הפרויקטים הבשילו, מניית סולאיר קפצה ובני הזוג שגב כבר שווים 680 מיליון שקל
לפני פחות משלוש שנים שווי חברת האנרגיה המתחדשת הגיע לשפל של 370 מיליון שקל. מאז סולאיר הוכיחה שהיא מצליחה להשביח ולממש פרויקטים, ה־AI עורר בהלה לחשמל ומוסדיים נכנסו לחברה ששוויה נסק לשיא של 1.75 מיליארד שקל
עם רוח גבית ממהפכת ה־AI: מניות האנרגיה המתחדשת נצבעו בירוק, כאשר 10 מהן מציגות תשואה דו־ספרתית מתחילת השנה, ותשואה שנושקת לתלת־ספרתי ב־12 החודשים האחרונים (ראו תרשים). זאת, על רקע הביקוש הגובר, שנמצא על סף הבהלה, לחשמל על כל סוגיו, בעיקר נוכח מהפכת ה־AI, שנשענת על דאטה סנטרס שזוללים חשמל בקצב גבוה. שניים מהנהנים המרכזיים מהזינוק בסקטור האנרגיה המתחדשת הם בני הזוג פאולה ואלון שגב – בעלי השליטה (39%) בסולאיר, שעל אף שדוללו בשנים האחרונות, שווי ההחזקות שלהם טיפס בעקבות הזינוק במניית החברה לכ־681 מיליון שקל (על הנייר), לאחר ששווי השוק של החברה הגיע לשיא של 1.75 מיליארד שקל.
סולאיר הגיעה לשוויה הנוכחי לאחר שב־12 החודשים האחרונים זינקה מנייתה ב־147%, לעומת עליות של 111% ו־67% במדד ת"א קלינטק — שבו היא נכללת — ובמדד ת"א־125, בהתאמה. אולם סולאיר, בניגוד לכמה המחברות הבולטות בענף, לא נהנית באופן ישיר ממהפכת ה־AI, משום שהיא אינה פועלת בארה"ב או במדינות אחרות שבהן מתרחשת בנייה מואצת של חוות שרתים. עם זאת, היא כן נהנית מהסנטימנט ומהביקוש הכולל לחשמל, שגדל בשל מהפכת הבינה המלאכותית. למעשה, הזינוק החד במניית סולאיר בשנה האחרונה משקף שינוי מהותי באופן שבו השוק מתמחר את החברה: ממיקוד בסיכוני ביצוע ובפרויקטים שטרם הבשילו, להכרה ביכולת שלה לממש צבר רחב של נכסים ולהציף ערך בפועל.
לדברי אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות IBI, רועי שביט: "שווי החברה כיום משקף שוק שעבר מלתמחר את סיכוני הביצוע של החברה, לתמחור צבר משמעותי שהולך ומתממש".
שיפור הדרגתי בביצועים
אלא שמתחת לראלי המרשים ולצמיחה בפעילות, נותר פער בין קצב ההתרחבות לבין הרווחיות — פער שמחדד כי האמון המחודש של המשקיעים נשען במידה רבה על ציפיות קדימה, ובעיקר על הצלחת פרויקטי העוגן, ובראשם הפעילות בצ'ילה.
בסוף 2025 הגיעה החברה לפורטפוליו מחובר של 99 מגה־ואט, מהם 81 מגה־ואט בספרד והיתרה בישראל ובצ'ילה. זאת, לעומת 50 מגה־ואט מחוברים ב־2022, במקביל, היא מצויה במגעים מתקדמים לרכישת 271 מגה־ואט נוספים בפרויקטים בפולין. לצידם, מחזיקה החברה ב־342 מגה־ואט בפרויקטים בהקמה, וכן ב־824 מגה־ואט אגירה. בסך הכול מדובר ב־712 מגה־ואט מחוברים ובהקמה, ולצידם 1.1 ג'יגה־ואט ו־3.74 ג'יגה־ואט אגירה ב־11 פרויקטים לקראת הקמה, שתחילת הקמתם מתוכננת השנה וחיבורם לרשת צפוי במהלך 2028 ו־2029. בנוסף, לחברה כ־660 מגה־ואט וכ־2.2 ג'יגה־ואט אגירה בפרויקטים בפיתוח מתקדם.
התקדמות הפרויקטים, לצד מימוש חלק מהם, הובילה לשיפור הדרגתי בביצועי החברה: מהכנסות של 13.7 מיליון שקל בשנת 2021, ל־38.7 מיליון שקל ב־2022, 47.7 מיליון שקל ב־2023, זינוק ל־105.7 מיליון שקל ב־2024, והמשך עלייה ל־129 מיליון שקל בשנת 2025. בשנת 2025 הגיעה החברה לראשונה לרווח תפעולי של 3.8 מיליון שקל. עם זאת, למרות צמצום בהוצאות המימון, השורה התחתונה נותרה שלילית, ובשנת 2025 רשמה החברה הפסד של 7.4 מיליון שקל.
