המודל העסקי החדש של חברות התוכנה: "כשאין עלויות פיתוח, הבידול הוא הרעיונות של הצוות"
ה־AI לא רק משנה את הדרך שבה בונים תוכנה, היא מכתיבה מודל עסקי חדש. חברות ענק מגלות שהערך שלהן נמדד לא בקוד, אלא ביכולת להתאים עצמן למהפכה
העולם רץ מהר, אבל ב־2026 נדמה שהוא עבר למהירות האור. מה שהיה הלהיט הגדול של השנה שעברה, "וייב קודינג" (Vibe Coding) — כתיבת קוד באמצעות הבינה המלאכותית — כבר נחשב לסיפור ישן. המהפכה התעשייתית החדשה כבר כאן, והיא לא רק משנה את האופן שבו בונים תוכנה, אלא מאיימת למחוק מודלים עסקיים של מיליארדי דולרים.
עד לא מזמן ארגונים עמדו בפני דילמה אכזרית: לרכוש "תוכנת מדף" קשיחה שלא תמיד מתאימה לצרכים שלהם, או להקים צוות פיתוח פנימי יקר שהפך במהרה לצוואר בקבוק. פלטפורמות ה־No-Code כמו מאנדיי (Monday.com) וסיילספורס (Salesforce), שהנגישו מימוש יישומים או אפליקציות ללא צורך בתכנות, נתנו מענה חלקי, אך הן עדיין כבלו את המשתמש לווידג'טים ותבניות מובנות מראש.
היום הבינה המלאכותית טורפת את הקלפים ומאפשרת למפתחים ליצור מה שהם צריכים באמצעות תיאור לכלי שמטפל בשבילם בצד הטכני. "אנחנו בנינו את מאנדיי בארבע שעות בעזרת המערכת שלנו", אומר אמיתי גלבוע, מייסד ומנכ"ל חברת ספרינג (spring.new). "בעולם החדש, לאנשים עם חזון ויצירתיות יש יותר מקום מאשר לאנשים עם ידע טכנולוגי. המחסום הכי גדול – משאבי פיתוח – פשוט נעלם. ה־LLM (מודלי שפה גדולים – מ"א) כבר יודעים לכתוב קוד טוב יותר מהמתכנת הממוצע בארגון".
ספרינג של גלבוע היא סביבת עבודה שבה כל אחד יכול לבנות תוכנה באמצעות בינה מלאכותית לעסק שלו פשוט על ידי תיאור של מה שהוא צריך. בלי לכתוב קוד, בלי להתפשר על מוצרי מדף שכמעט מתאימים ובלי לחכות חודשים לפיתוח. "אנחנו בונים לעולם שבו תוכנה עסקית לא נקנית אלא נוצרת, ומה שמבדל חברות זה לא הכלים שהן משלמות עליהם אלא הרעיונות שהצוותים שלהן מסוגלים לממש", מוסיף גלבוע.
1 צפייה בגלריה
מימין: מיכל לופו, מנכ"לית בלוקס; אמיתי גלבוע, מנכ"ל ספרינג; אורן יונגר, שותף מנהל בקרן Notable Capital; וארז שחר, שותף בקרן קומרה
(צילומים: בלוקס Spring New GGV Qumra Capital)
התוצאה היא דמוקרטיזציה מלאה של הייצור. אם בעבר איש מרקטינג היה צריך להתחנן למחלקת ה־IT כדי לבנות כלי לניהול משפיענים, היום הוא פשוט מתאר ל־AI מה הוא צריך בלי ליצור משימות למחלקות נוספות. התוכנה נבנית כמו כפפה ליד ובשבריר מהמחיר של מינוי SaaS (תוכנה כשירות) יקר.
השינוי העמוק ביותר אינו רק בבנייה, אלא בתפקוד. התוכנה הקלאסית היתה פסיבית – כלי לאחסון דאטה שדרש מבני אנוש להזין נתונים ולגרור אלמנטים כדי להיות יעילים. "תוכנה הופכת להיות אקטיבית", מסבירים בתעשייה. "סוכן AI לא רק שומר מידע, הוא עובד עבורך".
דמיינו סוכן שמנהל את כל מערך השיווק בחברה: הוא יוצר קמפיין, משווק בסושיאל, מנתח תוצאות בזמן אמת, לומד מה עבד ובונה את הקמפיין הבא לבדו. בקרנות הון סיכון, סוכנים כאלו כבר סורקים נתונים ומפיקים תובנות עומק על חברות במהירות שאף אנליסט אנושי לא יוכל להשתוות אליה.
