יו"ר הוועדה המחוזית בועז יוסף חתום על התנגדות לתוכנית שבה ידונו בוועדה שלו
יוסף חתום על התנגדות של תושבי כפר חיטים, שבו הוא מתגורר, להרחבת המושב, שהוגשה לוועדה המחוזית צפון שבראשה הוא עומד. בין הדרישות בהתנגדות שהוגשה: הקמת בית כנסת ביישוב במקום דיור לצעירים, ותביעה לנטרול האגודה החקלאית כוועדת קבלה למושב
הוועדה המחוזית צפון היתה אמורה לדון בישיבתה ב־10 בנובמבר השנה בהתנגדויות לתוכנית ההרחבה של מושב כפר חיטים, הממוקם צפונית לטבריה. התוכנית הוגשה על ידי המועצה האזורית גליל תחתון, שאליה הצטרף כפר חיטים, והיא הציעה תוספת של 59 יח"ד, בנוסף ל־183 שכבר בנויות.
לכאורה מדובר בתוכנית סטנדרטית, אולם מסתבר שזה שחתום על התנגדות הכוללת 75 מחברי המושב הוא בועז יוסף, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, שגם הוא מתגורר בכפר חיטים. העניין קצת מטריד משום שעל פי תמליל ישיבת הוועדה המחוזית צפון, שהתכנסה ב־1 באפריל 2025, בועז יוסף היה גם יו"ר הוועדה שניהלה את הישיבה באותו היום, ודנה בפנייתו של יוסף עצמו להאריך את הגשת ההתנגדויות בעוד 30 יום.
תמליל הדיון שבו הופקדה התוכנית, בינואר 2024, חסר באתר מינהל התכנון. על פניו, בועז יוסף אמור להיות גם ראש ועדת ההתנגדויות שתדון בהתנגדות שהוא עצמו שלח. במרץ 2024, אחרי שנתיים שבהן לא היה לוועדה המחוזית צפון יו"ר, נודע כי בועז יוסף קיבל את התפקיד.
יוסף זכה לפרסום כשמונה ב־2020 על ידי אריה דרעי, שהיה אז שר הפנים, לראש הוועדה הקרואה בטבריה, במקומו של מוני מעתוק. ביולי 2023 אושר בכנסת תיקון מספר 53 לחוק הרשויות המקומיות, המכונה גם "חוק טבריה", המאפשר לחברי ועדה קרואה להתמודד בבחירות המוניציפליות. היו שהעריכו כי חוק זה נועד לאפשר ליוסף להתמודד לראשות עיריית טבריה בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. עם זאת, באותו חודש פסק בג"ץ שהחוק יהיה תקף רק החל מהבחירות הבאות, ובכך פסל את מועמדותו של יוסף לראשות העיר.
יש לציין כי מאז ספטמבר 2025 ממלא יוסף, בנוסף לתפקידו כיו"ר הוועדה המחוזית, גם את תפקיד ממלא מקום מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, הפועלת תחת משרד הפנים.
מושב כפר חיטים הוקם בשנת 1936 כיישוב חומה ומגדל, והוא המושב השיתופי הראשון שקם בארץ ישראל. על פי דברי ההסבר בהוראות התוכנית, הרי שלאחר שנים של משברים כלכליים ודמוגרפיים, שקשורים בענף החקלאות וחובות עבר, נמצא כעת המושב במצב שבו יש ביקוש של משפחות להיקלט ולבנות את ביתם ביישוב.
המושב מעוניין להרחיב את מספר יחידות הדיור, בגבולות הקו הכחול (המסמן את גבולות הבנייה המותרת), על ידי רה־תכנון של אזורי התעשייה והמשק, ושינוי ייעוד לטובת מגורים. התוכנית כוללת 22 יח"ד במגרשים חד־משפחתיים, 17 מגרשים דו־משפחתיים, 4 מגרשי אינפיל (מילוי של מגרשים ריקים במרקם הוותיק), ועוד 16 יח"ד לצעירים או לדיור בר־השגה.
בנוסף, התוכנית מציעה גם הסדרת שבילים ודרכים, הסדרת שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) באזור מבני הציבור ותכנון רצועת תעסוקה, במקום שטח התעשייה שעליו תיבנה השכונה החדשה.
יוסף דורש הקמת בית כנסת ל"שומרי מסורת"
מוקד ההתנגדות שעליה חתום יוסף, המופנית לממלאת מקומו, דקלה פרץ, מתכננת המחוז, היא הדרישה שהוועדה המחוזית תכניס לתוכנית בית כנסת.
