רקע אינטרסים דומים, בספטמבר שעבר דיסני (הבעלים של ABC) השהתה את תוכנית הלייט נייט של ג'ימי קימל בעקבות מונולוג חריף שבו ביקר את טראמפ. ההשהייה בוטלה אחרי שבוע, אבל רק לאחר מחאה ציבורית חריפה.
המילה האחרונה בפגיעה בתקשורת החופשית בארה"ב טרם נאמרה. ממשל טראמפ ממשיך במתקפות על מערכות עצמאיות וביקורתיות (רק בשבוע שעבר, למשל, חדר התדרוכים של הפנטגון הוגדר כאזור שמור שהגישה אליו לעיתונאים אסורה), ואילי התקשורת שמבקשים את טובתו צפויים לסייע לו בכך. בהקשר זה, החשש העיקרי קשור שוב לסקיידאנס. החברה נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת ענקית המדיה WBD (וורנר בראדרס דיסקברי), שבין החזקותיה הבולטות ביותר נמצאת CNN.
רשת החדשות המקורית אמנם רחוקה מעמדת הדומיננטיות שהייתה לה בשלהי המאה ה-20, אך היא עדיין נחשבת לאחד מגופי החדשות האמינים והמשפיעים בעולם, עם שידורים ביותר מ-200 מדינות. הרשת, שנוסדה על ידי איל התקשורת הליברלי טד טרנר, נחשבת לנקודת האמצע בין MS Now הליברלית לפוקס ניוז השמרנית, עם נטייה קלה לשמאל. היא זוכה בארה"ב לאמון משמעותי מצד תומכי המפלגה הדמוקרטית ומצביעים עצמאיים עם נטייה לשמאל. השלמת רכישת WBD על ידי סקיידאנס תביא ל-CNN שינויים דומים לאלו שביצעה החברה ב-CBS News, כאלו שיפגעו בעצמאות ובאיזון שלה.
ואם זה יקרה, אפשר יהיה להספיד את התקשורת המשודרת החופשית בארה"ב. שלוש מארבע רשתות הברודקאסט הגדולות (CBS, NBC ו-ABC) כבר נכנעו תחת ממשל טראמפ השני או הפגינו סימני כניעה משמעותיים (הרביעית, FOX של משפחת מרדוק, בכיס של טראמפ כבר שנים). CNN תחת סקיידאנס תהפוך לפוקס ניוז לייט, המעמד של MS Now בלי הגב התאגידי של קומקאסט בעייתי. עיתונים ארציים כמו וושינגטון פוסט ו-USA Today נכנעו, הוול סטריט ג'ורנל הוא חלק מהאימפריה של משפחת מרדוק. הניו יורק טיימס עדיין עצמאי, אבל כמה זמן יוכל להחזיק לבד במערכה?
הישועה גם לא תבוא מהמדיה החברתית: מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, משקיע מאמצים בולטים על מנת להתחנף לטראמפ, בין השאר בשינויים בפייסבוק ובמטא שמעצימים קולות שתומכים בנשיא. X שייכת לאלון מאסק, מתומכי טראמפ המובהקים. הפעילות של טיקטוק בארה"ב נמצאת תחת שליטת אורקל של אליסון.
עוד שנתיים וחצי, טראמפ כבר לא יהיה נשיא. אבל השינויים שבוצעו, ועוד יתרחשו, בתקשורת החופשית ובעיתונות העצמאית תחת שלטונו, בהכפפתה לאינטרסים המסחריים והפוליטיים של בעלי השליטה בה, יעצבו את דמותה של ארה"ב, ושל העולם בכללו, עוד שנים ואף עשורים לאחר מכן.