חברות שמשלמות היום 100 מיליון דולר על רישיונות תוכנה מתחילות לשאול את עצמן "למה?". כשיש פלטפורמה אחת אגנוסטית שמאפשרת לכל מנהל אופרציה לבנות לעצמו את הכלים שלו, המודל של תוכנה כשירות נמצא בסכנה קיומית. "החברות הגדולות נמצאות בפאניקה, ובצדק", אומר גלבוע. "הערך של חברות ה־SaaS נבע מכך שהיה יקר ומסובך לבנות תוכנה לבד. היום, כשבונים בתוך שלושה ימים מערכת ניהול ספקים שלמה ומבטלים עשרות מינויים למאנדיי וכלים אחרים – זהו איום משמעותי על כל מה שהכרנו".
מיכל לופו, מייסדת־שותפה ומנכ"לית הסטארט־אפ בלוקס (Blocks.diy), אומרת שמאנדיי ופלטפורמות דומות לה איפשרו לצוותים לבנות מערכות מתאימות ללא צורך בקוד: "לפני זה היה או ללכת לתוכנות מדף קשיחות ואז הרבה חברות היו לוקחות מתכנתים עם צוות פיתוח פנימי וזה היה צוואר בקבוק, וחברות נתקעו עם תוכנה לא מתאימה. ה־AI בונה קוד ואפשר ליצור תהליכים קלים ואוטומטיים".
בלוקס של לופו מאפשרת לכל אחד לבנות אפליקציות וגם מספקת סיוע של סוכני AI עם לוגיקה מתקדמת. על האפשרויות הבלתי נגמרות לכתיבת קוד באמצעות AI היא מספרת: "בעבר אנשים עבדו קשה בכתיבת קוד, כיום אתה אומר לבינה המלאכותית מה לבנות והיא עושה את זה עבורך. זה מאפשר להרבה יותר אנשים בלי רקע טכני להיכנס לתחום התכנות. בנוסף ובניגוד לעבר, כשה־AI בונה קוד, היא הכי גמישה שאפשר והתוכנות יכולות להיבנות ולהיראות הכי מתאימות למשתמש. תוכנות עד היום היו פסיביות, שמרו דאטה, וכיום מה שאנחנו רואים זה שהן הופכות לאקטיביות יותר. זה השלב הבא של ארגונים בדרך להפוך ליעילים יותר".
ארז שחר, שותף בקרן קומרה: "החברות שישרדו הן אלו שיעשו שיבוש עצמי. הן יפסיקו להגן על הקוד הישן ויהפכו לישות שמעניקה את הידע שלה דרך הכלים החדשים"
אך המהפכה מביאה איתה גם סיכונים חדשים ומתוחכמים. אורן יונגר, שותף מנהל בקרן Notable Capital, מזהיר מפני עידן שבו מערכות ההגנה המסורתיות כבר לא יהיו רלבנטיות. "סוכני AI זדוניים מצליחים לבצע 'שרשור חכם' של חולשות אבטחה שבעבר נחשבו לזניחות", הוא מסביר, "ובונים נתיבי תקיפה שחומקים מתחת לרדאר. אם בעבר האדם היה החוליה החלשה, היום סוכני ה־AI האוטונומיים הם עצמם יעד התקיפה. בנוסף, הצפת הארגונים בקוד שנוצר על ידי AI ללא בקרה הנדסית מייצרת פרצות אבטחה חדשות".
למרות המהפכה הגדולה, לא כולם ממהרים להספיד את חברות הענן הגדולות. ארז שחר, שותף בקרן קומרה, טוען שהכוח האמיתי של חברות כמו סיילספורס או מאנדיי אינו בקוד, אלא בהבנה העמוקה של הצורך הארגוני. "חברות לא קנו תוכנה, הן קנו ידע. חברה כמו סיילספורס מבינה איך תהליך מכירה עובד. הכוח שלהן הוא בדאטה בייס הארגוני ובידע המהותי. החברות שישרדו הן אלו שיעשו 'שיבוש עצמי' (Self-disruption – מ"א) – הן יפסיקו להגן על הקוד הישן ויהפכו לישות שמעניקה את הידע שלה דרך הכלים החדשים".
