השורה התחתונה
הסעיף שיכול להוסיף אלפי שקלים לפנסיה - וגם למחוק אותם ברגע
חלק קטן מהכסף שאנחנו מפקידים לפנסיה מופנה לקופת ביטוח של הקרן. זאת, לתשלום קצבאות לעמיתים שהפכו לנכים או איבדו את כושר עבודתם ולשארי עמיתים שנפטרו. איך זה בדיוק משפיע על החיסכון שלנו ולמה כדאי לשים לב בדו"ח • כלכליסט עושה סדר
כשאנחנו חושבים על התנאים שלנו בקרן הפנסיה, ומשווים בין קרן לקרן, אנחנו לרוב מסתכלים על שני משתנים: התשואה ודמי הניהול. אבל בדו"ח התקופתי של קרן הפנסיה, מעל השורה התחתונה שמציגה את יתרת הכספים ומתחת לרדאר הצרכני, מסתתר סעיף שחשוב להכיר: האיזון האקטוארי, או בשמו המלא "עדכון יתרת הכספים בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי". לאורך זמן, סעיף זה יכול להוסיף לחיסכון הפנסיוני אלפי שקלים, אך גם למחוק אותם בשקט. אז מה חייבים לדעת, איזו קרן פנסיה מציגה ביצועים טובים יותר בפרמטר הזה, ומדוע הסעיף מלהיט את הרוחות בין חברות הביטוח לבתי ההשקעות? כלכליסט עושה סדר.
מהו בכלל סעיף האיזון האקטוארי שמופיע לי בדו"ח השנתי?
קרן פנסיה מקיפה היא לא רק תוכנית חיסכון לפרישה, אלא גם מכשיר ביטוחי המבוסס על עיקרון של ערבות הדדית. בניגוד לביטוח "רגיל", דוגמת ביטוח רכב, שבו חברת הביטוח נושאת בסיכון ומשלמת את התביעות מכיסה, בקרן הפנסיה עמיתי הקרן עצמם הם אלו שמממנים את עלות התביעות של יתר החברים בקרן. לכן, בכל חודש הכסף שאתם מפקידים לפנסיה מנותב בפועל לשני "חשבונות" נפרדים: רובו מועבר לחיסכון הפנסיוני, אך חלק קטן ממנו מופנה לקופת ביטוח ייעודית של הקרן. קופה זו מיועדת לתשלום קצבאות לעמיתים שהפכו לנכים או איבדו את כושר עבודתם, וכן לשאריהם של עמיתים שנפטרו.
בסוף כל רבעון בוחנים האקטוארים של הקרן את מצבה של קופת הביטוח. אם בפועל התרחשו פחות מקרי נכות או פטירה מכפי שנחזה במודלים הסטטיסטיים, נוצר עודף כספי. העודף לא עובר לרווחי החברה המנהלת, אלא מוחזר ישירות לחשבונות החוסכים ומגדיל את הצבירה שלהם. לעומת זאת, אם הקרן נדרשה לשלם קצבאות בהיקף גבוה מהצפוי, נוצר גירעון. כדי לעמוד בהתחייבויות, הקרן מפחיתה סכום יחסי מצבירת כלל העמיתים. הסכום שמתווסף או נגרע מהחיסכון הוא זה שמופיע בסעיף האיזון האקטוארי. כפי שאמר המשנה למנכ"ל כלל, משה ארנסט, לסוכני ביטוח בכנס "פוליסה" בחודש שעבר: "כשאתם מדברים עם בן אדם ומכניסים אותו לקרן פנסיה ואומרים לו 'אנחנו שמחים לבשר לך שיש לך ביטוח ואתה מבוטח בביטוח נכות ושארים', אתם צריכים להגיד לו גם 'בוקר טוב, הפכת למבטח'".
עד כמה הסעיף הזה משפיע עליי?
בדומה לתשואה, מדובר בסעיף תנודתי שקשה לחזות מראש. בשנה מסוימת קרן יכולה לרשום עודף אקטוארי, ובשנה אחרת גירעון. אחת לשלוש שנים רשות שוק ההון מבצעת מחקר דמוגרפי מקיף של התעשייה. אם היא מזהה גירעון מתמשך, היא מעדכנת את התעריפים ומאלצת את הקרנות לייקר את עלויות הכיסוי הביטוחי לשלוש השנים הבאות.
