האוצר הסיר התנגדות, ו־44 מיליארד שקל נוספים בדרך לתקציב הביטחון
לכלכליסט נודע כי אגף התקציבים הסיר את התנגדותו להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון ל־188 מיליארד שקל, אך מתנה זאת בהתחייבות שמערכת הביטחון לא תדרוש תוספות נוספות ב־2026. במערכת הביטחון חוששים שהזמן הפוליטי לאישור התוספת אוזל
ברקע החשדנות ואי האמון ההדדיים שמלווים את השיח ואת המשא ומתן בין משרדי הביטחון והאוצר על היקף תקציב הביטחון ל־2026, מסתמנת הבנה שעשויה ליישב את המשבר הממושך ביניהם. זאת, עם הסרת התנגדות אגף התקציבים להזרים לפחות 40 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון ובאופן שינפח את היקפו מ־144 מיליארד שקל כיום ל־184 מיליארד שקל.
דרישת משרד הביטחון להגדלת התקציב ל־2026 התעדכנה כבר לסכום חסר תקדים של כ־188 מיליארד שקל והוסברה בצרכי מימון השהייה של צה"ל בשלוש רצועות ביטחון בתוך לבנון, סוריה ועזה ורכש של אמצעי לחימה חדשים מהתעשיות הביטחוניות. זאת, כשמשרד הביטחון צובר בחודשים האחרונים את החוב הגדול ביותר בתולדותיו לחברות הביטחוניות המרכזיות – התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות – שהיקפו כ־15 מיליארד שקל.
“ייתכן שהאוצר מנסה להרדים אותנו”
הדרישות התקציביות התכופות נומקו בידי קצינים בצה"ל ובכירים ביטחוניים בהימשכות המלחמה בכל החזיתות, בצורכי ההצטיידות של הצבא במערכות לחימה חדשות הנדרשות בשטח ובשיקום מלאי החימושים, שהידלדל מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר בשל לחימה עצימה בכלל החזיתות.
חלק ניכר מהכסף שדורשת מערכת הביטחון נועד לממן את גיוס חיילי המילואים שעדיין נקראים לסבבי שירות ממושכים בשל ריבוי המשימות אל מול מחסור בלוחמים ובתומכי לחימה, וזאת תוך המשך השתמטותם של נערים חרדים משירות בצה"ל ובאישור הממשלה. לכלכליסט נודע מפי גורמים באוצר כי נכונותם להיעתר למרבית הדרישות התקציביות מצד צה"ל ומשרד הביטחון מותנית בהסכמתם שלא יעלו במהלך 2026 דרישות תקציביות חדשות, ושהגדלת תקציב הביטחון תהיה ההגדלה האחרונה, לפחות במהלך חמשת החודשים שנותרו עד סוף השנה.
בכוונת האוצר לממן את הגדלת תקציב הביטחון באמצעות הרזרבות התקציביות ולפי גורמים המעורבים בנושא, מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב ובלי להעלות את יעד הגירעון. אחד הגורמים הוסיף כי "אין עדיין לחיצת ידיים ועוד צריך להגיע להבנה שההגדלה הנוכחית מסיימת לחלוטין את אירוע תקציב הביטחון לשנה הנוכחית". בחודשים האחרונים משרד האוצר ביקר בחריפות את התנהלות צה"ל ומשרד הביטחון ביחס לניהול תקציבי הענק שהועמדו להם מאז פרוץ המלחמה. הדרישה הנוכחית כבר התקבלה על ידו בחוסר סבלנות, כששם טענו כי "תקציב הביטחון הוא חור שחור", ביקרו את אופן הניהול של מנכ"ל המשרד אמיר ברעם ודרשו מצה"ל להתייעל בדחיפות. זאת, כשימים אחדים אחרי פרוץ מלחמת איראן השנייה תקציב הביטחון הוגדל בבהילות בעוד 32 מיליארד שקל להיקפו הנוכחי, 144 מיליארד שקל.
