מהסדרה החדשה של לארי דיוויד ועד הבירות של שניט: המלצות לסוף השבוע
הפקה חדשה של “בית ברנרדה אלבה” בתיאטרון גשר, בגדי ים שמחמיאים לגזרה הנשית בביליבלונד, הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים - ועוד דברים שלא כדאי לפספס
טלוויזיה
לארי דיוויד חוזר, עם מתנה חמוצה לאמריקה
שבוע לפני שתציין ארצות הברית 250 שנה לעצמאותה, ב־4 ביולי 2026, ולהכרזת העצמאות משנת 1776 שבה עוגנו "החיים, החירות והמרדף אחר האושר" כזכויות הטבעיות והבלתי ניתנות לערעור של כל אדם, משיק לארי דיוויד את "החיים, לארי והמרדף אחר חוסר האושר: כמעט היסטוריה של ארצות הברית". הסדרה בת שבעת הפרקים תעלה בשבת ב־HBO Max, וממקמת את דמותו הנרגנת והאהובה מ"תרגיע" בלב ההיסטוריה האמריקאית.
המתנה של דיוויד ליום ההולדת החגיגי של אמריקה היא סדרת מערכונים חמוצים — פרשנותו לאירועי העבר האמריקאי — שמקדשת את הזכות העיקרית של האדם, לפי לארי: לא להיות מאושר. בין האירועים שזוכים לטיפול בעדשתו העכורה: מסיבת התה של בוסטון והמצאת המטוס של האחים רייט. הקאסט, כמו תמיד אצלו, מסחרר, וכולל את ג'ון האם, לין־מנואל מירנדה, ג'רי סיינפלד ואפילו ברק אובמה, שגם מפיק את הסדרה ומופיע בכמה ממערכוניה. יהיה מעניין מאוד לגלות את אמריקה דרך עיניו של דיוויד, יוצר הסדרה על כלום.
רותה קופפר
אלכוהול
יש קקטוס בבירה שלי
הערב מתקיים הלילה הלבן המסורתי של תל אביב — ערב שבו שומר נפשו ירחק מרחובות העיר הפקוקים. ובכל זאת, אם אתם מהאמיצים, או סתם גרים במרכז העיר ולא צריכים לחפש חניה — הנה לכם רעיון קולינרי מרענן, תרתי משמע. מבשלת הבירה הפופולרית שניט מכיכר גבעון תפתח את שעריה החל מ־21:00 לסיור מודרך בנפלאות בישול הבירה: הסברים על חומרי הגלם ותהליכי הייצור, וכמובן טעימות. ויהיה גם אוכל, לא לדאוג.
תוכלו לטעום, למשל, בירות מרתקות כמו גורדי — בירה בסגנון הגרודזיסקי הפולני (אוי, כמה שזה מדבר אליי, חצי פולני בכל זאת) — בירת קקטוס עם סברס מקומי, ובירת חיטה בלגית עם זרעי כוסברה. וזה רק קצה המזלג. ליד הבירה יוגשו מלפפונים חמוצים מטוגנים כמו שניצל, או סתם צ'יפס וטבעות בצל, המבורגר, נקניקיות וכנפיים — ובקיצור, כל מה שחובבי הבירה אוהבים. ובצדק. 99 שקל. להרשמה - לחצו כאן
חיליק גורפינקל
הצגה
"בית ברנרדה אלבה" חיה ובוערת
הפקה חדשה של “בית ברנרדה אלבה” מאת פדריקו גרסיה לורקה עולה בתיאטרון גשר, והיא מעולה ומצליחה לנער את האבק מעל הקלאסיקה המוכרת, ולהפוך אותה ליצירה מלאת חיים, סוערת ורלבנטית. סיפורן של חמש אחיות הכלואות בבית אמן לאחר מות אביהן, בבימויו של עידו קולטון, הוא דרמה על שליטה, דיכוי ומאבק לחירות אישית.
כשברנרדה נועלת את בנותיה בבית ומדכאת את תשוקתן, היא מובילה את חייהן אל פי תהום. הבת הצעירה, אדלה, היא היחידה שמעזה לאהוב, ומשלמת על כך מחיר כבד. היצירה מעלה שאלות נוקבות על כוח, מסורת וחופש, וקולטון הופך אותה לרלבנטית גם בימינו. אפרת בן־צור הנהדרת מגלמת ברנרדה מרתקת, שמתחת למעטה הקשיחות והאכזריות שלה מגיחה גם מעט חמלה, ונדמה שגם בה בוערת תשוקה בלתי ממומשת. חמש השחקניות המגלמות את הבנות — אופיר צויגנבוים, קארין סרויה, טלי אוסודצ'י, ניקול פודבלני ודר רוזנבאום — מצוינות ומוסיפות לדמויות רבדים חדשים ומקוריים, ועירית בנדק נהדרת כמשרתת פונסיה, היחידה שיודעת לעמוד מול ברנרדה.
