סגור
ילדי הצפון מצטופפים מתמגנים ב מרחב מוגן בדרך לבית הספר
ילדי הצפון מצטופפים במרחב מוגן בדרך לבית הספר

"מדיניות הממשלה היא יריקה בפרצוף תושבי וילדי הצפון"

ראשי הרשויות בצפון החליטו לקבוע מדיניות התגוננות מחמירה בעצמם וחלקם מבטלים את הפעילות החינוכית ביישוב • זאת כמחאה על קביעת פיקוד העורף להחיל באזור מדיניות התגוננות "ירוקה" חרף הימשכות הירי מלבנון וללא מיגון מתאים • הממשלה מאבדת את שאריות האמון שנותרו ליישובי קו העימות: "מנרמלים את הלא נורמלי"

בין סבך האינטרסים של ארה"ב במחירי הנפט ובמצר הורמוז, של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מנסה למלט אותו מאימת הדין ושל איראן המתעקשת להחיל את הפסקת האש איתה גם על חזבאללה בלבנון, בקעו אתמול קולות בכי ובהלה של ילדי הצפון כשהיו בדרכם לבתי הספר ומעל האוטובוסים הלא ממוגנים שלהם איימו כטב"מי נפץ ורקטות.
הירי של חזבאללה נמשך כל העת, לעבר כוחות צה"ל הפרוסים קילומטרים בתוך השטח הלבנוני ולעבר יישובי הצפון. "הערכות מצב טלפוניות" שקיים אתמול נתניהו עם ראשי מערכת הביטחון בשל הימשכות הירי מלבנון היוו עבורו עילה לביטול נוסף של עדותו במשפט המתקיים נגדו אך לא הרשימו את ראשי יישובי קו העימות.
בצהריים הם כינסו במושב שתולה שעל גבול לבנון מסיבת עיתונאים בהולה שקראה תיגר על מדיניות ההתגוננות ה"ירוקה" שקבע פיקוד העורף לתושבי האזור, תוך מעבר יזום למדיניות התגוננות מחמירה יותר שתיכנס לתוקף הבוקר ועד להודעה חדשה. המשמעות המיידית של המהלך היא שראשי הרשויות בקו העימות יחליטו באופן עצמאי על מתכונת הפעלת מערכות החינוך ביישוביהם. באלה הסמוכים לגבול עם לבנון מדיניות ההתגוננות שהם קבעו תהיה "כתומה", באופן שאוסר לקיים פעילויות חינוכיות ומגביל התקהלויות של עד 50 איש במבנה, ובשאר יישובי קו העימות, עד 9 ק"מ מהגבול, היא תהיה "צהובה", שגם היא אוסרת על הפעלת מערכת החינוך ומגבילה התקהלויות בתוך מבנה ל־50 איש בלבד.
לפי ראשי הרשויות, ההחלטה שקיבלו מבטאת מחאה על קביעת פיקוד העורף להחיל בצפון מדיניות התגוננות "ירוקה" חרף הימשכות הירי מלבנון. "מדיניות 'ירוקה' היא יריקה בפרצופנו ובפרצופם של כל ילדי קו העימות. ההחלטה שקיבלנו היא החלטה מצילת חיים ולא נסכן את ילדינו בדרכם לבתי הספר", אמרו ביישובי הצפון. ראשי הרשויות הוסיפו כי ביישובים שבהם לא ייפתחו מוסדות החינוך יגובשו פתרונות מקומיים בניסיון לספק לתלמידים מסגרות חלופיות ובטוחות יותר, לרבות למידה מרחוק.
1 צפייה בגלריה
צה"ל מפגיז בכפרי דרום לבנון
צה"ל מפגיז בכפרי דרום לבנון
צה"ל מפגיז בכפרי דרום לבנון
(צילום: REUTERS/ Shir Torem)