שיקול אחד מרבים
כלכליסט בחן את האיזון האקטוארי השנתי בכל קרנות הפנסיה המקיפות ב־15 השנים האחרונות, ואלו התוצאות: הממוצע השנתי של אלטשולר שחם עומד על 0.21%, כלומר עודף אקטוארי שהגדיל את תשואת החוסכים ב־0.21% בשנה בממוצע. מנגד, מנורה מבטחים, המחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר בענף הפנסיה, רשמה בממוצע גירעון אקטוארי של 0.16% בשנה. על פניו מדובר בשיעורים נמוכים, אך יש כאן גם אפקט של ריבית דריבית. אם נניח שלאורך התקופה החזקתם תיק פנסיוני עם צבירה ממוצעת של 300 אלף שקל, הרי שבאלטשולר שחם נהניתם מתוספת מצטברת של 9,524 שקל, בעוד במנורה מבטחים נגרעו מהחיסכון 7,073 שקל. אם בוחנים את הממוצע בארבע השנים האחרונות, במקום הראשון נמצאת אינפיניטי, שהחלה — בדומה למור — לפעול רק ב־2022, עם עודף אקטוארי ממוצע של 0.57%. במקום האחרון נמצאת גם כאן מנורה מבטחים, עם גירעון ממוצע של 0.22%. חשוב לציין כי מדובר בנתוני קרנות הפנסיה המקיפות בלבד, ללא הקרנות המשלימות, שבהן מבוטח חלק קטן יותר מהציבור.
האם אני צריך לקבל החלטה ולעבור קרן פנסיה רק לפי הנתון הזה?
לא. מדובר רק באחד השיקולים שיש להביא בחשבון, והפערים בתשואה או בדמי הניהול בין החברות השונות לאורך 15 שנה עשויים להיות משמעותיים יותר. עם זאת, זה בהחלט סעיף שכדאי לעקוב אחריו. אם לאורך זמן קרן מסוימת מציגה גירעון אקטוארי, מומלץ לבדוק מול הסוכן הפנסיוני, היועץ או החברה המנהלת מה הסיבה. בכל מקרה, יש לבחון את הנתון לצד פרמטרים נוספים כמו איכות השירות, דמי ניהול והתשואות לאורך זמן.
לבתי ההשקעות איזון אקטוארי טוב בהרבה מחברות הביטוח. מדוע?
האיזון האקטוארי מושפע בעיקר מתמהיל המבוטחים ומאיכות החיתום של הגוף שמנהל את הקרן. כך, באותה הרצאה בכנס "פוליסה" ציין ארנסט כי טבח 7 באוקטובר השפיע בצורה משמעותית יותר על הקרן של הראל, שמבטחת חלק גדול מאנשי הקבע. עם זאת, לדבריו, ההשפעה הסתכמה בגירעון של 0.22% בלבד. כלומר, על כל מיליון שקל חיסכון, החוסך הפסיד כ־2,200 שקל. ארנסט הוסיף כי מנורה מבטחים נמצאת בתחתית הטבלה משום ש"יש להם הרבה צווארון כחול היסטורי". כלומר, תמהיל המבוטחים כולל שיעור גבוה יחסית של עובדים במקצועות שבהם קיימת שכיחות גבוהה יותר של אובדן כושר עבודה.
2 צפייה בגלריה
מימין: חגי אורן, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה, ומשה ארנסט, המשנה למנכ"ל כלל
(צילומים: רועי מזרחי, סיון פרג')
ככלל, יש שני הבדלים מרכזיים בין חברות הביטוח לבתי ההשקעות. הראשון הוא שבתי ההשקעות, שזכו גם במכרזי קרנות ברירת המחדל של המדינה, נהנים מאוכלוסיית חוסכים צעירה יותר, המאופיינת מטבע הדברים בשיעורי תביעות נכות ושארים נמוכים מהממוצע במשק. הבדל נוסף נוגע למנגנון "תקופת האכשרה". על פי חוק, כל עמית חדש המצטרף לקרן פנסיה ללא רצף ביטוחי קודם כפוף לתקופת אכשרה של חמש שנים, שבמהלכה הקרן פטורה מתשלום קצבאות בגין מחלות קודמות שקיננו בגופו טרם ההצטרפות. מאחר שחלק מבתי ההשקעות קלטו מסה גדולה של עמיתים חדשים עם השקת קרנות ברירת המחדל, הם דחו בשנים הראשונות אחוז גבוה יחסית של תביעות מכוח החוק.
