אדום בטעם תקומה או פורט עם גבישי קוורץ? 10 יינות לפתוח איתם את תשפ"ז
מרוזה פרחוני מיקב הרי הגליל, דרך היינות המקסימים מהיקבים הצעירים מעוטף עזה ועד אדום עשיר ישר מהמדבר: חיליק גורפינקל חרש את הצפון והדרום, טעם וליקט עבורכם 10 יינות ממיטב התוצרת המקומית לחגוג איתם את ראש השנה
ראש השנה בפתח. זה הזמן, יחד עם פסח, בו שותים הישראלים הכי הרבה יין ולכן זו הזדמנות טובה מאוד להעלות על נס מבחר מהתוצרת המקומית. בחרנו להציע חמישה יינות מהצפון וחמישה מהדרום – אזורים שחוו בשנים האחרונות קשיים, בלשון המעטה, ולפעמים קל לשכוח שמצבם הנוכחי עדיין אינו מזהיר, בלשון המעטה.
אי אפשר באמת לעשות הבדלה סגנונית בין האזורים בישראל, לפחות לא על בסיס הטרואר - כלומר סך כל המרכיבים הסביבתיים. ישראל היא מדינת קיצון במונחי יין והיא נמצאת על קצה גבול אזורי גידול היין בעולם.
ועדיין, הנגב הוא הקיצון שבקיצון והמדבר שלו הוא אזור קשוח במיוחד לגידול ענבי יין. התוצאה מפתיעה באיכותה, בעיקר ביינות הלבנים שהם מהטובים שיש בישראל. היין לא רק נזירי ולאו דווקא שופע ואלכוהולי אחרי הבשלה מרבית שהיינו מצפים לה כתוצאת לוואי של החום העז. הבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה יוצרים תנאים נוחים לגידול ענבי יין ותוצאות מעולות שכל העולם בא לראות ולטעום. זה גם המקום להזכיר שאזור הנגב הפך לאזור היין הרשמי המוכר השני בישראל אחרי אזור יהודה. אני מקווה שעוד אזורים ילכו בעקבותיו.
הצפון שלנו מנפיק יינות עשירים יותר, מלאים ואלכוהוליים לעיתים. אם פעם דיברו על יינות הגולן והגליל כיינות האיכות היחידים בישראל, דומה שכיום כולם מבינים שכמעט כל אזור בארץ מסוגל להנפיק יינות ברמה עולמית, כל עוד היינן והכורם מספיק מוכשרים. וכאלה יש לשמחתנו לא מעט.
אז לא, פה זה לא צרפת וההבדל בין הצפון לדרום הוא בפוטו פיניש ולא בנוקאאוט כמו ההבדלים בין בורגון לבורדו בצרפת או בין פיימונטה לסיציליה באיטליה, ועדיין, יש למה לצפות ועל מה להסתכל. אםכ כן, לפניכם הבחירות המאוד אישיות שלי לחג הנוכחי והשנה העברית החדשה. שנה טובה.
