הבנקים הכפילו את הגיוסים והנפקות האג"ח הקונצרניות שברו שיא לתקופה
גיוסי חוב החברות בת"א בינואר-אפריל עלו ב־64% לעומת התקופה המקבילה, ל־75.1 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים. חלקם של הבנקים בגיוסים עמד על 43 מיליארד שקל, פי שניים משגייסו בתקופה המקבילה
בארבעת החודשים הראשונים של 2026 גייסו חברות בתל אביב אג"ח קונצרניות בהיקף מצטבר של 75.1 מיליארד שקל. שיא כל הזמנים בתקופה זו, וקפיצה של 64% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. העלייה בהיקפי הגיוסים נרשמה בכלל מגזרי הפעילות, אך בולטת במיוחד במגזר הפיננסי, שבו המגייסים העיקריים היו הבנקים. אלה גייסו בארבעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית של 43.2 מיליארד שקל, לעומת 21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
המגזר הפיננסי היה גם המגייס הדומיננטי בחודש אפריל, עם גיוסים של 8.4 מיליארד שקל מתוך 15 מיליארד שקל חוב שגויס בהנפקות אג"ח בחודש זה. המגייסים הבולטים בו היו בנק לאומי, עם גיוס חוב של 4.1 מיליארד שקל, ודיסקונט, עם 1.7 מיליארד שקל.
עליית הביקוש לאשראי
אבי שטרנשוס מנכ"ל מידרוג, אמר לכלכליסט כי: "העלייה בגיוסי האג"ח של הבנקים משקפת שילוב של ביקוש גבוה לאשראי, לצד צורך של הבנקים להרחיב ולגוון את מקורות המימון שלהם." ממצאים שפרסם בנק ישראל בתחילת החודש מלמדים כי אף שנרשמה ברבעון הראשון של השנה — שבמהלכו נמשכה המלחמה באיראן - ירידה בביקוש לאשראי הצרכני, במגזר העסקי נרשמה בתקופה זו עלייה בביקוש לאשראי. וביקושים אלה הובילו את הבנקים לפנות ולגייס מקורות למימונם.
לדברי שטרנשוס, "שוק האג"ח מאפשר לבנקים לגייס מקורות לטווחים שונים, לתמוך בהמשך צמיחת תיק האשראי ולנהל בצורה יעילה את מבנה ההון והנזילות. בנוסף, היכולת לבצע גיוסים בהיקפים משמעותיים מעידה גם על אמון המשקיעים בחוסנה של המערכת הבנקאית". חוסן זה בא לידי ביטוי בביצועיהם של הבנקים ב־2025. במהלכה חמשת הבנקים הגדולים הציגו רווח שיא מצרפי של 29.6 מיליארד שקל, לצד צמיחה בתיק האשראי ושיפור באיכותו.
כך, בשנת 2025 כולה שלושת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות - רשמו צמיחה אגרסיבית בתיק האשראי, ובעוד אצל הבנקים שיעור החובות הבעייתיים רק צנח, אצל החברות החוץ־בנקאיות שיעור זה זינק. בכך הוא תרם במידה רבה לעלייה בהנפקות האג"ח. מכיוון שהבנקים נהנו בזכותו ממרווחים נמוכים במיוחד.
המרווחים מייצגים את הפער שבין התשואה על האג"ח הקונצרניות לבין זו של האג"ח הממשלתיות המקבילות מבחינת ריבית ומח"מ. ככל שהפער קטן יותר, משתקף סיכון נמוך יותר למחזיקי אג"ח החברות. בעוד המרווחים בכלל השוק נחשבים כיום כנמוכים מבחינה היסטורית, אלה של הבנקים נמוכים במיוחד. כך, בעוד שבמגזר הנדל"ן המרווח עומד כיום על 3.2 נקודות ובמסחר ושירותים על 1.1, במגזר הבנקאי הוא עומד על 0.48 נקודות בלבד, ובינואר כבר ירד ל־0.38 נקודות. המרווחים הנמוכים מגבירים את ביטחון המשקיעים בהשתתפות בהנפקות האג"ח ומאפשרים לבנקים לגייס חוב בעלות נמוכה יותר.
הנתח של מגזר הנדל"ן
במגזר הנדל"ן נרשמה עלייה של 10% בהיקף הגיוסים ל־15.7 מיליארד שקל. מרביתם - כ־12.3 מיליארד שקל - הגיעו מחברות הנדל"ן המניב, והיתרה בנדל"ן למגורים. לדברי שטרנשוס "העלייה נובעת מכך שלחברות קיימים צורכי מימון שוטפים גבוהים. לצורך מחזור חובות ולטובת המשך פיתוח פרויקטים, רכישת נכסים והתרחבות עסקית. בתקופה של ריבית גבוהה ואשראי בנקאי סלקטיבי יותר, שוק האג"ח מהווה עבור רבות מהחברות מקור מימון מרכזי, המאפשר פריסה ארוכה יותר של התחייבויות וגמישות רבה יותר בניהול התזרים."
כך, ביג, שהשלימה בפברואר את ההנפקה הגבוהה ביותר מבין חברות הנדל"ן, גייסה בה מיליארד שקל ששימשו לפירעון סדרת אג"ח אחרת. בתחום המגורים, פרשקובסקי, שגייסה בפברואר 400 מיליון שקל, סיימה את 2025, בעקבות ההאטה בתחום הנדל"ן למגורים, עם ירידה במכירת הדירות בשוק החופשי ועם תזרים מזומנים שלילי מפעילותה השוטפת. היא ייעדה את תמורת ההנפקה להחזר חובות ולמימון פעילותה השוטפת.העלייה בהיקפי הגיוסים נרשמה כאמור באופן רוחבי בכלל המגזרים. מורן נחשוני, מנכ״ל משותף בווליו בייס חיתום, אמר לכלכליסט כי: ״הגאות בשוק ההון והכסף הרב שזורם למוסדיים ולקרנות הנאמנות, לצד ירידה באינפלציה ובריבית, הביאו ליצירת סביבה חיובית מאוד לגיוס אג"ח קונצרניות. לחברות מתאפשר גיוס בהיקפים גדולים, לטווח ארוך ובריביות שמגלמות מרווחי שפל מול הממשלתיות המקביל. וכך, בעוד שריבית הפריים עומדת על 5.5%, חברות חזקות יכולות לגייס למח"מ ארוך ובריבית לא צמודה של סביב ה־5%".
