כנס הצמיחה
"אסור שתהיה כלכלת בחירות, צריך לעצור את כל ההטבות הסקטוריאליות"
כך אמר משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות, והוסיף: "מי שיש לו כושר השתכרות לא צריך לקבל כסף מהמדינה". ביחס למתווה הורדת הריבית אמר: "בנק ישראל עושה נכון כשהוא מוריד את הריבית בהדרגה". על שוק הנדל"ן: "אנחנו לא מזהים ביטולי עסקאות כתוצאה מהלוואות הקבלן"
"אסור שבשנת בחירות תהיה כלכלת בחירות. צריך לעצור את כל ההטבות הסקטוריאליות ואת כל הכספים הקואליציוניים, וצריך תוכנית חומש שתיקח את המציאות החדשה ותעגן אותה בדברים החשובים", כך אמר משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, בשיחה עם רועי ברגמן מכלכליסט בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות.
לדבריו, לצד העלייה החדה בתקציב הביטחון, ישראל חייבת להתאים את המדיניות הכלכלית למציאות החדשה שנוצרה, לשמור על יחס חוב-תוצר אחראי ולקדם רפורמות שיגדילו את הפריון ואת הצמיחה.
משה, מערכת הביטחון דרשה ותקבל עוד 44 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, שיגיע ל־184 מיליארד שקל. המשק הישראלי יכול בכלל להתמודד עם תקציבי ביטחון כאלה גדולים למשך כל כך הרבה שנים?
"צריך לזכור שב-2022, לפני המלחמה, תקציב הביטחון עמד על סביב 60–70 מיליארד שקל. לשם זה לא יחזור. נהיה בתקציב ביטחון אחר לחלוטין. תקציב הביטחון ל-2026 יעלה ליותר מ־180 מיליארד שקל, מתוך תקציב של כ־700 מיליארד שקל. כלומר, תקציב הביטחון יהיה כרבע מתקציב המדינה, או 8%–9% מהתוצר. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את התוספת של 350 מיליארד שקל שתתפרס על פני עשור, לטובת עצמאות חימושית של ישראל. הנחת העבודה שלנו צריכה להיות שתקציב הביטחון ימשיך להיות גבוה וימשיך לגדול.
"אבל כמו שאנחנו מבינים שהכיוון האסטרטגי מחייב תקציב ביטחון גדול, הממשלה צריכה להבין שיש גם צורך כלכלי. צריך לשמור על יחס חוב-תוצר בממדים סבירים. יש מי שיגידו שמדינות במערב נמצאות כבר מעל 100% חוב תוצר, אבל אנחנו צריכים לזכור את השכונה שבה אנחנו חיים. אנחנו מדינה קטנה, ואם ניכנס למשבר חוב אף אחד לא יבוא להציל אותנו. לכן אנחנו צריכים להיות צנועים. היום אנחנו סביב 70% חוב תוצר, ועם התוספת נגיע לכ־80%. זה כבר יחס גבוה, והחשש הוא ממשבר חוב.
"כשיחס החוב גבוה, יש שתי אפשרויות: או לפגוע ברמת החיים באמצעות גידול בחוב שייקר את הריבית, או לקצץ בשירותים ציבוריים כמו חינוך, תרבות ותחבורה. אבל יש גם אפשרות שלישית - כלכלת התאמה. צריך ליצור סדרי עדיפויות חדשים. אני מאוד מקווה שבתקופה הקרובה תהיה כאן תוכנית חומש שתעסוק בזה. קודם כל צריך לייעל את מערכת הביטחון. בנוסף, צריך רפורמות עומק בחינוך ובתחבורה, להסיר חסמים ורגולציה, יהיה צורך לגעת גם במדיניות המיסוי ולטפל בכל מה שקשור לקצבאות ולסיוע מהמדינה".
אחד הנושאים הבוערים הוא שילוב החרדים במשק. הם מקבלים הרבה מאוד קצבאות. השבוע אנחנו רואים חקיקה שמותאמת לסקטור הזה כדי לשמור על הממשלה. יכול להיות שהפתרון צריך להיות משם?