2 צפייה בגלריה
הרמטכ”ל אייל זמיר. משרד הביטחון צבר בחודשים האחרונים חוב של 15 מיליארד שקל לחברות הביטחוניות המרכזיות
(צילום: דובר צה"ל)
דיונים בין רה”מ בנימין נתניהו לראשי מערכת הביטחון ואגף התקציבים באוצר לא הובילו במהלך השבועות האחרונים לפתרון המשבר. בינתיים, במשרד הביטחון הזהירו כי החל מהימים הקרובים לא יוכלו להזין את אלביט מערכות המייצרת עבור צה"ל פגזים הנחוצים לו בהזמנות ייצור חדשות, וכך תתקשה להזמין מרפאל והתעשייה האווירית טילי יירוט נוספים למערך ההגנה האווירית.
במערכת הביטחון הזהירו מסטגנציה ושיתוק בפעילות בעיצומה של מלחמה, תזזיתיות מסוכנת בכלל הגזרות ואתגרי ייצור משמעותיים ברקע קשיי הזמינות של חומרי גלם המשמשים לייצור נשק. נתניהו הטיל את מלאכת הגישור בין שני המשרדים על ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) החדש שמואל בן עזרא שמונה לתפקיד לפני כחודש לאחר שהוא לא אויש מאז פרישת ראש המל"ל הקודם צחי הנגבי לפני כשמונה חודשים.
בעוד שבאוצר מתארים התקדמות לקראת הבנות שבכוחן ליישב את המחלוקת על היקף תקציב הביטחון, במערכת הביטחון חושדים בכנות כוונותיו. שם מביטים על שעון החול הפוליטי שאוזל והולך כשבעוד כשלושה שבועות הכנסת אמורה להתפזר לקראת הבחירות בסוף אוקטובר והממשלה הנוכחית תהפוך לממשלת מעבר. במצב זה, חוששים שם, יהיה קשה הרבה יותר לנייד עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון. כל זאת בזמן שגורמים ביטחוניים טוענים כי צה"ל כבר נמצא על אדי הדלק האחרונים שלו, שמשרד הביטחון מסוגל לממן רק את הוצאות הקיום השוטפות שלו ושביטחון מדינת ישראל ממומן כיום באשראי שמעניקות, בעל כורחן, התעשיות הביטחוניות שמוכנות לסבול את החוב התופח אליהן במשרד הביטחון. לפי אחד הגורמים "ייתכן שהאוצר מנסה להרדים את כולנו, עם מסרים נוטפי דבש אבל מצד שני לוקח את הזמן כדי למסמס החלטות מתבקשות בנושא. שתי ישיבות שתוכננו ביחד עם המל"ל, משרדי האוצר והביטחון ביום חמישי ואתמול במעמד ראש הממשלה לא התקיימו ובוטלו ברגע האחרון. אולי בהמשך השבוע נדע יותר".
ריבוי הזירות: 100–130 מיליון שקל ביום
חלק ניכר מהוויכוח התקציבי כרוך גם ביציבות הפסקת האש שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כופה על ישראל מול חזבאללה בלבנון וההסכם בין שתי המדינות שנחתם בסוף השבוע האחרון. אף שנתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ טענו בימים האחרונים כי צה"ל ימשיך לפעול ברצועות הביטחון שתפס בחזיתות שבהן הוא פועל, היערכויות ופריסת כוחות חדשות בעקבות ההסכם עשויות להשפיע גם על ההוצאה הביטחונית.
בחודשים האחרונים, וברקע ריבוי זירות הפעילות של צה"ל, כל יום של לחימה עולה לתקציב הביטחון 100–130 מיליון שקל. סכום זה ממשיך להתעדכן ולטפס גם בימים אלה ובאופן שמעצים את החששות של משרד האוצר, שגם אחרי התוספת שמערכת הביטחון תקבל, זאת לא תהיה דרישתה התקציבית האחרונה.