מאיה נחום שחל
שופינג
באה להרים
"חשוב לי לפרגן לגוף האשה, לקימורים, להחזיק, להרים", אומרת המעצבת הילה ויינברג ממותג בגדי הים ביליבלונד. בקולקציות שלה היא מאפשרת לנשים לבחור את הגזרה המחמיאה להן, ומציעה מגוון רחב של אפשרויות שלא מכתיב דרך אחת ללבוש בגד ים.
הקיץ היא בדקה את הקשר בין ביקיני לשלם, למשל בדגם בליני שהחלק העליון שלו מזכיר גופייה ומגיע עם תחתון ביקיני בגזרה נמוכה או גבוהה. הקולקציה כוללת גם מגוון ביקיני בגזרות שונות, כמו תחתוני Sael המשלבים מחוך ייחודי, כיווצים באזור הבטן ותיפורים מודגשים למראה מחמיא, וחזיות משולשים או כאלה שתומכות יותר. יש גם בגדי ים שלמים, כמו דגם ג'ורדן המוצלח שחוזר הקיץ בשילוב צבעים יפה של ורוד ואדום.
הדגמים מיוצרים במגוון מידות רחב, וויינברג מקפידה לצלם אותם לא רק על דוגמניות רזות אלא גם על בעלות מבנה גוף מלא, כך שנשים יכולות לראות איך הם נראים על מבני גוף שונים. התפיסה הזו, שלפיה בגד ים צריך להחמיא לכל גוף ולא להכתיב מידה או גיל, עומדת בבסיס כל הקולקציה. לרכישה - לחצו כאן
עילית מינמר
פסטיבל
לגלות את הבמאי הגדול הבא
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, שנפתח אתמול בסינמטק תל אביב ויימשך עד 30.6, חוגג יום הולדת 40. הפסטיבל, שמופק על ידי בית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, הוא אחד האירועים הגדולים בעולם לחשיפת סרטי סטודנטים וסרטים קצרים. לכן, קשה להמליץ על שמות המשתתפים בפסטיבל הנוכחי כי כולם עדיין אלמונים, אבל לפסטיבל יש מוניטין של 40 שנה שמוכיח שגדולי הבמאים בעולם, ובעיקר האירופאים, חשפו את סרטי הגמר של לימודי הקולנוע שלהם דווקא בתל אביב. כחלק מאירועי ה־40 יוקרנו מקבצים ממיטב הסרטים שהוקרנו בעבר, מאת במאים שהתפרסמו בהמשך כמו ג'יי.איי באיונה ("עולם היורה 5") וקורנליו פורמביו הרומני (״השורקים״), שזכה במצלמת הזהב בקאן.
יאיר רוה
ספר
חכם, נוקב ורלבנטי להחריד
בספרות הגרמנית העכשווית דניאל קלמן הוא אחד הקולות הבולטים והנחשבים ביותר. הספרים שלו מתורגמים לעשרות שפות ("מודדים את העולם" תורגם גם לעברית) וזוכים לשבחים. כעת יוצא בעברית רומן חדש שלו, "הבמאי" (הוצאת פן) — רומן היסטורי המבוסס על חייו של הבמאי האוסטרי ג.וו. פאבסט, שהיה אחד הבמאים המרכזיים ברפובליקת ויימאר. הספר עוקב אחרי סיפור חייו ואחרי הדילמות המוסריות שאיתן התמודד — הרלבנטיות גם לימינו — הקשורות ליחסי אמנים והשלטון.
פאבסט ברח מהנאצים להוליווד בשנות ה־30, אבל לא זכה שם להצלחה וחזר לאוסטריה, שבינתיים סופחה לרייך השלישי. הוא ממשיך ליצור סרטים תחת המשטר הנאצי, ומהלך על הגבול הדק שבין הישרדות לשיתוף פעולה. הרומן משלב אירועים אמיתיים עם בידיון; המבקרים תיארו את הספר כ"יצירת מופת על כישלון מוסרי". זו כתיבה אינטליגנטית, משעשעת לעתים, אבל גם נוקבת וביקורתית.
שירי לב־ארי