כך לדברי הכתוב בהתנגדות: "כיישוב יהודי בארץ ישראל, עם אחוז גבוה של אוכלוסייה של שומרי מסורת (לא חרדים ולא דתיים אדוקים), מן הראוי שיהיה מקום ראוי לתפילה ולא צריך 'לרדוף' אחרי חברי אגודה חקלאית במשך 15 שנה. זאת זכות לגיטימית להתפלל במקום ראוי. אנו דורשים שהוועדה תכניס בתוך הוראות התוכנית שיסומן מגרש בשטח של 750 מ"ר במקום ראוי באמצע היישוב לטובת בית כנסת ושטח זה יופקע לטובת המועצה האזורית הגליל תחתון. המתחם המתאים ביותר הוא זה שמיועד בתוכנית המוצעת לבניית בניין מפלצתי שבו יהיו 16 יח"ד בבניה רוויה - מתחם הידוע בשם 'רווקייה'".
יוסף מתנגד גם לשליטה של האגודה החקלאית בתמהיל המתיישבים החדשים ובהתנגדות נכתב כי "מהמידע שהועבר לנו עולה שיחידות הדיור ישווקו על ידי האגודה החקלאית והתנאי לרכישת המגרש יהיה חברות באגודה, והנהלת האגודה תהיה למעשה ועדת הקבלה. האגודה החקלאית בכפר חיטים הינה אגודה עם מספר חברים קטן ומהווים מיעוט יחסית למספר התושבים בכפר. היום הם גוף עסקי לכל דבר ועניין, ומי שמנהל את חיי הכפר זה הוועד המקומי של הכפר שנבחר בבחירות של תושבי הכפר. אנו מתנגדים לשיטה הזאת ועומדים על כך שהמגרשים יהיו פתוחים לכל בני המקום, גם אם אינם חברי האגודה. רשות מקרקעי ישראל העניקה להם את הזכות בקרקע לצרכי חקלאות ולא לצרכי שיווק מגרשים לדיור".
אפשרות להגדיל את צפיפות הדיור במושב
עיקר ההתנגדות שעליה חתום יוסף היא מסיבות נדל"ניות - רצון להגדיל את צפיפות הדיור במושב. כך מתוך ההתנגדות: "מאחר ומשאב הקרקע הוא בחוסר, והואיל וכל יחידות הדיור הקיימות היום בישוב הינן צמודות קרקע, וכל בית יושב על לפחות חצי דונם, נכון היה להוסיף בהוראות התוכנית שניתן יהיה לבנות 2 יח"ד על כל מגרש ולהגדיל זכויות בהתאם. אפשרות זו תאפשר להגדיל את צפיפות הדיור ותאפשר מתן מענה חוקי לבן משפחה שירצה לבנות את ביתו בקומה נוספת, ולרשום את היחידה על שמו בטאבו. אין צורך בתסקיר תנועה כי ההעמסה לא תהיה משמעותית".
דניאל מזור, יו"ר ועד תושבי כפר חיטים, מסר לכלכליסט שוועד היישוב אחראי להתנגדות ויוסף היה רק זה שחתום כמגיש שלה: "בועז יוסף הוא תושב היישוב, חבר טוב, סבא לנכדים, ואכפתניק. את ההתנגדות הגיש הוועד. הוא חתום עליה כאחד מכלל התושבים, וזאת זכותו המלאה".
דני רבל, יו"ר האגודה החקלאית, בחר לא להגיב.
ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, מסר לכלכליסט כי "אני בעד הרחבה בכפר חיטים. היו שם עניינים בין תושבי היישוב והאגודה החקלאית. מבחינתי, העניין נסגר. אני שמח שבתוך המושב הם הגיעו להבנות".
בהמשך לפניית כלכליסט נמסר מדוברות מינהל התכנון: "יו"ר הוועדה לא השתתף באף דיון הנוגע לתוכנית המדוברת או בתוכנית כלשהי בכפר חיטים. כמו לכל אזרח במדינה, גם ליו"ר הוועדה נתונה הזכות להגיש התנגדות, וכך עשה רק לאחר שקיבל את אישור יועמ"ש משרד הפנים. נציין כי לבסוף הושג הסכם עם האגודה החקלאית ועם המועצה האזורית, כך שההתנגדות למעשה התייתרה".