אלון שגב, מנכ"ל החברה ואחד מבעלי השליטה, הסביר בשיחה עם כלכליסט כי "סולאיר הפכה בשנים האחרונות לפלטפורמת ייזום גלובלית", זאת על רקע פעילותה באיטליה, ספרד, פולין וצ'ילה. לדבריו, מוקד הצמיחה המרכזי של החברה נמצא בצ'ילה, בין היתר בשל הביקושים הגבוהים לאנרגיה ולמים בענף כריית הנחושת במדבר אטקמה. החברה מחזיקה שם, מאז 2022, בפרויקט אנפק — פרויקט משולב לייצור חשמל סולארי בהספק של 150 מגה־ואט, המצוי כבר בשלבי הקמה, לצד מתקן להתפלת מים עבור תעשיית הכרייה.
בחודש שעבר קיבלה החברה אישור מהרשויות בצ'ילה להכפלת קיבולת ההתפלה ל־106 מיליון קוב בשנה. בהתאם לכך, הפרויקט צפוי להניב הכנסות שנתיות של 664 מיליון דולר ורווח תזרימי תפעולי (FFO) של 296 מיליון דולר. בשל היקף ההשקעה הגבוה הנדרש — המוערך בכ־2.5 מיליארד דולר — שוקלת החברה לממש 80% מהחזקותיה בפרויקט (כאשר כיום היא מחזיקה ב־85%).
עם זאת, הדרך לשווי השיא הנוכחי לא היתה נטולת מהמורות. סולאיר הונפקה בפברואר 2021, במסגרת גל ההנפקות הגדול, גייסה 132 מיליון שקל והחלה להיסחר לפי שווי של 599 מיליון שקל. מעט יותר משנתיים וחצי לאחר מכן, לאחר ירידה של 43% במנייתה, הגיעה החברה לשווי שפל של 370 מיליון שקל. מאז התאוששה המניה, כאשר עיקר העליות נרשמו ב־12 החודשים האחרונים.
לדברי שביט, "תזמון ההנפקה של סולאיר בתחילת 2022 היה מושלם: הריבית היתה אפסית, והנרטיב של האנרגיה הירוקה היה בשיאו, כאשר השוק שילם פרמיה גבוהה על צברי פרויקטים שטרם ייצרו תזרים ממשי".
המוסדיים הביעו אמון
מה ששינה את המגמה היתה הפלישה הרוסית לאוקראינה, שחידדה את התלות באנרגיה קונבנציונלית ואת הקשיים של אנרגיה מתחדשת להחליף אותה בטווח הקצר. במקביל, האיצה המלחמה את האינפלציה והובילה להעלאות ריבית חדות מצד הבנקים המרכזיים. בעקבות זאת, מניית סולאיר — כמו מניות רבות בענף — החלה לרדת. "כשהפד החל להעלות ריביות, כל תחום האנרגיה המתחדשת נפגע גלובלית, שכן מדובר בנכסים ארוכי מח"מ הרגישים במיוחד לריבית גבוהה", הוסיף שביט.
היפוך המגמה והחזרה לאמון המשקיעים התרחשו בהדרגה. בדצמבר 2023, סמוך לשפל, הביעו מספר גופים מוסדיים — בהם מור והפניקס — אמון בחברה, כאשר השקיעו 80 מיליון שקל בהקצאת מניות. בסוף 2024 מימשה החברה צבר פרויקטים בספרד בתמורה ל־340 מיליון שקל, מהלך שלדברי שביט הוכיח כי "המודל היזמי של החברה — רכישה או ייזום, השבחה ומכירה בפרמיה — עובד בפועל ולא רק על הנייר". במקביל, התחזק גם מעמדו של הפרויקט בצ'ילה, בין היתר בעקבות הסכם למכירת חשמל בהספק של 130 מגה־ואט ו־780 מגה־ואט אגירה, בתמורה מצטברת של 350 מיליון שקל לאורך 13 שנים, וכן הסכם מימון שנחתם בתחילת אותה שנה.
בנובמבר האחרון ניצלה החברה את המומנטום החיובי במניה וגייסה 130 מיליון שקל בהקצאת מניות לגופים מוסדיים — בהם ילין לפידות, מור, הראל והפניקס — בתמורה ל־13% ממניותיה, לצד אופציות שעשויות להניב לה 87 מיליון שקל נוספים. כחצי שנה לאחר מכן, ולאחר עלייה של 52% בשער המניה, האופציות — שהיו מחוץ לכסף — נכנסו לתוך הכסף ומאפשרות רווח למחזיקים בהן. אתמול דיווחה החברה על גיוס נוסף במתווה דומה: הקצאת 9.2% ממניותיה, בשילוב אופציות לרכישת 6.5% נוספים, לגופים המוסדיים מנורה וכלל, בתמורה כוללת של 165 מיליון שקל — מהם 115 מיליון שקל ממנורה ו־50 מיליון שקל מכלל. האופציות שניתנו, הניתנות למימוש בשנתיים הקרובות, נמצאות במרחק של 25% מהכסף, ובמימוש מלא צפויות להניב לחברה תוספת של 162 מיליון שקל.