"גם שם טמון חלק מהפתרון. המבחן צריך להיות כושר ההשתכרות. מי שיש לו כושר השתכרות לא צריך לקבל כסף מהמדינה. מי שאין ביכולתו להשתכר צריך לקבל סיוע. בנוסף, אוכלוסיות שלא מתגייסות - הגיוס הוא צורך ביטחוני, אבל הצבא הוא גם כור ההיתוך שלנו. הוא יוצר מוביליות חברתית, ויש לו גם תפקיד כלכלי. צירוף מגזרים נוספים לשירות יפחית את נטל ההוצאה הביטחונית, ימיר הוצאה על מילואים בכוח סדיר, יוסיף אנשים למעגל התעסוקה, יעלה את הפריון במשק ויגדיל את גביית המסים".
בנק ישראל הוריד את הריבית, אבל יש תחושה שאולי הוא עושה את זה לאט מדי. יכול להיות שהיינו צריכים תוואי הורדות מואץ יותר?
"בעולם, גם באירופה וגם בארה"ב, המגמה השתנתה. האינפלציה נעה סביב 3%–4%, ובנקים מרכזיים כבר מסתכלים לא על הורדת ריבית אלא על העלאת ריבית. בנק ישראל מסתכל בזהירות, כי הוא רוצה לוודא שלא נייבא אינפלציה מהעולם דרך עלויות ההובלה. צריך גם לוודא שהאינפלציה בישראל נשארת תחת שליטה.
"המדיניות הפיסקלית גם היא משפיעה. אם נעלה את רמת החוב, זה יגרום לעלייה בריבית לטווח הארוך, והדבר הזה יכול לנטרל חלק מההשפעה של הורדת הריבית על ידי בנק ישראל. האם הורדת ריבית תעזור למשק? כן. אבל אם האינפלציה תהיה יציבה ברמה של 1.5%–2.5%, הריבית יכולה לנוע סביב 3%–3.5%. בנק ישראל בדרך לשם, והוא עושה את זה בקצב הנכון. צריך לפעול עקב בצד אגודל, כדי שלא נעשה צעדים בלתי חוזרים. גם התחזקות השקל תסייע להתמתנות האינפלציה ותאפשר לבנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית.
"אי אפשר שלא להזכיר את ההייטק. בטווח הקצר המדינה צריכה לבוא עם תוכנית לאומית כדי לסייע להתמודד עם השפעות התחזקות השקל. בטווח הארוך צריך לבנות פתרון ותמריצים ארוכי טווח כדי שהבעיה הזאת לא תחזור".
בוא נעבור לנדל"ן. מצד אחד יש האטה במכירת דירות וירידת מחירים, ומצד שני שוק המשכנתאות ממשיך לצמוח. איך אתה מסביר את זה? האם מבצעי הקבלנים מסבירים את התופעה?
"ענף הנדל"ן נמצא בתקופה מאוד מאתגרת. אנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות, בעיקר ביד ראשונה. עם זאת, אנחנו גם רואים יזמים וקבלנים שמתנהגים בצורה רציונלית. אנחנו לא רואים יזמים שנופלים. הם יציבים, יצירתיים ומתאימים את עצמם למצב. בעיניי, הלוואות קבלן הן פתרון לבעיה אמיתית, משום שהרוכש מגיע לבנק ועובר חיתום מלא. הבנק מוודא שיש לו יכולת לעמוד במשכנתא ולהשלים את העסקה.
"בדקנו אצלנו בבנק. יש לנו תיק הלוואות קבלן של כמיליארד שקל, שמורכב ממאות הלוואות. כ־70% מהלווים כבר השלימו את העסקה ולקחו משכנתא רגילה ל־20 שנה. כ־5% אפילו פרעו את ההלוואה עוד לפני שנדרשו לכך. נכון לנקודת הזמן הזאת, אנחנו לא מזהים ביטולי עסקאות כתוצאה מהלוואות הקבלן".
אתם מפרסמים הבוקר את מדד הצמיחה של הבנק. למרות המלחמה וכל ההשפעות שלה, עדיין יש אופטימיות בקרב בעלי עסקים. איך אתה מסביר את זה?
"כמו שאומר אביגדור ליברמן - שום דבר טוב לא מאיים עלינו. בעלי העסקים מבינים שלא יפרוץ כאן שלום עולמי, אבל האופטימיות היא אחת החוזקות של החברה הישראלית. היא גורמת לנו להיות יזמים, והיא מסבירה איך גם אחרי שלוש שנים מאתגרות אנחנו ממשיכים לצמוח. מצד שני, כשמסתכלים לעומק הנתונים, רואים שחיקה מסוימת במדד האופטימיות. זה צריך להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות ולהפנות זרקור לעסקים הקטנים, שזקוקים לפתרונות".