הרפיסות של נתניהו

טראמפ כפה את הפסקת האש על נתניהו לפני כשבוע וחצי באבחת הוראה שנתן לו בעקבות דרישת המשטר האיראני שאיתו הוא מנסה להסדיר, בינתיים לשווא, את חידוש תנועת כלי השיט במצר הורמוז. האש בצפון התחדשה בעקבות התקיפות של ארה"ב וישראל באיראן שהופסקו על ידי טראמפ מבלי שהשיגו מטרה אחת מבין המטרות שהוצהרו בראשית המלחמה ובהן הפלת המשטר, הוצאת האורניום המועשר, השמדת תעשיית הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה בחזבאללה ובשאר ארגוני הפרוקסי במזרח התיכון. בהוראת טראמפ מהלכים שצה"ל תכנן בלבנון הוקפאו, מטוסי חיל האוויר מנועים מתקיפת מטרות של חזבאללה בביירות ובעומק המדינה וישראל נקלעה למציאות ביטחונית הגרועה מזאת שקדמה למערכה שנבלמה בשלביה הראשונים.
כעת, בישראל יכולים רק לחלום על חופש הפעולה שהיה לה מאז סיום הלחימה הקודמת בלבנון בנובמבר 2024 כשיכלה לתקוף פעילי חזבאללה ותשתיות המשמשות את ארגון הטרור בניסיון למנוע את התעצמותו ואת שיקום יכולותיו.
הרפיסות וההתבטלות של נתניהו בפני טראמפ — הוא אפילו לא אישר את הפסקת האש בקבינט המדיני־ביטחוני — והבטחות השווא לתושבי הצפון על הסרת איומי חזבאללה מעליהם כך שיוכלו לקיים שגרת חיים בטוחה מכבידות עוד יותר את סלי האשליות הכבדים ממילא שהם נושאים על גבם.
כשחזבאללה הגיב לתקיפות באיראן וחידש את האש לצפון התברר שישראל העריכה ביתר את הישגיה מולו במלחמה הקודמת, ושקצב השתקמותו היה מהיר מקצב הניסיונות להחלישו. ברקע עומד המו"מ ההיסטורי להשגת הסדר מדיני בין ישראל ללבנון, אך סיכויי הצלחתו עדיין לא ברורים ותושבי הצפון וראשי היישובים מאבדים את שארית אמונם שכבר נשחקה עד דק במשרדי הממשלה.
בשטח, צה"ל מדשדש ברצועת ביטחון שאמורה לחצוץ בין טווח טילי הנ"ט של חזבאללה לבין יישובי קו המגע כשחייליו חשופים לאיום גובר של רחפני נפץ שלא ניתנים לגילוי מוקדם, וממילא לא ניתנים ליירוט. מוקדם יותר השבוע רחפן כזה הופנה לעבר כוח צה"ל בדרום לבנון וגרם למותו של לוחם השריון סמל עידן פוקס ז"ל ולפציעתם הקשה של ארבעה נוספים. רחפן נפץ נוסף כוון לעבר מסוק של חיל האוויר שהוזעק לפינוי הנפגעים והתפוצץ בסמוך.
איום רחפני הנפץ של חזבאללה מרים ראש ביתר שאת במהלך השבועות האחרונים, זאת כשצה"ל עדיין מתקשה להתמודד עם איום כטב"מי הנפץ שארגון הטרור משגר לעבר ישראל מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. במערכת הביטחון ובצה"ל מאמינים כי מענה לאיומים האלה יינתן עם פריסתה המבצעית של מערכת ההגנה האווירית החדשה המבוססת על לייזר רב־עןצמה, אור איתן, שפיתחה חברת רפאל. מערכת ראשונה נמסרה לצה"ל בסוף השנה שעברה, אך בינתיים היא עדיין לא הוכרזה מבצעית על ידי מערך ההגנה האווירית.
רפאל שוקדת על כמה גרסאות של מערכת ההגנה בלייזר, כשזאת המרכזית תפעל לטווח של כ־10 קילומטר כנדבך משלים של כיפת ברזל ואחרות שיהיו בעלות הספק חשמל נמוך יותר אך ניידות, ומתוכננות כך שיוכלו לספק הגנה נקודתית לכוחות הפועלים באזורים מאוימים. "עד שנרגיש שאנחנו בטוחים ומוגנים אני לא מאמין לכלום", אמר אתמול במרירות אחד מראשי הרשויות בצפון.

