סאלי בשוק הפשפשים בחיפה: שווה כל תור
היא נראית כמו מאפייה או בית קפה, אבל סאלי בשוק הפשפשים של חיפה מגישה כמה מהמנות הנועזות והמקוריות שטעמתי השנה. החל מלביבות זוקיני פריכות שמשאירות אבק לאורנה ואלה, ועד סלט תאילנדי מפתיע של בטן חזיר ומנגו בוסר - ההייפ מוצדק
מיום שנפתחה הפכה סאלי למוקד עלייה לרגל לפודיז, לא רק בחיפה בה היא נמצאת. היא קרויה על שם ואדי סאליב שבו היא שוכנת, בשוק הפשפשים בעיר התחתית, וקשה להגדירה: ספק בית קפה, ספק מאפייה, ובעצם הכי מסעדה שיש, רק עם הרבה לחם ובונוסים נוספים. כבר שנה וחצי עברו מאז שנפתחה, אבל מכיוון שאי אפשר להזמין בה מקום מראש מצאתי את עצמי כמה פעמים עומד בשעריה ולא מצליח להיכנס, מסתפק בלחם נהדר שלקחתי הביתה. בשבת האחרונה הצלחתי. וזה השתלם. ועוד איך.
התיישבתי עם זוגתי בשולחן קטן במרפסת החיצונית המשקיפה על המולת השוק, שמזכיר לך שחיפה היא כנראה המעוז החילוני האמיתי האחרון בישראל. צוות גדול ולבבי במיוחד, המורכב מכל לאום ומגדר אפשריים, שירת אותנו בצורה כל כך מתעניינת, והוכיח לנו שלפעמים שווה לחכות. מה שהונח על שולחננו, מעשה ידיהם של השפים תומר רוזנפלד ויהל אברהמס - שניהם בוגרי מונא הירושלמית של מושיקו גמליאלי – היה אולי "אוכל של בית קפה" אם מסתכלים על התפאורה, אבל למעשה כמה מהמנות הכי טובות שטעמתי.
התחלנו בקרעי גבינת סטראטצ'לה איטלקית עם עגבניות מגי. אלא שכאן הגיע הטוויסט: אל שני אלו צורפו רבעי תותים לבנים ממשק טל במושב ביצרון, זעתר יבש ושמן פיקואל. זה הפך באחת ליצירת מופת קטנה. צרפו לכך את לחם השומשום הטעים ותקבלו יצירת מופת קטנה.
עכשיו הגיעו לביבות זוקיני. לכאורה, שוב, אוכל של בית קפה. דמיינו אורנה ואלה שכזה אבל בחיפה. ובכן, מבלי לזלזל במוסד המיתולוגי, לביבות הזוקיני של סאלי משאירות אבק אפילו ללביבות הבטטה של אורנה ואלה. הן פריכות בטירוף בחוץ ועסיסיות בפנים, מזכירות קצת אוכל הודי ומכילות גם שעועית ירוקה, בצל יבש ובצל ירוק, המון נענע ופלפל ירוק חריף. הכל קצוץ גס יחסית והופך את זה מקציצה או לביבה רגילה ויומיומית למנה מופלאה. הוסיפו לזה את היוגורט ואת הסלט הקטן ליד, הסלסה הירוקה החריפה והלחם הכפרי ותקבלו, שוב, שוס אמיתי.
עכשיו הגיעו שתי מנות ספיישל שהוכיחו סופית שסאלי היא הרבה יותר מבית קפה או מאפייה. סלט תאילנדי של בטן חזיר ומנגו בוסר היה לא רק מנה של מסעדה תאילנדית טובה, הוא היווה תחרות לכל התאילנדיות, הרבות, של ישראל. הוא כלל שערות מנגו בוסר ירוק, קוביות בטן חזיר מטוגנת פריכות, כוסברה, בזיליקום למון גראס, לוביה ופטל שחור. הוסיפו לכך רוטב דגים מקפיץ, חלב קוקוס ועוד כמה מרכיבים ותקבלו מנה שלמרות שאולי נשמעת כבדה, היתה מרעננת ומעירה.
עוד מנה מפתיעה – מולים עם נקניקיות צ'וריסוס. מנת ים־יבשה מפתיעה ונועזת, בציר עוף וחמאה, שוב עם למון גראס ובזיליקום וגם שאטה חריפה. אוכל מרתק, נועז, מקורי ומעולה.
לא נשאר לנו מקום לקינוחים המגרים, אבל כן טעמנו גם כוס אסרטיקו יווני מעולה וגם ריזלינג גרמני של היבואן נועם יעקובי, מי שניהל עד לפני כמה שנים את יקב רקנאטי ויחד עם שותפיו מביא עכשיו יינות מעולים לישראל מגרמניה, בורגון, פלפונס ועוד מחוזות יין מרתקים. בכלל, אברהמס, רוזנפלד ושותפתם שדמה אברהמס־רוזנפלד, אחותו של יהל וזוגתו של תומר, לוקחים יין בלא פחות רצינות מלחם ושאר האוכל. בעוד כמה חודשים יפתחו מסעדה של ממש בבית הערבי הישן מול סאלי. אל תחמיצו את סאלי ואל תתנו לתור לרפות את ידיכם, או רגליכם. ואל תשכחו לקחת גם לחם הביתה אחר כך.
סאלי, עומר אל כתאב 4, חיפה