צפון
מרוזה לא שגרתי בכלל ועד לחלוץ היין הטבעי בארץ
עלמה רוזה 2025, יקב דלתון – יקב דלתון הוותיק הוא אחד היקבים הגליליים האהובים עליי. תחת ניצוחו של היינן המוכשר כשד גיא אשל, מחדש היקב כל הזמן את פניו ומייצר עוד ועוד יינות חדשים ומפתיעים מזנים מרתקים. למשל יין הצורימן מזן מקומי קדום. הפעם בחרתי ביין פשוט וזול יותר, הרוזה מסדרת עלמה – בלנד של 50% ענבי גרנאש נואר והשאר ענבי פינו גרי, כלומר שילוב של ענבים אדומים ולבנים. רבים חושבים שכל רוזה הוא ערבוב של אדום ולבן, אבל האמת היא שבדרך כלל מדובר ביינות מענבים אדומים בלבד השורים רק זמן קצר על קליפותיהם ולכן צבעו של היין ורוד ולא אדום. לא כאן. הפתעה ענקית במהלך היינני הנדיר וגם בטעם הנפלא. זהו רוזה מהסוג הבהיר מאוד ובהתאם הוא גם חומצי ומרענן מאוד. 82 שקל, כשר
ירדן סירה 2022, יקב רמת הגולן – יקב רמת הגולן בהובלת היינן הנצחי שלו ויקטור שונפלד ממשיך להנפיק אינספור יינות נפלאים. הסירה שלו הוא הוא רק דוגמה אחת מני רבות ליין עשיר ורציני שיהווה תוספת הולמת לכל מנת בשר. הענבים ליין הזה הגיעו מכרמים במרכז וצפון רמת הגולן, הנטועים בגובה רב של בין 600 ל־1,000 מטר. היין התיישן שנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתית והוא בדיוק מה שאמור להיות מצופה מיין סירה – פירותי, אדמתי ומתובלן. חגיגה. 115 שקל, כשר
4 צפייה בגלריה
מימין: ירדן סירה של יקב רמת הגולן, גלול רוזה של יקב הרי גליל ועלמה רוזה של יקב דלתון
(צילומים: יקב רמת הגולן, Shutterstock, יקב דלתון)
גליל רוזה 2025, יקב הרי גליל – יקב הלוויין של יקב רמת הגולן, שהפך כבר מזמן למותג יין עצום בעצמו, חווה בשנים האחרונות שורת חילופי ייננים. היינן הנוכחי הוא שחר לנדמן, שעבד קודם לכן 7 שנים ביקב רמת הגולן והצטרף בתחילת השנה. לכן הרוזה שלפניכם הוא עדיין של היינן דוד בר אילן, קודמו בתפקיד. זהו רוזה פרחוני ופירותי מאוד, לא קליל ובהיר כמו חלק מיינות הרוזה, אלא בעל צבע וטעם עמוקים ונהדרים. ליווי מצוין לסלטים ומנות ראשונות של דגים, אפילו גפילטע פיש אם אתם נועזים. 65 שקל, כשר
עבייה לבן 2025, יקב עבייה – יקב עבייה של היינן יוסי יודפת הוא חלוץ הייננות הטבעית בישראל. הוא עדיין אחד היחידים בארץ בז'אנר ההולך וכובש כל חלקה טובה אצל הצרכנים, המסתפקים בינתיים בעיקר ביינות יבוא כאלה. יודפת הוא לא רק ההיפי האחרון, כמו שאני קורא לו, אלא אדם עם שליחות הנחוש להציל את הסביבה ולייצר יינות שאינם פוגעים בה ובלוגמיהם. העבייה הלבן שלו עשוי מענבי פרנץ' קולומבר מבקעת הנדיב והוא יין למתקדמים ו/או חובבי יינות טבעיים (וכאמור, הם כבר רבים כיום) שאינם פוחדים מטעמים המכונים בעגה המקצועים "פאנקיים" – ב־F, כלומר לא שגרתיים וקצת מוזרים. מי שמתחבר ליינות כאלה, ימצא כאן עונג ועניין גדולים במיוחד. לטעמי גם מי שלא. 135 שקל
פטיט סירה 2023, יקב רקנאטי – יקב רקנאטי חווה לאחרונה חילופי ייננים כשקובי ארביב שעבד שנים ארוכות ביקב עזב לטובת יקב הבוטיק שלו מיה לוצ'ה (https://www.calcalist.co.il/style/article/sk983ajyo), ואת מקומו תפס מאירם הראל שהוביל עד לאחרונה את יקב הבוטיק הפופולרי אמפורה. את היין שלפניכם יצר קובי ארביב. הפטיט סירה מגיע מכרמים בעמק יזרעאל, מגפנים בוגרות, ומיושן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי גדולות. התוצאה עשירה, פירותית, מתובלנת ובעיקר חגיגית ומענגת. 119 שקלים, כשר