"החלטות הממשלה לא מתממשות"

מחדלי ההגנה ומחדלי ההנהגה מתווספים למחדל המיגון ארוך השנים שהותיר את תושבי הצפון חשופים לאש התופת של חזבאללה. "לפחות המיגון אצלנו מתחיל להתקדם אבל באיחור של שנים ארוכות מאד", אמר אתמול לכלכליסט ראש מועצת מבואות החרמון בני בן מובחר כמנסה לקושש נחמה דלה מתוך אוסף כזבים בלתי נדלה והבטחות לא ממומשות מצד הממשלה. "לא ייתכן שהחלטות ממשלה לא מתממשות ולא ייתכן שהחלטות ממשלה חדשות בראי הצרכים העדכניים בשטח לא מתקבלות".
לדבריו, "כולנו מדברים כל הזמן עם מנכ"לי משרדי הממשלה, מספרים על המצוקות ושומעים הבטחות ומיד כשהשיחות האלה מסתיימות, עולם שב לנהוג כמנהגו והריטואל נמשך. מנרמלים כאן את הבלתי נורמלי, השירותים הציבוריים מקרטעים ומשפחות חזקות שיכולות להרשות זאת לעצמן עוזבות. הממשלה איבדה את הגליל, הצעירים עוזבים אותו ולא בשביל לעבור לתל אביב, אלא בשביל לעבור לחו"ל".
בן מובחר הוא מוותיקי ראשי הרשויות בארץ, בקרוב ימלאו 30 שנה מאז נבחר בפעם הראשונה לראשות מועצת מבואות החרמון. בעשרות השנים האלה הוא ראה גם ימים של צפון פורח ומבטיח, גם ראה ימים שבהם חבל הארץ שלו עולה באש ומוכה אימה. מצב שבו ביטחון תושביו נתון בידיו של נשיא אמריקאי תזזיתי ולא החלטי שמנהל את ראש ממשלת ישראל כמריונטה מהווה עבורו מצב חדש. "ראש הממשלה אמר כל הזמן שהוא צריך להיות חזק כדי שיוכל להגיד 'לא' לנשיא ארה"ב, אז מדוע הוא לא אומר 'לא'? מדוע הוא שותק?", הוא תוהה.
בדרכו למסיבת העיתונאים שאלתרו אתמול ראשי יישובי קו העימות ליד גדר הגבול בשתולה הוא נשמע מתוסכל. "תראה את בעלי העסקים כאן. מי שנאלץ לסגור בפעם השנייה את העסק שלו בגלל לחימה, אילו כוחות נפשיים ואילו יכולות כלכליות יש לו בשביל לפתוח את העסק הזה מחדש? לכמה זמן הוא יפתח אותו? העסקים כאן שפתוחים משוועים לעובדים ומחפשים אותם עם פנס, אבל מכללת תל חי מושבתת ואין סטודנטים שיניעו את העסקים האלה", אמר.
באוגוסט 2024 פגע טיל יירוט שהופנה לכטב"ם ששיגר חזבאללה בקריה הטיפולית שיקומית לבעלי מוגבלויות של מועצת מבואות החרמון בצומת כ"ח. ההרס היה עצום והחריב השקעה של יותר מ־30 מיליון שקל בהקמתו ארבע שנים לפני כן. היום הוא אמור להיחנך מחדש אחרי שיקום ממושך בעלות כוללת של כ־20 מיליון שקל. "כמעט 6 מיליון שקל קיבלתי מהמדינה כפיצוי ואת השאר גייסתי מתורמים", סיפר בן מובחר לכלכליסט. "ערב 7 באוקטובר טופלו במרכז הזה כ־1,000 נכים תושבי האזור וניתנו כ־1,800 טיפולים בכל חודש. היום המרכז הזה יצטרך לספק שירותים לכ־2,000 נכים בצפון. אלה מבין חיילי צה"ל שנפגעו בלחימה ועוד מאות רבות של אזרחים שנפגעו מהירי של חזבאללה או מעדו ונחבלו בריצותיהם אל המקלטים והמרחבים המוגנים. יש כאן המוני נכים המשוועים לחידוש פעילות השיקום".