לדברי חגי אורן, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה: "מיטב באופן כללי אכן נהנית מקהל צעיר, אבל בשנתיים האחרונות עשינו שיפטינג משמעותי מאוד למכירות באמצעות ערוצי הפצה, כלומר קהל היעד משתנה לחיוב. יש אצלנו המון הייטקיסטים, בעלי מקצועות חופשיים, עובדי רשויות מקומיות ועובדי ממשלה. הקהל הולך ומשתנה ואנחנו הופכים להיות קרן שפונה לכולם. כיום רק כ־20% מהאוכלוסייה שלנו מגיעים דרך מסלול ברירת המחדל".
האם יש יתרון לחברות הביטוח?
כן. ככל שקרן פנסיה גדולה יותר מבחינת נכסים ועמיתים, ההשפעה של אירוע קיצון — כגון רעידת אדמה משמעותית — תהיה מתונה יותר. הסיבה נעוצה בחוק המספרים הקטנים: מצב סטטיסטי שבו בקבוצות קטנות יחסית, כל אירוע חריג עלול ליצור זעזוע משמעותי ולהשפיע באופן לא פרופורציונלי על התוצאות הכוללות. בכנס עורר ארנסט את חמתם של בתי ההשקעות כשהציג תרחיש שלפיו פרומיל (0.1%) מהמבוטחים ייפגעו באירוע חריג. לדבריו, מדובר בהיקף הגדול פי 3-2.5 ממספר ההרוגים והפצועים ב־7 באוקטובר. לפי חישובו, ההשפעה על הקרנות שבבעלות חברות הביטוח תעמוד על גירעון של כ־0.36%. כלומר, על כל מיליון שקל חיסכון ייגרעו כ־3,600 שקל. לעומת זאת, בחלק מבתי ההשקעות ההשפעה עשויה להגיע לגירעון של כ־1%, כלומר הפסד של כ־10,000 שקל לכל מיליון שקל חיסכון. עד 2024 נעזרו בתי ההשקעות במבטחת המשנה סוויס רה (Swiss Re), אך היא הפסיקה לבטח את הקרנות. לטענת ארנסט, הדבר נבע מהערכתה כי האיזון האקטוארי בקרנות אלו יהפוך לשלילי לאורך זמן, וכיום לרוב בתי ההשקעות אין ביטוח משנה.
חישוב מדויק או פחד מתחרות
בבתי ההשקעות טוענים כי החישוב שהציג ארנסט אינו מדויק, וכי ההשפעה בפועל בתרחיש כזה נמוכה משמעותית. עם זאת, בעוד אירוע קיצון הוא סיכון תיאורטי שיש להביא בחשבון, ותשואה היא משתנה שקשה לחזות, יש גורמים ודאיים יותר. דמי הניהול נגבים מדי חודש, והפערים ביניהם עשויים להצטבר לאורך השנים לסכומים משמעותיים. לכך יש להוסיף משתנים שקשה יותר לכמת, אך חשיבותם גבוהה, כגון איכות השירות.
בהתייחס לטענותיו של ארנסט, אומר עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות: "כבר עם כניסת בתי ההשקעות לתחרות בשוק הפנסיה, השמיעו קרנות הפנסיה הגדולות הפחדות בנוגע ליכולת בתי ההשקעות לשלם קצבאות ולנהל חסכונות פנסיוניים. במבחן הזמן התברר כי ההפחדות הללו היו מופרכות. קרנות הפנסיה הנבחרות של בתי ההשקעות מציגות שירות איכותי, לצד תשואות גבוהות ותחרותיות, ולכן אין זה מפתיע שכעת ההפחדות חוזרות, וגם הפעם הן חסרות בסיס. הדיון החשוב כיום הוא כיצד להרחיב את התחרות בשוק הפנסיה, על רקע העובדה שנתח השוק של קרנות הפנסיה החדשות של בתי ההשקעות כמעט ואינו גדל בשנים האחרונות. זאת למרות היתרונות המובהקים: דמי ניהול נמוכים ואחידים שנקבעו במכרז רשות שוק ההון, ביצועים טובים — לרבות התשואה הדמוגרפית — ויתרונות נוספים לטובת החוסכים".