דרום
היינות שמסמלים תקומה וגם פורט עם קוורץ
שרדונה 2025, יקב בארי – עברה למעלה משנה מאז ביקרתי ביקב בארי, והתמונות והקולות עדיין לא עוזבים אותי. לשמחתי, גם הטעמים הנפלאים של יינותיו של היינן הצעיר תום קרבונה שנקלע לתפקיד כמעט בעל כורחו ומצליח לשמור על רוח טובה ועשייה מבורכת. השרדונה שלו הוא יין לבן יבש עשיר וחמאתי, כמו שמצופה משרדונה, אבל לא יותר מדי. כלומר יש לו גם חמיצות טובה. 120 שקל
חרסית 2025, יקב פאוקר – עוד יקב שמגלם את הטרגדיה והתקומה של עוטף עזה. יקב פאוקר מניר עוז בו ממשיך היינן הצעיר גל פאוקר את דרכם של סבו המנוח גדעון ושותפיו ליצירה שנרצחו ב־7 באוקטובר. בימים אלה סיים פאוקר להקים מבנה קבע ליקב ואת הבציר הנוכחי הוא קולט כבר בו, וזאת ממש סיבה למסיבה. החרסית החדש שלו הוא יין אדום יבש - בלנד של 50% ענבי פטיט סירה, 35% קברנה סוביניון והשאר מרלו. היין אינו מיושן בחבית ולכן הוא יין אדום קל יחסית, בעל ניחוחות כובשים של פירות קיץ אדומים. יין מקסים ממש. 105 שקל
פינו גרי 2025, יקב רמת נגב – יקב רמת נגב (לשעבר יקב קדש ברנע) הוא מחלוצי הייננות בנגב והגדול שביקביו. משפחת צדוק מגדלת ענבים ומייצרת יין בקדש ברנע שעל גבול מצרים משנת 2000 ומפריחה במו ידיה את השממה. הפינו גרי החדש שלהם הוא יופי של יין לבן יבש, חומצי אבל לא מדי, בעל ניחוחות נהדרים של תפוח ירוק, הדרים ותבלינים ובעיקר מלווה מעולה לדגים וסלטים. 79 שקל, כשר
4 צפייה בגלריה
מימין: שרדונה של יקב בארי, פינו גרי של יקב רמת נגב וחרסית של יקב פאוקר
(צילומים: תום קרבונה, נעמה כספי)
מלבק 2024, יקב ננה – יקב ננה הוא אחד הטובים, האהובים והמצליחים שביקבי הדרום. היינן והכורם ערן רז, המכונה מנעוריו ננה ונתן ליקב את שמו, מנצח לא רק את המיקום המדברי בו יושב הכרם שלו (היין עצמו מיוצר ביקב פלטר הצפוני, והנה לכם שילוב מנצח בין צפון לדרום), אלא גם את שכניו שלא פעם לא ראו בעין יפה את קיומו. שאלו אותו על מאבקיו עם המבריחים ממצרים שהוא יושב להם ממש על הציר. המלבק החדש שלו, זן צרפתי שהולך וקונה לו אחיזה משמעותית בנוף היינות של ארצנו, ובצדק, הוא יין עשיר ומורכב בעל גוף מלא, אבל עדיין לא כבד מדי כמו כל היינות של רז. מלווה מעולה לבשר כמובן. 150 שקל
פינק פורט רוזקוורץ, יקב ג'מס – יקב ג'מס (Gems, אבני חן באנגלית. תכף תבינו למה) הצעיר, מהיישוב עומר שליד באר שבע, הוא ללא ספק אחד היקבים הכי מוזרים שנתקלתי בהם. היינן עידן דדון מוסיף ליינותיו, בזמן התבגרותם, תחזיקו חזק, גבישי קוורץ. הוא טוען שהם "מעתיקים את התדר המולקולרי שלהם ליין" וכתוצאה מכך מעניקים לו את סגולות אבן החן, וגם לשותים אותו. מאמינים או לא, יין הקינוח של ג'מס הוא יין מרתק ונפלא בסגנון יין הפורט הפורטוגזי .הוא עשוי מענבי גוורצטרמינר, זן קלאסי ליינות קינוח. טעמיו מזכירים מנגו וליצ'י ויוצרו מוסיף גם "מלאכים שמתנשקים באביב". הפינק פורט התיישן עם אבן רוז קוורץ ש"מגבירה את ההערכה העצמית והאהבה לזולת". זה מוזר, זה טעים, זה אחר, והכי חשוב – זה מתוק. 189 שקל, 149 שקל לחברי מועדון היקב
4 צפייה בגלריה
פינק פורט רוזקוורץ של יקב ג'מס (מימין) ומלבק של יקב ננה
(צילומים: אבי עד, באדיבות היקב)
